טוב שירושור יותר טוב של HAN2005

blck angel1

New member
../images/Emo41.gif טוב שירושור יותר טוב של HAN2005

פתחתי את השירשור הזה כדי שתמשיכו את זה כי זה יפה:
מה שהיה עד עכשיו
העננים היו אפורים, אינויאשה קיפץ פה ושם למצוא מחסה מהסופה המתקרבת. קאגומה לא הייתה יכולה להסיר ממנו את העיניים, היא חשבה שהוא לא אוהב אותה, אבל היא טעתה, אינויאשה אהב אותה, יותר מכל אחת אחרת, אפילו קיקיו. למרות שזה לא נראה ככה, אינויאשה היה בחור עדין מאוד, הוא לא אהב להרוג. מירוקו בא להודיע על מקום למחסה מהגשם השוטף . שכולם היו יחד סביב המדורה החמה שהדליקו , שקעה לה קגומה במחשבותיה ... אם אולי היה כדי לה ללכת עם הוג'ו ... אם אינויאשה אוהב אותה ... אם יש לו עוד רגשות כלפיי קיקיו ... מרוב מחשבות כאבה לקאגומה הבטן, היא ניסתה להוציא את אינויאשה מהראש שלה, אבל היא לא הצליחה. היא ניסתה להתרכז באוכל, אבל שום דבר לא הצליח, לבסוף היא הלכה לישון מוקדם, בעודה מביטה מבט אחרון באינויאשה. נראה הוא רגוע ושליו, אוזניו נחו, אבל אז לפתע קפצו אוזניו ועלו למעלה, מבטו השליו של אינויאשה הפך למבט.. ... רציני ומבוהל קמעה. קאגומה מיד חזרה להיות עירנית והשינה התרחקה ממנה. אינויאשה ריחרח באפו ואמר: "אני מריח דם אנושי". לאחר כמה שניות כולם שמעו רישרוש בין העלים, לא רחוק מהם. הם קפצו הצידה, שיפו לידי קאגומה ואינויאשה מלפניה. קאגומה חיבקה בפחד את שיפו. הרישרוש הלך וגבר, ואחר כמה שניות הוסטו הצידה עלי השיחים שהקיפו את המחסה, ומבין הצמחים יצא... מה שיצא מהשיחים היה נראה כמו נער, כל גופו היה חבול, ועיניו השמאלית הייתה חתוכה לגמרי. הוא ראה את אינויאשה והלך אליו בצליעה, ואז הוא נפל על חולצתו של אינויאשה ואמר, "הודעה מנארקו, מחר בלילה אחד מכם ימות". ואז האיש ירק חומר סגול ומת, אינויאשה הביט בכולם, מי הולך למות, איך נעצור אותו, הוא חשב.שיפו צרח, אנחנו מתים מתים! אפילו הכלב לא יכול לשמור אלינו! אינויאשה נתן מכה הגונה על ראשו של שיפו ומיד צמחו שם 4 יבלות גדולות. הם לא שמו לב שבמהלך הויכוח מירוקו החל להזיע ולהסתחרר מבטו היה תקוע עמוק בידו ... כולם הביטו זה בזה בתימהון בלי לדעת מה יקרה ובעיקר מי ימות . לאחר זמן מה שנרגעו מהאירוע , גמרו לאכול , והלכו לישון . קגומה לא הצליחה להירדם בגלל המחשבה שמישהו ימות , ויאבד לה - הכוונה הייתה לזה שאם אינויאשה ילך ... חשבה גם אם היא תמות ומה ירגיש אינויאשה כאשר קגומה לא תיהיה יותר ... חשבה לעצמה שבטח אינויאשה יסביר את צערו בזה שמי כעת יאתר את רסיסי האבן ... קאגומה לא הייתה היחידה שערה, כמובן אינויאשה היה על הגג, ממתין דרוך לכל צליל ורחש בסביבה, שאנגו שמה את ראשה על ידיה המשולבות, והביטה במירוקו. קאגומה ידעה שמירוקו יחסר לשאנגו מאוד, אהבתם לא הייתה חשאית כמו שלה, אבל אז קאגומה נאנחה והבינה, זה בגלל שהיא בטוחה שגם הוא אוהב אותה. אבל שאנגו שמעה את האנחה..
תמשיכו
אגב ציור שלי שציירתי ממזמן ^^|ימינה|
 

