../images/Emo193.gifלפני שנים כתב את זה אחי הקטן ...../images/Emo197.gif
ופרסם באתר שניהלתי ....איכשהו זה מתאים לפה .... הסיפור שלי מתחיל כשנסעתי עם כמה חברים לירושלים לבילוי. נכנסנו ל- UNDERGROUNG (מי לא מכיר ?) והתחלנו לרקוד קצת ולשתות קצת... באחת הפעמים שהלכתי לבאר ראיתי אותה היא ישבה על כיסא יחד עם עוד 2 חברות, שערה הזהוב פזור על כתפיה החשופות, אפה הקטן והסולד, שפתיה המלאות... בקיצור חלומו של גבר. ניגשתי ושאלתי אם אני יכול להצטרף. "ברצון" היא אמרה לי ועיניה הביטו פשוט דרכי הרגשתי שאני מאבד את שפיותי (וגם עמד לי בטירוף). דיברנו עד שסגרו את המקום והייתי צריך לחזור לתל-אביב. היא נתנה לי את מספר הטלפון שלה לפעם הבאה שאני אגיע לירושלים. כעבור חודשיים הגעתי שוב לירושלים, לראיון עבודה ונזכרתי בה. התקשרתי וקבענו שאני אבוא לקחת אותה מהבית. הגעתי לביתה, בית חד קומתי מטופח, וצלצלתי בפעמון - את הדלת פתח לי משהו ענק מלא שערות לבוש בשורטס בלבד, עם פרצוף מפחיד ועיניים עוד יותר. "כן - מה אתה רוצה "? הדבר (אבא שלה) שאל אותי. בלעתי את רוקי ועניתי בחשש מה "אני, אה.. באתי "...לאיבי הוא הסתכל עלי בעוד מבט מפחיד, סובב את ראשו וצעק "איבי "! באותו רגע ליבי ירד לתחתונים... היא היתה על כיסא גלגלים... "היי, טוב "תאבש היא אמרה לי. "בוא נלך יש בית קפה לא רחוק". מה לעשות ? לברוח ? אבא שלה בטח יהרוג אותי. גלגלתי אותה לבית הקפה, ובשיחה לא הרגשתי שהיא נכה. ישבנו פנים מול פנים, ושוב הרגשתי את אותה הרגשה חמימה שהייתה לי אז באנדר-גראונד. כשהרימו את הכיסאות מסביבנו הבנו שאנחנו צריכים ללכת. "יש פה גן - בוא נלך "שלםהיא אמרה לי. רק שתבינו - השעה 2 לפנות בוקר בירושלים אין כלב ברחובות. התיישבנו על ספסל בגן והיא התחילה ללטף לי את הירך... "אה... "יביא התחלתי לגמגם. "מה "? היא ענתה "אני רוצה לשכב "איתך הוסיפה. "אבל איך "? שאלתי, ומיד התחרטתי כי היא הוציאה זוג אזיקים מהתיק שלה, תקשור לי רגל אחת לספסל שאני לא ".אפול " הייתי בהלם טוטאלי אבל עשיתי מה שהיא אמרה לי. הפשטתי אותה בעדינות ושדיה הנהדרים נגלו אלי במלוא הדרם. לא יכולתי להתאפק, הורדתי את מכנסי והתחלתי לחדור לתוכה. היא נאנחה ואני סתמתי את פיה כדי שלא תצעק. גופה התכווץ ונרפה ולבסוף גמרנו בפיצוץ עז. זה היה הזיון הכי טוב שהיה לי אני חושב. גלגלתי אותה חזרה הביתה אבל כשרציתי להיפרד ממנה ליד הכניסה, היא הכריחה אותי להיכנס "לשתות קפה". נכנסתי וראיתי מולי שוב את המפלצת (אבא שלה - להזכירכם) עומד בכניסה. ברגע שהוא ראה אותי חיוך גדול נמרח לו על הפנים והוא הזמין אותי בתנועת יד רחבה להיכנס פנימה ולשתות איתו איזה "דרינק". התחלנו לדבר על הילדות שלו ועל איבי, ואז שאלתי אותו "כשבאתי, רצית לרצוח אותי, ועכשיו אתה יושב איתי כאן ומציע לי לשתות "? מבט עצוב עבר בעיניו והוא אמר לי : "קיוויתי שלא תשאל אותי אבל אני אענה לך", הוא לגם מהכוסית שבידו ואמר "כל האחרים השאירו אותה קשורה בגן".