אליעזר שוחט/אמנון לוי, מי יוצא רע?
אמנון לוי, גם אם השקעת זמן ומאמץ וחקרת ומצאת בדל של אי אמת בדברי אדם, זכור כי בדיני נפשות אתה עוסק (שלא להכיר את פרנסתו של אותו אדם). הרי מצאתם במפורש כי מדובר באי הבנה או לכל היותר באי הסכמה כפי הנראה על רקע הלכתי, מה מצאתם לנכון להמשיך ולפרסם הכתבה? כעורך תוכנית חלה עליך ה-ח-ו-ב-ה לדעת מתי לגנוז כתבה, גם אם השקעת בה זמן ומאמץ! לצערי, מי שיוצא רע בפרשה הוא אתה ותוכניתך. וההסבר להלן: יש חשיבות גדולה לתוכניות חוקרות. יש חשיבות כבירה לשמוירה על בריאות הציבור. אבל, אם איננו יכולים לסמוך על שיפוט נבון של העורך - אנו מגיעים לזילות התוכנית ולשבירת האמון בה. כן, אני אינני "אוביקטיבי" (עוד שם טעון בתחושה של אי הגינות). בני, ארבעה במספרם, נימולו כולם, בהצלחה, ע"י אותו "מוהל לא מוסמך" (שהוא למעשה בגדר מוהל שרישיונו - שאיננו מחויב בחוק - מוקפא זמנית). וכן, אני ממליץ עליו בכל פה. יתר על כן, שמעתי כי דווקא הוא זה המומלץ ע"י אורולוגים בבתי חולים למקרים מסובכים, ולעיתים אף ידע לתקן מה שהטבע פגם ולחסוך בכך ניתוח נוסף. יפה שהדגשתם שלא ידוע על מקרה פגיעה. אבל מדוע לא לראין את האדם על כלל האספקטים של יכולתו ולא רק על קיום רשיונו? האם אתם כל כך "חרדים" לשמירת טוהר ההלכה בענין המכשיר המסוים שנאסר כעת (הכל לפי התוכנית שלכם)? או, אולי שימשתם כלי למלחמות היהודים? הייתי ממליץ שתבדקו את עצמכם, והיה אם תמצאו שיש מה לתקן - תתקנו כבר בתוכנית הבאה. בכבוד (קצת פחות מ-) רב שמואל זיילר