HAN2005

New member
פרק 2

"קאגומה את בסדר", היא אמרה בלחש, קאגומה הרימה את ראשה והביטה בא. "אני מפחדת... שאינ....שמשהו ימות", להפתעתה שאנגו חייכה, "את באמת אוהבת אותו, אה, את אינויאשה", פרצופה של קאגומה לא הפסיק להחליף צבעים. "גם אם כן, אין לי סיכוי, הוא אוהב את קיקיו לא אותי". "איך את יודעת" שאנגו אמרה בחיוך משועשע למראה פניה האדומות של קאגומה. "אני פשוט יודעת" אמר קאגומה, והסיטה את מבטה לפרחים הגדולים והיפים שצמחו על פינות המחבוא. בבוקר השמש זרחה, וסינוורה את אינויאשה שבדיוק הסתכל לכיוונה. "היום הזה יפה מדי לצער כזה, עליי להגן על קאגומה" זה מה שהיה לאינויאשה בראש, איך יחיה בלי קאגומה, הוא כבר איבד מספיק אהובות בחיים שלו. הוא ירד למטה שבליבו החלטה, "קאגומה, עלי לי על הגב" הוא אמר בשקט,"למה?, לאן הולכים?", היא שאלה. אינויאשה לא ענה, רק אחרי חצי שעה שבא לא נראה שקאגומה הולכת לעלות בלי הסבר הוא אמר, אני רוצה שתהי תמיד לידי, אני לא רוצה לאבד אותך. מירוקו הסתכל על שאנגו ואמר, מהר עלי לי על הגב, לשאנגו היה מבט חלומי על פניה, "למה בשביל שתוכל להגן עלי". מירקו שינה את פרצופו לפרצוף שטני מעט, "לא. כדי שאני אוכל למשש אותך. עברה שעה ארוכה עד שהסמנים האדומים נעלמו למירוקו, בינתיים קפץ אינויאשה פה ושם, והראה לקאגומה נופים מדהימים. "קאגומה חשבה שהוא רק רוצה להיות נחמד אליה מתי שיש סכנה לחייה, היא לא חשבה שום דבר על אהבה. הגיעה הערב, אינויאשה ישב על אחד הסלעים, הוא היה כל כך ממוקד, וכל כך משותק, עד שהיה נראה שהוא חלק מהסלע. קאגומה ישבה צמוד אליו, שאנגו שעוד לא סלחה למירוקו ישבה ליד קאגומה. מירוקו ישב בפינה הרחוקה, לאחר שהדביק שם כל מני קמעות נגד שדים, הוא הרגיש בטוח מאוד. החושך כיסה את כל האיזור, הלילה היה חשוך מוחלט, הדבר היחידי שהאיר אותם היה מדורה קטנה, ששימשה לבישול. פתאום שאנגו קמה, מבט מזוגג בעיניה היא הוציאה סכין וכיוונה אותו לאינויאשה, קאגומה הבחינה בסמל של מה שנראה כמו פר נלחם בסוס על מצחה. "נאראקו, הוא... כישף אותה..." היא אמרה בשקט. אינויאשה הסתכל עליה,הוא ידע שזו היא, איך שהו, הוא ידע.
 

