מחלקים לכם את הסינגל "הפעם" של ריטה

hilali1

New member
../images/Emo41.gifמחלקים לכם את הסינגל "הפעם" של ריטה../images/Emo70.gif../images/Emo41.gif

לרגל צאת הקליפ לסינגל השני של ריטה - אנחנו
מחלקים לכם את הסינגל רוצים לזכות
ספרו לנו על דברים שהיו פעם ואתם מתגעגעים אליהם
כל גולש יכול לכתוב עד 3 דברים
בהצלחה
ניתן להשתתף בתחרות עד יום שישי בחצות
 
יש לזה טעם של פעם

אני נושמת וגרה בקיבוץ|
מהיום בו נולדתי, התבגרתי בקיבוץ, קיבלתי ערכים, חינוך והמון כלים שישמשו אותי לאורך כל חיי, בכל מקום ומקום ובכל דבר ודבר. לגור בקיבוץ לדעתי, זאת לא הגדרה רק של מקום מגורים, אלא ממש אופי ודרך חיים. האוויר הזה -שרק פה אפשר לנשום, הירוק הזה בעניים -שרק פה אפשר לראות, הגגות האדומים
שחוסים בצילם של עצים גבוהים שפרוסים מאופק לאופק גורמים לי להתאהב בכל פעם מחדש, למרות שאני עוד כאן ומעולם לא עזבתי כל המראות האלו גורמים לי להתגעגע, ואני אפילו לא יודעת למה, אולי לילדות שלי(?)[שאגב, לא נגמרה כ"כ מזמן, אם בכלל]. כ800- חברים, בני שלושה דורות, מתריסר ארצות שונות, חיים היום בקיבוץ הזה חיי שיתוף ושוויון. הם הבעלים של נכסיהם, והם העובדים בהם. חלקם עובדים בייצור - בענפי החקלאות והתעשייה, או בעבודות שונות מחוץ לקיבוץ. אחרים עובדים בחינוך ובענפי השירות. אבל כולם - נהנים מאותם התנאים ומאותן זכויות. החינוך היה ונשאר בבת עינה של הקהילה הקיבוצית. מתוך שאיפה להבטיח לעצמה דור שימשיך את מפעלה הייחודי, ויישאר נאמן לערכיה ולמשימותיה, לחינוך הזה שיש רק כאן. מגיל ינקות ועד נערות מתחנכים בני הקיבוץ על עקרונות השיתוף, ההומניזם, השוויון והצניעות. בבית ספר את כל שיעורי החינוך מקדישים למטרה שנלמד להיות אנשים שיתופים, שנלמד לחלוק, שנלמד מה-היא אהבת הארץ, שנתגייס כולנו ליחידות קרביות ומובחרות בצה"ל, שנתנדב, שניתן מעצמנו הרבה למען הקהילה. מערכת החינוך כאן יקרה ועולה בעבודה רבה ומאומצת במטרה שלא נזנח את השורשים ואת החינוך שהשרישו בנו מהיום שנולדנו.בעצם מגיל אפס אני נמצאת במסגרת ובסביבה שהקיבוץ קבע לי. לעולם אני לא מרגישה כאן-לבד. מגיל 3 חודשים אני נמצאת עם אותם בני האדם, 17 במספר, הם השכבה שלי, לכל אחד מאיתנו יש את השריטות שלו, את נקודות החולשה, את התחביב המיוחד שהוא רק שלו, אבל לכולנו מכנהמשותף- אנחנו כולנו גרים באותו המעגל החיים הקטן שלנו, באותה סביבית חיים ולשמחנתו או לא- תמיד נהיה חלק מהקבוצה הזאת. רבים מהקיבוצים במדינה הרימו ידיים ופרשו, סגרו את מה שנקרא "הקבוצה", והלכו כל אחד איש-איש בדרכו. הקיבוץ בו אני גרה אומנם, לא רחוק מלעשות זאת, בכל שנה בחגים אנחנו יוצאים מאוכזבים מחדש מחדר-האוכל ואומרים, "בשנה הבאה כבר לא יהיה קיבוץ", כל שנה מחדש נראה שמשקיעים פחות ופחות כספים וכוחות בתרבות הקיבוצית, יותר ויותר חגים ואירועים שהיו ייחודיים רק לנו (יום הילד, יום אסם [על זה אספר בפעם אחרת
] וכו`..) כבר לא פועלים יותר והם סתם עוד יום בשנה. הלהט האידיאולוגי נעלם במקצת, התרופפו השוויון והשותפות, גברו החומרנות והדאגה לאינטרס הפרטיאולי והגעגועים לקיבוץ של פעם מתחזקים וגוברים בכל שנה מחדש. אך גם הן לא יוכלו ליטול מן הקיבוץ את מה שיש בו, וכנראה יישאר תמיד: קהילה רב-דורית חמה ומלוכדת, המטפחת את סביבתה ואת תרבותה. דווקא עכשיו, בחנוכה, כל הזיכרונות האלו, והגעגוע למנהגים של פעם בקיבוץ גוברים. הגעגועים להרגשת הביחד החזקה שהורגשה פה, שקיבוץ שלם קם על הרגליים עם נר ביד, ועוקב אחרי התנועות שמוצגות על הבמה. שכולם מדליקים נרות ביחד, שרים את שירי החג, מספרים מה זה אור בשבילם. אני רוצה להאמין, אך קצת קשה לי, שגם בעוד 15 שנה, כשאהיה בת 30 ואולי אמא לילדים משלי הילדים שיחיו פה ייהנו מכל הדברים שאני נהניתי. מכל הדברים שבמו ידיהם סבתא וסבתא שלי הקימו. ש"הקבוצה" לא תעלם, שהם יחזרו מבית-ספר הם ישבו בחדר-האוכל, ושתמיד, תמיד ירגישו ביטחה ללכת כאן, כי יכירו את כולם- מהחגים, והמפגשים שייחודיים רק כאן, שהם ילכו בקיבוץ עם הכלב שלהם ינשמו את האוויר הזה יסתכלו לצדדים ויראו את הירוק הזה בעניים. בדיוק כמוני. סליחה על החפירה
 

