ורוד על המדף

מורן א

New member
../images/Emo41.gif ורוד על המדף

הנה אני מתחילה/יהודית קציר הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2003 308 עמודים, כריכה רכה. 'הנה אני מתחילה', הרומאן השני של יהודית קציר (אחרי 'למאטיס יש את השמש בבטן', 1995), הוא סיפורה של אהבה חריגה ודרמטית, על רקע המציאות הישראלית בסוף שנות השבעים, עם אירועיה הגדולים והקטנים. ריבי שנהר, שהיא גם גיבורת 'למאטיס...' - סופרת נשואה ואם, עכשיו בת 38 - מוצאת מחברות של יומן שלה מגיל 16 - 14. במחברות הללו היא מחליטה שהיא קיטי, הנמענת הבדויה של יומנה של אנה פרנק. "קיטי" זוכה בהן לקול, וכותבת לאנה יותר משלושים שנה לאחר מותה של זו, ובכך מעניקה לה מחדש נפש פרטית, בעלת חיים אישיים, שמהם הופקעה שנים כה רבות. במשך אחר - צהריים ולילה בשנת 2001, מול "המחברות החבויות", משתחזרת האהבה האסורה בין ריבי לבין המורה שלה לספרות בחטיבת - הביניים, מיכאלה ברג, אשה נשואה בשנות ה20 - שלה, ומסופרים החיים הנסתרים סביב הרומאן שנמשך שנתיים. זהו סיפור חניכה, העוקב צעד אחר צעד אחרי גיבוש זהותה של נערה מתבגרת, מנוכרת מאמה ומאביה הגרושים, צמאה למגע ולהכרה, מבקשת "לטרוף את החיים". הצמיחה שלה היא מינית, רגשית, וגם ספרותית. לפיכך זה גם סיפור על הקשר בין התשוקה - לגוף לבין התשוקה - למלים, שכמו נובעות מאותו מקור. הישגו הגדול של הספר הוא לא רק בפריצת הגבולות המקובלים בספרות העברית בתיאורים האירוטיים, המעוצבים כאן בטעם ובדמיון, אלא גם בהטענה הנדירה והקסומה של הלשון והפרטים בתשוקה. הדיאלוגים המצוינים והפרטים מרובי - ההדהודים, וגם הפרספקטיבה של שנת 2001, מאפשרים יותר מאשר הסתכלות אחת. האם לפנינו סיפור של אהבה גדולה ומיוחדת או סיפור של ניצול? הנפש בוחרת איזה סיפור היא מספרת לעצמה, וריבי - לא מתוך עיוורון ! - מכוננת סיפור של חסד והצלה, שהוא יותר מכל סיפור של אהבה. על הספר: בעמ' 305 מתוך הביקורות על שלושת ספריה הקודמים של קציר: "יש כאן קול גדול ורומנטי, חוגג, יפה, צבעוני ועשיר, ועין חדה ופקוחה, ויכולת לנהל את סיפורה בקלות בין הזמנים השונים והמרחבים השונים... יש רגעים הנוגעים בדבר עמוק ונסתר, שממנו, כך נראה לי, נובע קולה"... אריאל הירשפלד "שיר מזמור לאהבה ולאירוטיות, שמעטים כמוהו נכתבו בעברית".... שולמית לפיד "הסיפורים של קציר הם הניסים שמכבשונה של העשייה הספרותית"... יהודית אוריין "קציר ניחנה בחוש יופי טבעי ובכישרון ודאי שאין פוגשים בכמותו לעתים קרובות. בצילה מחווירים רוב ספרי המקור שקראתי השנה"... רנה ליטוין "קציר הטביעה את חותמה על סיפורת שנות התשעים בצירוף ייחודי של כתיבה תמה ומפוכחת, המתארת בדייקנות צלולה מציאות חונקת עד אובדן"... חיים נגיד "סופרת ישראלית צעירה, מוכשרת במידה עצומה, שסיפוריה מדהימים ביופיים" (ניו - יורק טיימז) ; "רק לעתים נדירות מצליח סופר להראות כך איך זרימת הזמן משנה הכל. קציר מטילה אור חדש, אפילו חם, על כשלונה של האהבה ועל אכזבות החיים" (דר שפיגל) ; "להאיר פינות חשוכות, את העצב, את הפחד, את הגעגועים - זה מה שקציר עושה בכוח ובכישרון" (לה מונד)
מומלץ בחום.
 
לא בדיוק ספרות גאה....

ריבי מתפקחת בסיום ונעשית סטרייטית לתפארה - כמובן : בעזרת ה"גבר הנכון". אמנם סופרת טובה בהחלט - הגב' קציר, וגם נראית טוב ל-41 שנותיה, אבל "גאה"??? לא. אפילו קצת להיפך.
 

מורן א

New member
"גאה"???

