ציףציף1000
New member
../images/Emo41.gif ליגת הפורום: סיבוב 1 משחק 5 ../images/Emo41.gif
רשימה א' 1. pink floyd- bike 2.disny- circle of life 3. pink floyd- Shine on you crazy diamond 5. queen - mama 6. the beatles- a hard day´s night 7. red hot chili peppers- californication 8. nothing else matter- metallica 9. אריק לביא- כל הנחלים 10. the police- every breath you take מול רשימה ב' - שהיא הרשימה שלי (אין טעם להסתיר) 1. (1969) Nick Drake - River Man מתוך אלבומו הראשון Five Leaves Left משנת 1969. דרייק לוקח אותנו אתו למסע ללב המלנכוליה, לב המאפליה אך, באופן אירוני, מותיר אותנו עם יצירה מושלמת, שמגלמת את טעם החיים, בפני עצמה. 2. (1968) Glen Campbell – Wichita Lineman יצירת המופת של ג'ימי ווב, משנת 1968, ומועמד קבוע לתואר "השיר הטוב ביותר שנכתב אי פעם", בקרב המבקרים - ובצדק. זהו שיר מצמרר ומרומם, בוזמנית, שמסות שלמות נכתבו עליו וגם ייכתבו בעתיד. קשה להסביר את השיר למי שלא חוו אותו; כמו כל השירים הגדולים באמת, גם השיר הזה עובד על כמה מישורים, כאשר הטקסט – ה"עלילה" של השיר - הוא הרובד המשני בלבד, והסאב-טקסט הוא העיקר. זהו שיר על משמעות החיים, על בדידות ועל אהבה, ועל המישורים הרחבים והריקים של המיד-ווסט האמריקאי (קנזס, ספציפית) – המראה הגיאוגרפית של הלב. And I need you more than want you And I want you for all time And the Wichita lineman Is still on the line 3. (1969) Rolling Stones – Gimme Shelter אחד משיריהם הטובים ביותר של הסטונס, והסיבה מדוע הם היו, בזמנם, להקת הרוק הטובה בעולם. שיר על הפחדים הקיומיים בעולם המודרני – אולי בצל המלחמות (ויאטנם?) – ואולי חרדות אקזיסטנציאליות ב'כלליות'. האהבה, כך הם אומרים, היא ה"מקלט" מהסופה. והם משכנעים. Oh, a storm is threatning My very life today Gimme, gimme shelter Or I’m gonna fade away 4. (1967) The Kinks - Waterloo Sunset השיר האהוב עלי, וגדול שיריהם של הקינקס. גם כאן, השיר עובד על כמה מישורים (כך זה בכל שיריו הגדולים של ריי דייויס), תוך שילוב מושלם בין המוסיקה למילים. בדומה לWichita Lineman זהו שיר על משמעות החיים, בעצם – על בדידות ועל הגאולה שבאהבה, ועל לונדון, שנראית יפה ורומנטית מתמיד בשיר נפלא זה. Millions of people swarming like flies ‘round Waterloo underground But Terry and Julie cross over the river Make me feel safe and sound And I don’t feel afraid As long as I gaze on Waterloo sunset I am in paradise 5. (1970) Traffic - John Barleycorn Must Die זהו שיר-עם אנגלי עתיק, ששורשיו איפשהו לפני 1000 שנה – עדות לכך שהמוסיקה היא נצחית, וכך גם נושא השיר: נצחון החיים, השמחה וההרמוניה האנושית – תמצית ההומניזם. (וגם: שליטת האדם בטבע המגולמת באמצעות תאור תהליך יצירתו של הוויסקי, המשקה בלעדיו לא יתכנו החיים (כך אומרים)). And little Sir John and the nut-brown bowl And he’s brandy in the glass And little Sir John and the nut-brown bowl Proved the strongest man at last The huntsman he can’t hunt the fox Nor so loudly to blow his horn And the tinker he can’t mend kettle nor pot Without a little barleycorn 6. (1967) Pink Floyd - See Emily Play ההמנון לתמימות, לקסם של תקופת הילדות, לחופש