טינקין

New member
למרות כל הקלישאות למינהן...

כמה שכולם חוזרים על זה,אני ממש ממש מתגעעגת לפעם. גם אם הכוונה לילדות החסרת דאגות עם הרגשה של חופש אינסופי,יש מן קסם ילדות כזה.פשוט קסום.. כילדת מושב היינו: מטפסים על עצים כמו טרזנים
מטיילים בשדות ואוכלים פירות וירקות הישר מהיבול
משחקים משחקי שדה בלי סוף,מחנאים,7 מקלות וכו
קוטפים פרחים ומכינים זרים
מסתובבים במושב ובחורשות
לא היה לנו פחד,הינו אמיצים ועושים המון מעשי קונדס למינהם
והרבה פעמים מהמקרים היינו חוזרים הביתה כך
לא הייתי מחליפה את הילדות שלי בילדות של היום
אני מתגעגעת מאוד לתקופה הזאת,זו תקופה מיוחדת שלא תשכח,ולפעמים,בימים אלו לפעמים בא לי לשכוח מהכל ופשוט לחזור לכמה שעות של פעם,כמו מכונת זמן,להרגיש שוב אושר אמיתי וטהור של ילדה...
 

Nתוקההה

New member
סדרות ילדים - כבר לא מה שהיה פעם.