נושא הספר הוא "גאה" בו מתוארת מערכת יחסים לסבית בין נערה בת 13 למורתה לספרות. ולמרות הדמיון בין הסופרת קציר, לבין ריבי הדמות הראשית בספר, ידוע שהיא אינה משתייכת לקהילה. הנושא - גאה! הסופרת - לא! מורן
 

מורן א

New member
"הנה אני מתחילה"

מוסף "הארץ", יום שישי, 22.8.03 כתבה מאת: נרי ליבנה "הנה אני מתחילה", ספרה החדש, של יהודית קציר, עוסק במערכת יחסים לסבית בין ילדה בת 13 למורתה לספרות. קל לדמיין את השקט שמשתרר כשקציר מתארת באוזני בעלי חנויות ספרים בכל הארץ, כיצד גיבורת הרומן, ריבי, נזכרת ביומן המכתבים שכתבה כילדה בשנות ה-70, וכיצד תיעדה במכתביה אלה, אותם ייעדה לגיבורתה אנה פרנק, את גירושי הוריה, את ההתרחשויות הפוליטיות המרכזיות של העשור, ובעיקר את יחסיה עם מיכאלה, מורתה, אהובתה. זה בוודאי שקט מתוח. מנחם פרי, עורך "הספרייה החדשה" והאיש שחתום על הקריירה של קציר, כבר גונן והזהיר מראש שקציר, לא תהה מוכנה לענות על השאלה אם לסיפור הרומן הלסבי יש יסוד אוטוביוגרפי. לכאורה השאלה מתבקשת, הרי שבין ריבי הילדה לבין הילדה שהייתה קציר יש ממש דמיון רב. מה הביא אותך לכתוב ספר על מערכת יחסים לסבית ועוד שיש בה גם ניצול מצד דמות סמכותית, מורה, כלפי קטינה? "תמיד נמשכתי לכתוב סיפורי אהבה חריגים וכאילו בלתי אפשריים. בסיפור 'שלאפשטונדה' (מתוך סוגרים את הים, 1989) אלו בני דודים בני 13-14. במחזה 'דבורה בארון' ציפורה, בתה של דבורה, רווקה 'מיובשת' בת 32, מתאהבת בוורה, ניצולת שואה יפה, טמפרמנטית ומלאת חיים, בת 25, שנכנסת להריון מחייל בריטי והן שוקלות לעבור לחיות יחד ולגדל את התינוק." אהבת נשים, היא ממשיכה ומזכירה, כבר הופיעה במרומז או בגלוי גם בסיפורים נוספים שלה, כמו ב"סוגרים את הים", שבו אילנה, שגם היא, כמו מיכאלה, מורה לספרות בחטיבת הביניים, אבל בניגוד למיכאלה, היא עכברונת מיובשת שפוחדת מהצל של עצמה, מאוהבת, באופן לטנטי בחברתה מילדות תמי, שחקנית שמנמונת ומלאת חיים. גם ב'מאטיס' מספרת ריבי ליגאל שהסקס הראשון שלה היה עם חברתה הטובה נועה, בגיל 15. סיפורי האהבה החריגים מעניינים אותי כי הם מותחים את גבולות האהבה עד הקצה, וע"י כך מעצימים אותה. אני מאמינה שאהבה, כמו יצירה, היא מקום של חיוניות ואותנטיות." היא גם מתקשה לראות בגיבורת "הנה אני מתחילה" לסבית של ממש. "ריבי היא לא לסבית, היא מתאהבת במיכאלה כמו שנערות רבות מתאהבות בנשים המשמשות להן מודלים כתחליף אם", היא מסבירה. "היא הולכת אחרי הרגש, החום, ההכרה, היא מתלבטת ומגבשת את זהותה ובסופו של דבר מוצאת את עצמה בצד הסטרייטי. מיכאלה עוברת, כביכול את הדרך ההפוכה - עד גיל 27 היא סטרייטית ורק אז מגלה את אהבתה לנשים. אני מתארת לעצמי שגם הלסביות כעסו עלי. כי מה שקורה זה שריבי בסוף מוצאת חבר ומרגע זה ואילך היא סטרייטית. יכול להיות שיהיו מי שינסו להגיד שבזה אני רומזת שלהיות סטרייטית יותר טוב מלהיות לסבית, וזה בפירוש לא משהו שאני רוצה להגיד." ואיך זה לתאר מערכת יחסים לסבית כשלא מתנסים בכזאת? "בואי נסתפק במשפט שאלו הם סוג של הדברים שבין היוצר לבין יצירתו."
 

דוסטו

New member
הנה אני גומר -אין במה להתגאות

סופרת בינונית מפרסמת ספר זניח, "רמבו ב'" ל'מאטיס'. שם בכל עמוד שלישי היה זיון סטרייטי בין צעירה לבין גבר שיכול להיות אביה וכל המפגש ביניהם לא אמין והזוי, וכאן, ברוח התקופה, הוסיפו לו קצת תבלין לסבי וגם שלישיות - חלומו הרטוב של כל גבר סטרייטי.
 
למעלה