יום האישה היום סקר

[אפרת12]

../images/Emo41.gifיום האישה היום../images/Emo70.gif סקר ../images/Emo124.gif

מיוחד לכבוד יום האישה - סקר-סקר-סקר - ולא במנגנון הסקרים, אלא פה, בראש העמוד

מה האימהות עשתה לתחושה שלך כאישה

להגדרה שלך כאישה

עד יום האישה הבא - מה באורח החיים שלך היית רוצה שישתנה, ואולי בכלל לא

וההשאלה - האם אנחנו זקוקות לציון יום האישה

אולי יש לנו פטנט אחר

 

[היידי אור]

עמיתוש קנה לי עציץ הדס ליום האישה!

ואחרי ששיתפתי אתכן בארוע הנדיר הזה, אני פנויה לסקר...... האמהות עשתה אותי לאשה. ברגע שהרחם והשדיים החלו למלא את יעודם המקורי הפכתי לאשה אמיתית, לפני כן הרגשתי בחורה ולא אשה. עד שנה הבאה הייתי רוצה לחיות בהרגשת בטחון כלכלי, לדעת היטב מה אני רוצה לעשות ולראות את עמית מאושר מעבודתו. האם אני זקוקה ליום האשה? ממש לא. אבל אני חושבת שאי שם בעולם יש הרבה נשים שכן זקוקות לו ויותר. הרבה יותר.

 

[יחיאב]

כיוון שלא ציינת אם ההשתתפות היא רק

לנשים, אז אני מרשה לעצמי לענות. האימהות תרמה המון לתחושתי כאישה (ע"ע אנימה של יונג). היא חיברה אותי לאמא אדמה (עוד לפני שנקברתי), היא נתנה טעם חדש לחיי (עוד לפני שטעמתי), היא ממלאת אותי באושר פשוט ויומיומי (עוד לפני שהתאשרתי, התפשטתי ונמנמתי). התחושה הזו של לקום באמצע הלילה להניק, זה פשוט חוויה. אני לא יכולה להפסיק עם זה למרות שהילד שלי אומר לי שהילדים בגן צוחקים עליו. אני גם דתיה, ואני מעוניינת להתחיל להרגיל את הילד שלי לשמור כשרות, וזה קצת יוצר בעיות עם ההפרדה של בשר וחלב. יש לו כבר שיניים, אתן מבינות? בוודאי שהייתי רוצה שמשהו באורח חיי ישתנה עד יום האישה הבא. למשל הייתי רוצה להיות מכורה פחות לטלנובלות בטלוויזיה. להתנתק מוויוה ולחזור לחיים! אבל זה קשה לי. כל הזמן כשאני צופה אני אומרת לעצמי מה את עושה בטטת טלוויזיה שכמותך??? כלים כבר עשית? ספונג'ה גם? (או שזה בעלי שאומר לי, אני כבר לא זוכרת. בעלי האהוב, יש לציין) אני לא חושבת שאנחנו זקוקות ליום האישה. אנחנו נשים כל השנה, לא? אז למה לייחד לנו רק יום אחד? לדעתי לפחות חמישים אחוז מהימים בשנה צריכים להיות שלנו. אפילו 51%.

 

[הגרי3]

../images/Emo6.gif מצויין

 

[עמית@]

אני לא מרגישה אשה, מעולם לא

הרגשתי ואולי לעולם לא ארגיש? מקסימום: נקבה (מנויה על המין הנקבי.. יבואו גורותי ויוכיחו) לא יודעת למה, איכשהו התחושה הזו של "להיות אשה" (אולי קראתי יותר מדי ספרים..) לא נמצאת אצלי. מה הייתי רוצה שישתנה? מנסה כעת ליצור איזה מעשה מרכבה שיאשפר לי לחזור לעבודה+להיות עם הקטנות+להרוויח+שישאר לי זמן (וגם העובדה שיש לי בנזוג אמורה לא להישכח במהומה..)