זהו הפוסט געגועים שכתבתי בבלוג שלי לא מזמן: מי מאיתנו, עד סביבות גיל 10 לא ראה את ערוץ הילדים? כולנו ראינו שהיינו ילדים סדרות אמיתיות, כגון: המלך בבר, בבאי, גברת פלפלת, החתולים הסמוראים, הלב, נילס אולגרסון, רחוב סומסום ועוד.. ומה הם הסדרות היום? סדרות בעלות תכנים אלימים ומחשופים של דמויות מצוירות. כתבה זו מדברת על השוואה בין ערוץ הילדים של היום, לבין ערוץ הילדים של פעם. אני אציג לכם את ההבדלים בין שתי סדרות: הסדרה משנת 1989- שאלתיאל קוואק. תקציר הסדרה(מתוך ויקיפדיה): שאלתיאל קוואק היא סדרת טלוויזיה מצוירת לילדים , שהופקה בהולנד בשנת 1989 ומשודרת בטלוויזיה החינוכית בישראל מתחילת שנות התשעים ועד עתה. הסדרה, המיועדת לילדים, עוסקת בצורה נסתרת בנושאים מורכבים כגון נאציזם, עבדות, התעללות בבעלי חיים, מחלות סופניות, הלם קרב, גזענות, ובכך מעבירה מסרים חינוכיים וחברתיים רבים - כדוגמת מאבקו של שאלתיאל במפלגת העורבים הלאומית שהשתלטה על ארצו, בברווזים הלבנים המנצלים את הברווזים השחורים ומנהיגים שלטון אפרטהייד בארץ רחוקה המכונה "בוּרוּנְדִּיָה" (המסמלת כפי הנראה את דרום אפריקה), הסלידה ממפתחי הקרקע הפוגעים בטבע (שהיו אלו שגרמו באופן עקיף למות משפחתו של שאלתי) והתייחסות לסוגיות רבות נוספות. הסדרה משנת 2006- האנה מונטנה. תקציר הסדרה(מתוך ויקיפדיה): "האנה מונטנה היא סדרת קומדיית מצבים "סיטקום" טלויזיה אשר עשתה את הופעות הבכורה ב-24 במרץ, 2006 בארצות הברית ומשודרת בערוץ דיסני. הסדרה מתמקדת במיילי סטויארט שמשוחקת על ידי מיילי סיירוס. יש לה זהות כפולה: מצד אחד היא נערה מתבגרת ממוצעת שלומדת בחטיבת ביניים במשך היום, וזמרת פופ מפורסמת, האנה מונטנה, בלילה רק משפחתה והחברים שלה יודעים. בארץ הסדרה משודרת בערוץ הילדים." רק לפי התקציר, אתם יכולים לשים לב להבדל. שאלתיאל קוואק, סדרת העבר, מלמדת על אהבה בין גזעים, נגד נאציזם, התעללות בבעלי חיים ועוד.. למרות אנה מונטנה שמדברת על ילדה בלונדינית שעובדת על כולם, חוץ ממשפחתה, כאשר היא מופיעה ב"זהות בדוייה" בהופעות פופ מצליחות. האמנם זה קצת מוגזם, אבל כאשר ילדים קטנים(מקס' גיל 10) רואים סדרה כמו אנה מונטנה, הם מבינים שזה בסדר לשקר. לעומת זאת, בשאלתיאל קוואק, לומדים לכבד בעלי צבע עור שונה, נגד שחיטות, סמים ועוד.. לפני כמה ימים, במקרה ראיתי שאלתיאל קוואק בערוץ החינוכית(למי שמעוניין לראות, ימים א'-ה' ב2:20, בערוץ 23 ו11). באותו פרק, שאלתיאל וחבריו השיגו גבול למדינה אחרת, מפני שדולף, יריב ילדותו של שאלתי השתלט על הממלכה, והקים צבא(שדומה 2 טיפות מים לנאציזם) ואמר לזרוק אותם לכלא, אז הם ברחו ובטעות הגיעו למדינה לא פדורלית. אז התרגום באותו קטע היה כל כך יפה: מלך הממלכה: "על מה הינך סך?! ומדוע אינך מצטער?" חברו של שאלתי: "היני דווקא כן מצטער, אנא, מלכי, קבל את סליחתי" ועוד ועוד מילים גבוהות אחרות. אך בסדרה אנה מונטנה(שאני לא רואה), נכנסתי לפרומו של זה בערוץ הילדים, ומה המשפט הראשון ששומעים שם: “He so hot!!” זה התרגום לעברית- "הוא כל כך חם\חתיך\כוסון" אלה מילים שילדים קטנים לא אמורים לשמוע, ואם זה היה בסדרת עבר, זה היה מתורגם לעברית כך: "הוא כל כך יפה תואר". אולי זה נשמע לכם מוזר, אך דברים כאלו משפיעים- רואים אלימות בכל מקום, רואים כמעט בכל מקום עירום וקללות- ואז זה משפיע בנסתר על מוח הילד, ואין לו בעיה לעשות דברים כאלה(הרי "כל העולם עושה את זה! ראיתי בטלוויזיה!"). בנוסף לכך, פעם, אנשים קיבלו תפקיד בסדרה טלויזיה רק לפי יכולת משחק, היום רק מי שנראה טוב, בלי שום קשר ליכולת המשחק שלו. אני רוצה לראות אם אתם זוכרים 3 שחקנים מסדרות ילדים, שלא נראו הכי טוב, והתפקיד שלהם לא היה חננה, או אחד שלא מצליח עם בנות. מספר הערוצים- גם הוא השתנה. פעם מה היה לנו? ערוץ הילדים, החינוכית, ואולי עוד איזה 3 ערוצים עם קצת סדרות ילדים, כמו ערוץ 2 או 3. והיום? הנה רשימת כל הערוצים שמתאימים לילדים בערוצי התוכן של יס והוט: Hot VOD ביפ ערוץ הילדים לוגי ג'טיקס הופ הופ הורים Hot לולי ניקולדיון Hot games Hot anime יס סבבה פורטל המשחקים של יס Yes anime בייבי בייבי+ Cartoon network ג'וניור Yes play הופ לומדים והרשימה רק נמשכת ונמשכת. אתם בטח חושבים לעצמכם כעת, "מה רע בכל כך הרבה ערוצים? כה שיותר יותר בחירה- יותר טוב!". אז זהו, שלא. בחירה מרובה משפיע על המוח של הילד, וגורמת לו לחשוב שמה שהוא רוצה הוא יכול לקבל, וכל העולם עומד לרשותו. ה"הוט וי. או. די" ו"יס מקס" האמת היא, הכי משפיעים על זה. כפי שראיתם, דעתי על הטלוויזיה של היום, היא ממש פסימית, לעומת הטלוויזיה של פעם, שלדעתי, צריך היה להמשיך אותה עד היום- אך מה לעשות, צריך להתקדם.
 

