חרות מול ציות בספרי ילדים

[sagiberg]

../images/Emo41.gifחרות מול ציות בספרי ילדים ../images/Emo41.gif

הבוקר ניהלתי עם ידיד דיון מעניין שנושאו- חרותו של הילד אל מול הצורך לציית. כולנו כהורים מכירים את הקונפליקט - מצד אחד הרצון לגדל ילד עצמאי, בעל עמדות משלו ומצד שני הרצון והדרישה שאנו מציבים בפני הילד- עליך לקבל מרות. לטענת ידידי, ספרי הילדים המצליחים ביותר הם אלו המתמודדים באופן מוצלח עם הקונפליקט. כדוגמא הביא את הארי פוטר- מצד אחד זהו ילד עצמאי ,פורץ מסגרות, לא תמיד מקבל מרות ומצד שני, המרות שהארי אינו משית עליו היא מרות של אנשים לא ראויים (או של כוחות רשע) בעוד שהוא מקבל עליו את מרותם של ה"טובים". מה דעתכם ? האם עולים בדעתכם ספרים בהם בולט העיסוק בקונפליקט זה ?

 

[dawn35]

ארץ יצורי הפרא

ארץ יצורי הפרא- כתב ואייר מוריס סנדק זהו הספר הראשון שעליו חשבתי המתייחס לנושא חירות הילד מול הצורך לציית. הסיפור מתחיל בילד מקס המפגין את חירותו: "...משתולל ועושה צרות ממין זה ואחר..." ובהמשך האם מענישה אותו: "...שולחת אותו לישון בלי ארוחת ערב" המשך הסיפור הוא המפגש של מקס עם יצורי הפרא. הדרך שבה ילדים צעירים מתמודדים עם הצורך לציית למבוגרים ועם פחדים היא בבריחה אל ארץ הדמיון. במקרה של מקס להצטרף ליצורי הפרא בארצם. בעניין הצורך לציית יש בספר משחק פנימי שבו תוך כדי השתוללותו של מקס עם יצורי הפרא הוא:"...מישיר מבט אל עיניהם מבלי למצמץ" ובכך הוא לומד להשתלט על "הפרא" שבתוכו. זהו מסר מובלע להראות שמצא דרך התמודדות שתעזור לו לציית לאמו להבא... אישית אהבתי מאוד ספר זה וקראתי אותו מן המקור באנגלית לילדיי כשהיו קטנים פעמים רבות. לאחרונה קראתי באחד מסדרת הספרים החדשים של יהודה אטלס "ילדים גדולים" בפרק על מוריס סנדק הסופר והמאייר האמריקאי, שספרו זה עורר מחלוקת כאשר הודפס לראשונה – מצד אחד המבקרים שיבחו אותו שהעז לנטוש את הקרקע הבטוחה של "ספרי הילדים הנחמדים" – מצד שני הורים, מחנכים וספרנים טענו שהוא עלול דווקא לעורר פחדים וסיוטי לילה אצל הילדים, ובנוסף חשש מהזדהות הילדים עם התנהגותו הרעה של מקס. המחלוקת על הספר לא שככה כנראה עד היום ואשמח לשמוע את דעותיכם עליו. (אגב הוא אחד מעשרת רבי המכר לילדים הגדולים ביותר בכל הזמנים) ואסיים עם ציטוט של מוריס סנדק:" ילדים הם יצורים פגיעים וחסרי הגנה. כל אירוע, מחווה, מילה, כעס שמופנה נגדם מציתים את דמיונם וממלאים אותם בפחדים ובחרדות. המחשת כל אלה דרך הסיפור הפנטסטי תורמת לזיכוך נפשו של הילד."

 

[dawn35]

משגעת פילים

משגעת פילים-כתב אורי אורלב איירה אורה איתן פתאום נזכרתי בספר זה בעברית הדומה לקודם מבחינת הצגת הנושא שאנו דנים בו. הסיפור מתחיל בילדה רחלה המספרת: "כשאני רוצה להיות ילדה רעה צרה צרורה, בלתי נסבלת כל היום אני מתהלכת פרועה אני לא שותה ולא אוכלת..." וממשיך בתיאור מעלליה וסירובה לציית: "כל הזמן יש לי רק תשובה אחת אני לא רוצה , אני לא יודעת" גם בסיפור הזה הילדה רחלה מתמודדת עם העונש הנגזר עליה- ללכת לישון- ע"י כך שהיא מדמיינת בתמונות בראשה את הביטויים של הוריה , לדוגמא "משגעת פילים": "אני מתארת לעצמי עדר של פילים שאני משגעת בקלי קלות..." בניגוד לספרו של סנדק כאן אורלב שם בפי הילדה תיאור מפורט של הדרך שבה היא נרגעת על מנת שוב לציית להוריה. מחשבותיה הן: "אני יודעת שהם (ההורים) אוהבים אותי תמיד" ואכן מסתיים באקורד מרגיע החוזר על עצמו:" לא מוכרים אותי בעד שום הון שבעולם לאף אחד , אף-פעם, אף-פעם, אף-פעם." אני אהבתי יותר את המסר המובלע בסיפורו של סנדק אבל זה לא גורע מקסמו של הספר הזה ומדרך ההתמודדות שלו עם חירויות הילדה רחלה מול הצורך(והרצון העמוק שלה) לציית להוריה.

 

[sagiberg]

נשמע כספר נהדר- לא הכרתי אבל

השבת הגשומה תהווה הזדמנות טובה.

 

[חוטהשני]

ספר באמת מקסים לפני כשנה כשהיינו בספריה, הודיה נתנה לי את הספר ביד ובקשה שאקריא לה אותו. כשראיתי שהיא כבר מכירה את העלילה- הבנתי שספרו לה אותו בגן ../images/Emo8.gif לקחתי את הספר להשאלה וכל פעם שהקראתי לה אותו פשוט נהנתי ממנו מאד (מי יודע אולי בסוף ארכוש אותו..)