 

[lulyK]

להיות אשה זה מין פנינה רוזנבלום כזה

לא? לא מרגישה אשה כל כך. מה שכן, מאז האימהות, אני מרגישה הרבה יותר בן אדם (במובן של שייכת למשפחת האדם).

 

[שִירָה]

למה פנינה רוזנבלום?! ../images/Emo2.gif

אני אישה בכל רמ"ח איברי, ואני סולדת ממנה וממה שהיא מייצגת.

 

[lulyK]

בגלל השיר "תיד אשה" שהיא שרה בקדם

אירויזיון בימים שהתודעה שלי התעצבה

 

[משוש30]

קשה להגיד שהאמהות תרמה משהו

לתחושה שלי כאישה. בכלל אני עוד לא ממש מרגישה אמא... מה הייתי רוצה שישתנה בשנה הקרובה באורח חיי? שיהיו יותר מ-24 שעות ביממה. מישהו יכול לארגן את זה בבקשה? אני לא מרגישה צורך לציון יום האישה. במקום זה הייתי שמחה אם לאורך כל השנה היו מאפשרים לנשים לשלב ביתר קלות את האמהות עם הקריירה. אני מודה מודה מודה שזה היה תורם לחיי הרבה יותר מיום האישה.

 

[חושחושה]

נושא קצת טעון אצלי, אני מרגישה שמאז

שהפכתי לאמא.........נעלמה האשה...... וזהו אני מרגישה כך מאז. הייתי רוצה לחזור ולהיות אשה, עם כל מה שמשתמע מכך. אתן מזועזעות?...

 

[shuly1]

ממש לא

כל כך מבינה אותך בימים שאני מרגישה אשה זה כמו חג פורים בערך

 

[shuly1]

אימהות ואני ../images/Emo99.gif

וואו שאלות קשות הפכתי להיות אמא בגיל 23 שזה מאוד צעיר כאשר אני רואה את בכורתי (10) אני מרגישה שעשיתי המון בעשור האחרון ועדיין מרגישה מאוד כבולה מה שהחצי השני לא מרגיש

האימהות גרמה לי להראות כאשה לא תמיד להרגיש כך הרבה פעמים אני מרגישה קטנה מול כל המטלות והאחריות שיש על כתפי

היתי רוצה ללמוד קצת להרגע מהלחץ היומיומי ולהנות מכול הדברים מסביב

היום הזה רק מעצים את הידיעה שקים חוסר שויון בכול מערכת ולצערי לא תורם ממש לשיוני פטנט ? עדיין לא נמצא

 

[ח ת ו ל ה פרסית]

הו.... סקר שמצריך מחשבה...

ללא ספק, האמהות היא מיצוי הנשיות בשבילי, אני לא רגילה להרגיש מי יודעמהאישה ביום יום. עד ההריון והלידה עסקתי בתחום שהוא בסה"כ יותר גברי והתרגלתי להיות אשה יחידה בחברת הרבה גברים (היחס בחברה שהמשרד שלנו בתוכה הוא בערך 20:1). גם במימדים שלי אני די יוצאת דופן בקרב נשים, מה שלא מוסיף לתחושת הנשיות... עד יום האישה הבא, אני אשמח לחזור קצת לחיים נורמליים (חזרתי לעבוד השבוע אחרי 4 וחצי חודשים בבית). נועם יהיה יותר גדול ונראה לי שזה יהיה מאוד כיף. זקוקות לציון יום האשה? לא יודעת. אבל טוב שזה גורם לכל מיני סוגיות חשובות לעלות, אפילו אם לא יוצא מזה כלום (שכר של נשים, הרעיון של מטפלת כהוצאה מוכרת וכו'). פטנט אחר? חחחחח, הזכרת לי את זה בתור התשובה העממית ל"כוס אמק"... אם ככה, כנראה שעוד לא המציאו פטנט אחר.

 

[Dimaya]

שאלות לא קלות, אה?