Hadassmn

New member
תגובה על הפאנפיק

נחמד... אהבתי אבל בקשר למירוקו.. הוא לא אומר. הוא פשוט עושה. חחחחחחחחח
 

HAN2005

New member
היי לא לקפוץ כולם בבת אחד

נו בחייכם משהו רוצה להמשיך
 

NarakuDaBoss

New member
פרק 3

תנועותיה של שנגו היו חדות מאוד, אך איטיות. "שנגו, מה עובר עלייך? את עדיין כועסת על מה שאמרתי? בחייך, זו הייתה בדיחה קטנה!" גמגם מירוקו בפחד. "טיפש, זה לא העיניין, אתה לא רואה שהיא מכו...." אינויאשה לא הספיק לסיים את המשפט, מכיוון שהיה עליו להתחמק ממכת סכין ששנגו שילחה בו. "מ..מה קורה פה?! למה אתה מתנהגת כך, שנגו? תפסיקי!!" זעק שיפו, וכבר היה על סף בכי. כול הזמן הזה שנגו לא הוציאה מילה מפיה. היא פשוט המשיכה לשלח מכות סכין לכול עבר. כמובן שאלה היו מכות מגוחחות, וכל מי שאי-פעם התנסה בלחימה היה יכול להתחמק מהן, הדבר המפחיד היה הבעת הפנים המזוגגת שעל פניה של שנגו. לפתע פתאום, קירארה זינקה מן האפילה והפילה את שנגו לאדמה. היא החלה משסעת וקורעת את פניה. דם הקיז מגופה של שנגו, אבל היא אפילו לא צרחה, היא פשוט המשיכה להביט באוויר באותו מבט זגוגי. "קירארה, מה עשית?! הרגת את שנגו!" זעקה קאגומה. כולם היו המומים. הם החליפו מבטים מזועזעים בניהם. כולם, חוץ מאינויאשה. "מצידי קירארה יכולה להמשיך לשחק עם זה" אינויאשה אמר ושילב ידיים. "אינויאשה, איך אתה יכול לדבר כך?!" אמר מירוקו בנימה של זעם. "למה אתם כולכם נראים כמו שפנים חולי-לב, לא קלטתם שזו לא שנגו האמיתית?" שאל אינויאשה בלגלוג. "מ..מה? אתה רוצה להגיד לנו שזו לא שנגו?" שאלה קאגומה בפליאה. "כמובן, הרחתי את זה מן הרגע הראשון, לכן הייתי כה שלב!" אמר אינויאשה בגאווה. "טוב עם אף כשלך אי-אפשר שלא להריח את זה" מלמל מירוקו בשקט. "מה אמרת?! אני אחתוך אותך לשניים!" צרח אינויאשה. "כן, ועם אוזניים כאלה אין פלא שאתה מסוגל אנשים שממלמלים לעצמם. אתה יכול לשמוע אפילו אנשים לוחשים" מירוקו הגביר אותו הטון שלו. "הא?!? יום אחד אני אהרוג אותך, מירוקו!!" צווח אינויאשה בחימת-זעם והחל רודף אחרי מירוקו, שברח בהיסטריה. "תפסיקו עם השטויות שלכם! אם זאת לא שנגו האמיתית, אז איפה היא? אנחנו חייביפ למצוא אותה!" קראה קאגומה לעבר שני הבנים שנעמדו לפתע. "את צודקת. אנחנו חייבים למצוא אותה!" אמר שיפו. החבורה החלה ללכת לכיוון היער, כשלפתע הבזק אור אדיר בקע מן הגופה של שנגו "המזוייפת". הגופה נצלתה באש הסגולה שבקעה ממנה, וריקבון התפזר סביבה. "מה לעזאזל זה היה?" שאל אינויאשה. "קראתי על זה בספר," החל מירוקו להסביר, "זה נקרא "תופעת הריקבון". זה מה שקורה לאחר ששדים מתים. הם בוערים בלהבה סגולה ולאחר-מכן, מפזרים ריקבון סביבם. אבל האם ייתכן שהדבר הזה, שנראה כמו שנגו, הוא בעצם שד?" תהה מירוקו. "אני לא יודע מה זה, אבל בכול-אופן, הוא גרם לכוויה ענקית בפה של קירארה" שיפו אמר והצביע לכיוון החייה המתייפחת. "זה בדיוק מה שקרה אחרי שקירארה נשכה את נאראקו פעם אחת, אני זוכרת! זו הייתה התקופה שנאראקו שכן בארמון של הנסיך, איפה שאחיה ומשפחתה של שנגו מתו" קאגומה אמרה בשקט, ולאחר-מכן הרכינה את ראשה. "נאראקו! שוב הנבל הזה! היינו צריכים לדעת שזה הוא! אני כבר מת למצוא אותו ולהשחיל את טסאיגה במעי השד המתועבים שלו!" אמר אינויאשה ולהט נדלק בעיניו. לפתע שמעו בני-החבורה קול קר ומרושע צוחק. הוא בקע מתוך האפילה. "'מת' היא המילה הנכונה בשבילך, אינויאשה" אמר הקול, ושלח זרוע תמנונית שחורה וכרך אותה סביב ביטנו של אינויאשה. הזרוע חזרה לאפילה ממנה באה. "זה נאראקו! הוא החליט שמי שימות מבנינו יהיה אינויאשה!" זעק שיפו. "מה נעשה עכשיו?" צעק מירוקו בהיסטריה. רק קאגומה ישבה בצד. על אבן. בוכה. פתאום, קאגומה שמעה קול נוסף. גם הקול הזה היה קר ואפל, אבל הוא לא היה הקול של נאראקו. "אני מוכן לעזור", אמר הקול הגברי והקר. קאגומה הרימה את עיניה. הקול הזה היה שייך לסאשומרו. יאללה תמשיכו :)
 