LLLSSS

New member
../images/Emo47.gif צודקת ב-100%

הילדות שלנו לעומתם כ"כ שונה לטובה.
 

talhorm

New member
שיער ../images/Emo13.gif

התחיל לנשור קצת... ואני מתגעגע לשיער המלא, מפחיד להתבגר
ועוד משהו שהיה פעם ואני מתגעגע אליו, חוסר אלטרנטיבות, היום בכל דבר בחיים יש הרבה מאוד אלטרנטיבות, אם זה הטלווזיה שאתה מזפזפ בין ה100+ ערוצים שלך, פעם היה 2-3 ערוצים, בלי יותר מידי מה לראות אבל עדיין הייתי צופה יותר בטלווזיה - כי היה יותר הערכה לכל דבר בחיים, זה רק דוגמא קטנה. יש גם את דוגמת הפלאפון, מכשירי חשמל מוצרי מזון וכו'... הרבה אפשריות ואלטרנטיבות זה דבר מעולה, אבל יש בזה משהו שלילי - פחות מעריכים כל דבר שמקבלים.
 

ספטון1

New member
אני מתגעגעת להרבה דברים קשה לבחור

1 למוסיקה של פעם היום יש היפ הופ ואני אוהבת מוסיקה שקטה ונעימה. 2.לסרטים רומנטים וישנים היום כבר לא עושי כאלה. הכל רצח ומתח ותשוקה וכו' 3.אהבה פשוטה ורגילה עם איש אחד ולא ריצת מרתון מאיש לאיש אני אוהבת את ריטה והייתי במופע שלה בימית 200 בחולון ומאוד נהניתי. אני מתגעגעת לשיר שלה : לא בת 16 והמבין יבין ביי
 