מחר הקטנה בת 6 שבועות. מחר תמה לה תקופה של "משכב לידה" (יש לציין ששעה וחצי אחרי הלידה אני כבר הייתי על הרגליים ולקטנה היה ציצי בפה, אז "לשכב" לא ממש שכבתי). זו אמורה להיות תקופה, בה אני מפנימה את השינוי שחל בחיי ובחיי משפחתי החדשה. אז מה עשתה האמהות? תמיד חשבתי שללדת - זה ה-דבר הקשה ביותר מבחינה פיזיולוגית שאישה יכולה לעבור. ועברתי את זה. לפעמים קשה לי להאמין שאני ילדתי, למרות שאני מחזיקה את התוצרת המתוקה בידיים, שאני עברתי את מה שתמיד חשבתי שלא אוכל לעבור (אני חושבת שגם כשהראש שלה כבר בצבץ החוצה - עדיין לא קלטתי שאני יולדת). אז אם משהו - אמהות גרמה לי להאמין, שאין דבר שאני לא מסוגלת לעשות. עד השנה הבאה הייתי רוצה לסיים את התיזה ואת התואר. די. נגמר. משכתי את זה כ"כ המון זמן שאני מתביישת. גם הייתי רוצה להיות רגועה יותר בכל הנוגע לאנשים בחיים, שאליהם אין לי סבלנות, אפילו שזה מסיבות טובות. פשוט אני מרגישה שזה סוחט ממני כוחות וזה חבל. מאז שהייתי קטנה - תמיד קיבלתי מתנה ליום האישה. המתנה הראשונה הייתה מאבא שלי בגיל 7 - בושם - ו-20 שנה מאוחר יותר עדיין יש לי אותו. אז מבחינה הזאת לא הייתי מוותרת, - לא בגלל המתנה, אלא בגלל ציון המעמד. והשנה קיבלתי לראשונה את המתנה שלי כאמא וגם הקטנטונת קיבלה מתנה מאבא שלה, אז המסורת נשמרת. מה שכן- הייתי מאוד רוצה שיהיה יום הגבר. כי מגיע להם גם.

 

[צהלולים]

וואו איזה סקר...

אני אף פעם לא הרגשתי ממש "אישה". כלומר, תמיד הרגשתי "בן אדם", לא התעמקתי במגדר שלי ומה זה אומר. גם הקשר שלי עם בן זוגי שיוויוני למדי, ותמיד היה. לשמחתי מעולם לא נאלצתי להתעמת עם איזושהי אפליה שתכריח אותי להתעמת עם הסוגיה. דווקא ההריון היה לי חוויה "נשית" שמאוד נהניתי ממנה. והאמהות - ובכן... אני אוהבת את הקטנטן לחלוטין, אבל עדיין מרגישה יותר כמו "אחותו הגדולה" מאשר כמו אמא-אדמה שלו... עדיין מעכלת את מה קורה לי - כאדם - ולנו כזוג, ולא כל כך לי כ"אישה". מה שכן, מאז הלידה התחברתי יותר ל"מין הנשי" ובראשותו אמא שלי... הרבה יותר קל לי היום לתקשר עם נשים על נושאים "נשיים", ובכלל, אני מעריצה נשים. המין החזק בכל המובנים! עד יום האישה הבא... הייתי רוצה לישון יותר בלילה. זה הדבר היחיד. על העניין הזה גם בעלי היה חותם... ובעניין הצורך ביום האישה: שאלה קשה. מצד אחד זה מנציח את היותנו "מיעוט" / שונה. מצד שני, יש עוד סוגיות שזקוקות לפתרון ודברים שיש להעלות לסדר היום החברתי, וזוהי הזדמנות טובה. אני הייתי משאירה את יום האישה, אבל דוגאת שהוא לא יסתכם בכתבות בעיתונים על דיאטות/איפור/וכ"ו (זה לרוב מה שעושים ליום האישה)... אלא סוגיות רציניות, חברתיות, פוליטיות ואחרות.

