ליאור בריל
New member
../images/Emo41.gifטכניקה-להיות מודע../images/Emo41.gif
אחד הדברים הבסיסיים והחשובים ביותר בטנטרה הוא להיות מודע אך מהי אותה מודעות? עד כמה אנו מודעים באמת לעצמנו? לדוגמא כרגע אני יושב,אני מרגיש את השטיח בכפות רגליי החלון פתוח אני מרגיש את הרוח מלטפת ברכות את היד שלי היד נשענת על השולחן, אני מרגיש את הקור של השולחן,אני מרגיש כמה שהשולחן חלק, אני מרגיש את הגב נשען על הכסא,את הריפוד הרך של הכסא על גבי את המקלדת בקצות אצבעותיי כשאנו הולכים עד כמה אנו מודעים לפעולת ההליכה? לפעולת רגל ימין שנוגעת בקרקע,מגע הקרקע ולאחר מכן רגל שמאל וכך בכל דבר שאנו עושים... קראתי לא מזמן סיפור על בודהא שהוא היה כל כך מודע לכל דבר שעשה עד כדי כך שפעם אחת הוא ישב עם תלמידיו ולפתע זבוב נחת על האף שלו, בודהא עשה תנועה עם ידו והבריח את הזבוב
אך לפתע תלמידיו שמו לב שהוא עשה שוב בדיוק את אותה התנועה למרות שהזבוב כבר לא היה שם, אז הם שאלו אותו לפשר מעשיו והוא ענה להם שבפעם הראשונה הוא הרחיק את הזבוב בלי מודעות מלאה, באופן אוטומטי כמו שאנו פועלים כל הזמן אז הוא חזר על הפעולה שוב הפעם במודעות ועירנות מלאה אנו צריכים להיות מודעים ועירנים לכל דבר תנסו לתרגל זאת בכל הזדמנות כשאתם נוהגים כשאתם אוכלים - תרגישו איך היד מתקרבת לפה תנסו להיות מודעים למגע של האוכל עם הפה, לטעם,למרקם... אבל ישנם עוד רבדים, מודעות לרגשות ומודעות למחשבות כשאנו מודעים לרגש שלנו אנו כמו צופים מהצד ויכולים לראות את העצב,את הבדידות,את השמחה וגם לזה אנו צריכים להיות מודעים - ועם הזמן אנו רואים איך הרגשות שלנו משתנים כמו עונות השנה,איך הכל משתנה וחוזר שוב ואז אנו יותר מקבלים את הרגשות שלנו ופחות מושפעים מהן אנו מבינים שהכל משתנה בעולם ואין דבר הנשאר קבוע וישנה המודעות למחשבות, המחשבות הם כמו עננים החולפים בשמיים (בהכרה שלנו) המחשבות הללו הם לא שלנו הם רק מחשבות אולם אנו מזדהים איתם, והם משפיעות עלינו
ברגע שאנו מודעים, כשאנו פשוט רואים איך מחשבה אחת נכנסת ואז יוצאת, ואז שוב מחשבה נוספת נכנסת אנו לאט לאט מתחילים לראות את המרווחים בהן אין מחשבות כמו המרווחים בין הנשימות ומרווחים אלו גודלים אנו מתחילים לראות את השמיים הנקיים שמאחורי העננים. וכשאנו מודעים לכל אלו לגוף שלנו,לרגשות שלנו,למחשבות שלנו הגענו הביתה,לעצמנו האמיתי
אנו מתחילים לראות ולהרגיש את כל זאת גם אצל אחרים אנו מתקשרים עם עצמנו ועם העולם בצורה גבוהה יותר
וכשאנו מודעים יותר ועירנים יותר אנו פחות עסוקים בלחלום כל הזמן, בלחשוב כל הזמן... ואז - אושר הגענו אל עצמנו ולעולם לאמיתי לטבעי
ליאור
אחד הדברים הבסיסיים והחשובים ביותר בטנטרה הוא להיות מודע אך מהי אותה מודעות? עד כמה אנו מודעים באמת לעצמנו? לדוגמא כרגע אני יושב,אני מרגיש את השטיח בכפות רגליי החלון פתוח אני מרגיש את הרוח מלטפת ברכות את היד שלי היד נשענת על השולחן, אני מרגיש את הקור של השולחן,אני מרגיש כמה שהשולחן חלק, אני מרגיש את הגב נשען על הכסא,את הריפוד הרך של הכסא על גבי את המקלדת בקצות אצבעותיי כשאנו הולכים עד כמה אנו מודעים לפעולת ההליכה? לפעולת רגל ימין שנוגעת בקרקע,מגע הקרקע ולאחר מכן רגל שמאל וכך בכל דבר שאנו עושים... קראתי לא מזמן סיפור על בודהא שהוא היה כל כך מודע לכל דבר שעשה עד כדי כך שפעם אחת הוא ישב עם תלמידיו ולפתע זבוב נחת על האף שלו, בודהא עשה תנועה עם ידו והבריח את הזבוב