ולאופטימיות. Put on a gown that touches the ground Float on a river forever and ever Emily There is no other day Let’s try it another way You’ll lose your mind and play Free games for May See Emily play 7. (1965) The Byrds - The Bells of Rhymney The Bells of Rhymney החל חייו כפואמה, שנכתבה ע"י המשורר הוולשי אידריס דייויס. הפואמה הולחנה ע"י זמר העם האמריקאי הנודע פיט סיגר, שגם הקליט גרסה לשיר בתחילת שנות השישים. הגרסה של הבירדז היא קאבר לגרסתו של סיגר. גם כאן השיר עובד על כמה מישורים. הטקסט, עוסק במצוקתם של כורי-הפחם בווילס. פיט סיגר היה זמר-עם מהסוג המחאתי (דילן היה ממשיכי דרכו) והקליט את השיר מתוך הזדהות עם הכורים ופועלים אחרים. אך הבירדז, כמובן, לא עסקו בזה אלא ברבדים האחרים של השיר: הדרישה לכבוד, לחופש, חיוניות הרוח האנושית ויכולתה להתגבר על המכשולים – כאילו היא כח-טבע בפני עצמו. "Oh what will you give me?" Say the sad bells of Rhymney "Is there hope for the future?" Say the brown bells of Merthyr "Who made the mine owners?" Say the black bells of Rhondda "Who robbed the miners?" Say the grim bells of Blyna 8. (1968) Van Morrison - Madame George מתוך אלבומו המונומנטלי של ואן מוריסון, Astral Weeks, שסימן את התחלת הקריירה השניה (והעיקרית) שלו. אני אשמע כמו תוכי אם אחזור על התיזות שכתבתי לשירים הקודמים: זהו שיר שעובד על כמה רבדים: זכרונות הילדות של מוריסון מעיר הולדתו, בלפאסט, הגעגועים לילדות זו, למראות העיר והטיפוסים שאיכלסו אותה, והעצב על היותו בוגר ורחוק מאותה ילדות אידאלית. And then from outside the frosty window raps She jumps up and says Lord have mercy I think it's the cops And immediately drops everything she gots Down into the street below And you know you gotta go On that train from Dublin up to Sandy Row Throwing pennies at the bridges down below In the rain, hail, sleet, and snow Say goodbye to Madame George 9. (1984) Husker Du - Pink Turns To Blue שירם הטוב ביותר של ההוסקרים, לטעמי, והטוב ביותר שכתב גראנט הארט – לפחות באותה תקופה. השיר נכלל באלבומה החשוב של הלהקה, Zen Arcade, שהיה נקודת המפנה בהתפתחותה המוסיקלית של הלהקה. לכאורה, שיר אהבה לבחורה שמתה מסמים. למעשה, בדומה ל-River Man ו-Wichita Lineman, זהו שיר על מציאת הטעם לחיים, בתוך הג'יפה. No more rope And too much dope She's lying on the bed Angels pacing Gently placing Roses 'round her head And I don’t know what to do Now that pink has turned to blue 10. (1965) The Who - The Kids Are Alright משיריו המוקדמים של פיט טאונסנד. באותה תקופה, לפני שנפל לו האסימון, הוא נהג להאשים בשיריו את כל העולם – במיוחד את הבחורות – במצבי הרוח שלו ובבלבול הכללי בו היה שרוי. שיר זה אינו יוצא דופן מבחינה זו. אבל המוסיקה – היא מספרת סיפור אחר: היא מספרת סיפור על בחור בטוח בעצמו, היודע שהחיים הם, בסה"כ, בסדר גמור. שיר מלא בשמחת חיים, ואחד המייצגים הטובים, לטעמי, של הרוח של לונדון, באותה תקופה. I don’t mind Other guys dancing with my girl That’s fine I know them all pretty well And I know sometimes I must get out in the line Better leave her behind With the kids are alright תרגישו חופשי להצביע נגדי