 

[yaelia]

אני קצת בהלם

אף אחת כאן לא מרגישה אישה? מה אתן א-מיניות? רק הרחם והשדיים המניקות הופכות אתכן לנשים? אף אחת כאן לא הופלתה בהתמודדות על משרה או תוך כדי שהיא עובדת במשרה מסוימת, או על רקע זה שהיא צריכה לצאת מוקדם יותר בגלל ילדיה בגלל שהיא אישה? אף אחת כאן לא עברה תקיפה מינית או הטרדה מינית בגלל שהיא אישה? אף אחת פה לא משתכרת פחות מגבר ששווה לה במשרה (והרבה פעמים פחות ממנה) בגלל שהיא אישה? כולן כאן קיבלו כילדות את המסר שאנחנו יכולות לכבוש את העולם אם רק נרצה ואת אף אחת מאיתנו לא 'כיוונו' ללימודי בלט או פסנתר ולא לחוג ג'ודו או בניית טיסנים? לאף אחת פה לא היתה מעולם שום הפרעת אכילה משום סוג, בגלל המסר המאוד ברור שהחברה מעבירה לנו לגבי איך שאנחנו אמורות להראות בגלל שאנחנו נשים? אף אחת לא חשבה ולו מחשבה פוליטית תבונית אחת בהקשר של אני כאדם ממגדר ספציפי ואיך שהחברה/ העולם/ גברים/ נשים אחרות/ משפחה מתייחסת אלי כי אני אדם ממגדר מסוים? אף אחת כאן לא שמעה על רצח נשים או אלימות נגד נשים בגלל שהן נשים? (פעם קראו לזה בחיבה צהבהבה גברית 'רצח על רקע רומנטי') ביום שלא נצטרך לתהות על השאלות האלה גם לא נצטרך את יום האישה. איכשהו דיון ברמת הליפסטיק או אני לא מרגישה 'גיברת מגונדרת' ועל כן אני לא מרגישה 'אישה' מרתיח אותי ברמות.

 

[צהלולים]

אני בהחלט לא א-מינית...

מעולם לא הופליתי על רקע היותי אישה. משתכרת בדיוק כמו גברים בתפקידי. לא עברתי, תודה לאל, שום תקיפה מינית. ואין ולא היתה לי הפרעת אכילה (הגבר שלי מבלה את אותו זמן כמוני במחשבה האם הוא קצת שמן מדי). לא צריך להיות בהלם... ובטח לא להתרתח. אם כמה נשים באותו פורום מרגישות אותו דבר, אולי יש בזה משהו, לא? עם זאת, בהחלט יש עוד הרבה הרבה מה לעשות עבור נשים שכן מופלות, מותקפות, וסובלות מכל הדברים שכתבת. יום האישה חשוב על מנת להעלות אל האור את כל אותן סוגיות, שבימים כתיקונן אינן נחשבות "NEWS" עיתונאי ולכן לא תמיד מגיעות לדעת הקהל כפי שראוי להן.

 

[yaelia]

אשרייך וטוב לך

ולא בסרקזם, שככה זה אצלך. מעולה לך.

 

[nubi]

אני מדחיקה

את העובדה שלא התקבלתי להתמחות במחלקה שהכי רציתי בגלל ההריון, שלא התקבלתי לעבוד בבי"ח בחיפה כי יש לי ילדה בבית, אבל אני הייתי בחוג יריה ברובה אויר כשהייתי ילדה, בתור תחביב למדתי פיסיקה ואסטרונומיה (וזה דברים שרק בנים הולכים אליהם). ואבא שלי תמיד, אבל תמיד, שינן לי שאני צריכה מקצוע עצמאי ושאני לא אהיה תלויה לעולם באף גבר. זה נחשב?

 

[עמית@]

מה זה קשור?

כל אלו יגרמו לי להרגיש "אשה"? זה שאני לא מרגישה אשה זה לא אומר שאני מטומטמת בורה.