IMLost

New member
דברים שאני מתגעגע אליהם

1.אני מתגעגע לריח של האדמה אחרי הגשם הראשון 2.אני מתגעגע לימים שהייתי קטן ותמים...בלי דאגות על הכתפיים.בלי ההבנה שאני שונה מכולם,שאני הומו ושהמשפחה שלי תעיף אותי ברגע שהיא תגלה על זה.אני מתגעגע לימים שהאהבה למשפחה שלי הייתה אמיתית.... 3.כשהייתי קטן הייתה לי דודה דודה חמודה שבאים אליה והיא מרעיפה עלינו אהבה....היינו קטנים והיא אהבה אותנו ואנחנו בחזרה למרות המכונות שהיא הייתה מחוברת אליהם היא תמיד הייתה עם חיוך על הפנים עד שיום אחד אמא קיבלה טלפון....ניראה כיאילו היא קיבלה את המכה שהתכוננה אליה 5 שנים כששאלנו אותה מה קרה היא אמר "בת שבע מתה" עד היום אני מתגעגע לדודה הזאת...הדודה שאף פעם לא תחזור. לזכר בת שבע ת.נ.צ.ב.ה
 
ואווו....אני מתגעגעת ל..

כשחיכיתי בבית אני ואחותי הינו בנות 10 בערך ליד הדלת מחכות שאמא ואבא יחזרו מבית החולים עם תינוקת בידיים. הם הגיעו וכמובן לא היתה לי סבלנות,פשוט רצתי למכונית והסתכלתי על אחותי החדשה:) רגע יותר מקסים וכיף מזה שאני מתגעגעת אליו אני בספק אם יש.. באמת שזה נהדר....הנחיריים שלה היו בצורת לב,היא הסמיקה,זה היה כל כך מתוק.... אני מתגעגעת ליום הזה....גם בגלל הסיבה שזה היה רגע מקסים. וגם בכלל שהיא היתה שקטה ומתוקה כל כך,היום היא כבר נודניקית
בהצלחה לכולם ותאכלו הרבה שוקולד....
 

pc girl

New member
...

1. לחבר של אחותי שהיה אצלנו כמו בן בית, ונהרג בחומת מגן כשהייתי בת 11 וחצי... 2. לכל דורות החתולים והכלבים שעברו אצלנו בבית... היו לנו איזה 30 חתולים בחצר (בלי הגזמה), וכל היום הייתי מטפלת בהם.
3. ליל סדר אצל סבתא... עד שסבתא שלי נפטרה היינו עושים כל ליל סדר אצלה, עם כל המשפחה שלא ראינו כל השנה...
 
../images/Emo13.gif

פעם היה לורד הגליל (אם אני לא טועה) שוקולד הכי טעים שהכי אהבתי עם תבליטים של מיקי מאוס ודונלד דאק וכל מיני דמויות מצויירת כאלה, וכל פעם שהייתי הולכת לסבתא היא הייתה קונה לי ולאחים שלי. שנים אחרי חיפשתי את השוקלד הזה, שכבר לא קיים.
סדרת הטלויזיה 'שולחן לחמישה'. הייתי מכורה אליה בתור ילדה ונערה, לא פיספסתי אף פרק (חוץ מהראשון שעד היום אני מחפשת להשיג אותו :) וסדרות נוספות כמו צער גידול בנות, זהו זה, העולם הערב...
פעם בסוכות סבא היה בא ובונה לנו סוכה אמיתית, ואני ואחי היינו מכינים קישוטים צבעוניים והיינו הולכים לבית הכנסת ומקבלית דגלים צבעוניים ויפים, מושקעים כאלה מבריסטול. ובפסח סבא היה משחק איתנו בגוגויים ואגוזים וסבתא הייתה מבשלת את האוכל הכי טעים.. היום כל הסוכות קנויות, הדגלים קטנים יותר ופחות מושקעים.. וסבא לא בונה לנו סוכות או משחק איתנו בגוגויים ואגוזים (או עם הדור שבא אחרינו..) כבר הרבה זמן... אני מתגעגעת לחגים בתור ילדה.. לריחות, לצבעים, לקישוטים.. ולסבא וסבתא..
 
למעלה