רשימה א' 1. pink floyd- bike 2.disny- circle of life 3. pink floyd- Shine on you crazy diamond 5. queen - mama 6. the beatles- a hard day´s night 7. red hot chili peppers- californication 8. nothing else matter- metallica 9. אריק לביא- כל הנחלים 10. the police- every breath you take מול רשימה ב' - שהיא הרשימה שלי (אין טעם להסתיר) 1. (1969) Nick Drake - River Man מתוך אלבומו הראשון Five Leaves Left משנת 1969. דרייק לוקח אותנו אתו למסע ללב המלנכוליה, לב המאפליה אך, באופן אירוני, מותיר אותנו עם יצירה מושלמת, שמגלמת את טעם החיים, בפני עצמה. 2. (1968) Glen Campbell – Wichita Lineman יצירת המופת של ג'ימי ווב, משנת 1968, ומועמד קבוע לתואר "השיר הטוב ביותר שנכתב אי פעם", בקרב המבקרים - ובצדק. זהו שיר מצמרר ומרומם, בוזמנית, שמסות שלמות נכתבו עליו וגם ייכתבו בעתיד. קשה להסביר את השיר למי שלא חוו אותו; כמו כל השירים הגדולים באמת, גם השיר הזה עובד על כמה מישורים, כאשר הטקסט – ה"עלילה" של השיר - הוא הרובד המשני בלבד, והסאב-טקסט הוא העיקר. זהו שיר על משמעות החיים, על בדידות ועל אהבה, ועל המישורים הרחבים והריקים של המיד-ווסט האמריקאי (קנזס, ספציפית) – המראה הגיאוגרפית של הלב. And I need you more than want you And I want you for all time And the Wichita lineman Is still on the line 3. (1969) Rolling Stones – Gimme Shelter אחד משיריהם הטובים ביותר של הסטונס, והסיבה מדוע הם היו, בזמנם, להקת הרוק הטובה בעולם. שיר על הפחדים הקיומיים בעולם המודרני – אולי בצל המלחמות (ויאטנם?) – ואולי חרדות אקזיסטנציאליות ב'כלליות'. האהבה, כך הם אומרים, היא ה"מקלט" מהסופה. והם משכנעים. Oh, a storm is threatning My very life today Gimme, gimme shelter Or I’m gonna fade away 4. (1967) The Kinks - Waterloo Sunset השיר האהוב עלי, וגדול שיריהם של הקינקס. גם כאן, השיר עובד על כמה מישורים (כך זה בכל שיריו הגדולים של ריי דייויס), תוך שילוב מושלם בין המוסיקה למילים. בדומה לWichita Lineman זהו שיר על משמעות החיים, בעצם – על בדידות ועל הגאולה שבאהבה, ועל לונדון, שנראית יפה ורומנטית מתמיד בשיר נפלא זה. Millions of people swarming like flies ‘round Waterloo underground But Terry and Julie cross over the river Make me feel safe and sound And I don’t feel afraid As long as I gaze on Waterloo sunset I am in paradise 5. (1970) Traffic - John Barleycorn Must Die זהו שיר-עם אנגלי עתיק, ששורשיו איפשהו לפני 1000 שנה – עדות לכך שהמוסיקה היא נצחית, וכך גם נושא השיר: נצחון החיים, השמחה וההרמוניה האנושית – תמצית ההומניזם. (וגם: שליטת האדם בטבע המגולמת באמצעות תאור תהליך יצירתו של הוויסקי, המשקה בלעדיו לא יתכנו החיים (כך אומרים)). And little Sir John and the nut-brown bowl And he’s brandy in the glass And little Sir John and the nut-brown bowl Proved the strongest man at last The huntsman he can’t hunt the fox Nor so loudly to blow his horn And the tinker he can’t mend kettle nor pot Without a little barleycorn 6. (1967) Pink Floyd - See Emily Play ההמנון לתמימות, לקסם של תקופת הילדות, לחופש ולאופטימיות. Put on a gown that touches the ground