NOYMAN12

New member
אני יכולה ??? אם כן הנה ההמשך :

אינויאשה חשב , כיצד להגן על עצמו ?!?! הרי הוא לא יכולה לפגוע בסאנגו ... אבל מצד שני הוא לא רוצה הליות זה שימות ... קגומה פחדה מאוד היא לא ידעה מה לעשות ! היא הזיעה כולה והמחשבות שרצות לה במהירות ענקית כמו סרט מה יקרה שאנויאשה ילך ! מיד קגומה שלפה את חיצה וירתה לכיון סאנגו . סאנגו נפלה על הרצפה באפיסת כוחות והסימן שעל מצחה נעלם וכך ידעו שהכישוף הוסר . שקט רועש השתרר וכולם הביטו בקגומה בתימהון . קגומה זרקה את הקשת והחצים על הקצפה ורצה ליער . אינויאשה אמר שהוא הולך למצוא אותו ובזמן הזה שמירוקו ושיפו יטפלו בסאנגו . בעוד מירוקו ושיפו מנסים להציל את סאנגו , אינויאשה רץ בכל כוחו בתקווה למצוא את קגומה , עד שלפתע ראה אותה שוכבת מעולפת על האדמה ובידה פתק ובו כתוב : " הפעם הצלחתם ... נראה אם תצליחו בפעם הבאה , נאראקו " אינויאשה קמט את הנייר וזרק אותו ומיד נשא את קגומה ורץ לכיון מקומם . אינויאשה ראה כי סאנגו כבר בסדר , ויכולה לעמוד , אך קגומה עדין מעולפת .
 

NarakuDaBoss

New member
אבל אני כבר אמרתי מקודם שאני אמשיך!

בבקשה, זה לא פייר. אפשר לראות שכבר אמרתי שאני אמשיך לפני כמה תגובות.
 
המשך

קגומה פקחה את עיניה, מטושטשת. כמה רגעים היא שכבה ככה, בוהה בעיפול חושים בשמיים שכוכבים חגים בהם. חגים?! כוכבים לא אמורים להסתובב בצורה כזאת. לא לפי מה שקגומה ידעה על כוכבים. היא טלטלה את ראשה, וזה גרם לכוכבים ולראשה להפסיק להסתחרר. קגומה התרוממה לישיבה. --- ^-^; אין לי שום רעיונות איך להמשיך...
 

NarakuDaBoss

New member
OmG, יש כבר שלושה המשכים!

טוב אני לא יודע מה לעשות, תבחרו אתם את ההמשך שאתם הכי רוצים.
 
ההמשך שלי-

לקאגומה כאב מאד הראש היא דמיינה דברים... כוכבים חגים?? זה רק בסרטים המצוירים! היא הרגישה שהיא עפה זה היה אינויאשה שלקח אותה על הגבו קירארה בלי כוחות איכשהו נשאה אתת סאנגו מירוקו ושיפו על גבה. "אינו..יאשה אני פוחדת למות" אמרה קאגומה "זה בסדר" אמר אינויאשה "אנחנו נראה לנבל הזה נאראקו... אני ינצח אותו בקלות!" סאנגו טיפלה בקירארה כששיפו עוזר לה "תגידי סאנגו את אוהבת את מירוקו?" שאל סאנגו הביטה אליו במבט של 'זה לא בשביל ילדים קטנים' וענתה "אמממ לא יודעת האהבה כל כך משונה... כשתגדל תבין" וחייכה חיוך מעודד לשיפו. ---- בחזרה לנאראקו "הפעם אני רוצה שאתה תפגע בהם הכי קשה שאתה יכול! אני נותן לך עוד רסיסי אבן... אתה תהרוג את אינויאשה ותביא לי את טסאיגה!" ילד מן הצללים - קוהאקו אמר "האי נאראקו-סאמה" נאראקו חייך חיוך שטני זדוני.
 
תעשו המשך! זה רעיון טוב בשביל הפורו

הפורום! זה רק מראה כמה אנשים מוכשרים יש פה :)
 
למעלה