Float on a river forever and ever Emily There is no other day Let’s try it another way You’ll lose your mind and play Free games for May See Emily play 7. (1965) The Byrds - The Bells of Rhymney The Bells of Rhymney החל חייו כפואמה, שנכתבה ע"י המשורר הוולשי אידריס דייויס. הפואמה הולחנה ע"י זמר העם האמריקאי הנודע פיט סיגר, שגם הקליט גרסה לשיר בתחילת שנות השישים. הגרסה של הבירדז היא קאבר לגרסתו של סיגר. גם כאן השיר עובד על כמה מישורים. הטקסט, עוסק במצוקתם של כורי-הפחם בווילס. פיט סיגר היה זמר-עם מהסוג המחאתי (דילן היה ממשיכי דרכו) והקליט את השיר מתוך הזדהות עם הכורים ופועלים אחרים. אך הבירדז, כמובן, לא עסקו בזה אלא ברבדים האחרים של השיר: הדרישה לכבוד, לחופש, חיוניות הרוח האנושית ויכולתה להתגבר על המכשולים – כאילו היא כח-טבע בפני עצמו. "Oh what will you give me?" Say the sad bells of Rhymney "Is there hope for the future?" Say the brown bells of Merthyr "Who made the mine owners?" Say the black bells of Rhondda "Who robbed the miners?" Say the grim bells of Blyna 8. (1968) Van Morrison - Madame George מתוך אלבומו המונומנטלי של ואן מוריסון, Astral Weeks, שסימן את התחלת הקריירה השניה (והעיקרית) שלו. אני אשמע כמו תוכי אם אחזור על התיזות שכתבתי לשירים הקודמים: זהו שיר שעובד על כמה רבדים: זכרונות הילדות של מוריסון מעיר הולדתו, בלפאסט, הגעגועים לילדות זו, למראות העיר והטיפוסים שאיכלסו אותה, והעצב על היותו בוגר ורחוק מאותה ילדות אידאלית. And then from outside the frosty window raps She jumps up and says Lord have mercy I think it's the cops And immediately drops everything she gots Down into the street below And you know you gotta go On that train from Dublin up to Sandy Row Throwing pennies at the bridges down below In the rain, hail, sleet, and snow Say goodbye to Madame George 9. (1984) Husker Du - Pink Turns To Blue שירם הטוב ביותר של ההוסקרים, לטעמי, והטוב ביותר שכתב גראנט הארט – לפחות באותה תקופה. השיר נכלל באלבומה החשוב של הלהקה, Zen Arcade, שהיה נקודת המפנה בהתפתחותה המוסיקלית של הלהקה. לכאורה, שיר אהבה לבחורה שמתה מסמים. למעשה, בדומה ל-River Man ו-Wichita Lineman, זהו שיר על מציאת הטעם לחיים, בתוך הג'יפה. No more rope And too much dope She's lying on the bed Angels pacing Gently placing Roses 'round her head And I don’t know what to do Now that pink has turned to blue 10. (1965) The Who - The Kids Are Alright משיריו המוקדמים של פיט טאונסנד. באותה תקופה, לפני שנפל לו האסימון, הוא נהג להאשים בשיריו את כל העולם – במיוחד את הבחורות – במצבי הרוח שלו ובבלבול הכללי בו היה שרוי. שיר זה אינו יוצא דופן מבחינה זו. אבל המוסיקה – היא מספרת סיפור אחר: היא מספרת סיפור על בחור בטוח בעצמו, היודע שהחיים הם, בסה"כ, בסדר גמור. שיר מלא בשמחת חיים, ואחד המייצגים הטובים, לטעמי, של הרוח של לונדון, באותה תקופה. I don’t mind Other guys dancing with my girl That’s fine I know them all pretty well And I know sometimes I must get out in the line Better leave her behind With the kids are alright תרגישו חופשי להצביע נגדי
ועוד פעם איפה כולם???!!!