ממחברתה של שוני

[ש ו נ י]

../images/Emo41.gifממחברתה של שוני

עולם קטן ומצוין בניתי לי עולם קטן עולם קטן ומקוון עולם קטן ומצוין עולם איתן בניתי לי ובא חבר מעולם אחר אל העולם שלי חבר מוזר חבר יקר הכנסתי אותו פנימה עשיתי לו מקום נטל פטיש, החל בו להלום הרס את הכל ועזב, מחייך נו מילא, אבנה עולם אחר בִּמקום

 

[גריני]

as simple as that../images/Emo35.gif

 

[ש ו נ י]

מה השאלה?

WHAT'S AS SIMPLE AS THAT

 

[גריני]

השאלה מתייחס לזה:

"נו מילא, אבנה עולם אחר בִּמקום" וכמו שאומרים במקומותינו: הסבירי, נמקי, פרטי

זה נראה לי אחלה נושא לדיון עמוק יותר.

 

[ש ו נ י]

ובכן...

זו הדילמה האם לקחת העולמות שבניתי ומה שיצרתי ביתר רצינות ולהיתקע שם שמונים שנה או לקבל את זה שכמו שיצרתי את זה אני יכולה ליצור דברים אחרים במקום זה ולא לקחת את זה קשה מדי כאילו זה משהו כזה "קשה" או בלתי אפשרי לשנותו ובפרט בענייני הרגש כאשר ישנם רווחים, ישנן סיבות למשיכת ב"ז כלשהו, גם כשזה לא עובד ולא משרת אותי ויש פה איזה פלוס שנשארים אתו אחרי שנגמר אז במקום לחשוב ואלק אני מושכת רק קשרים שלא עובדים או שאני לא טובה במע' יחסים או שרק אנשים מהסוג הזה מגיעים אליי להבין שהיה פה משהו שרציתי לקבל / ללמוד, וזו היתה הדרך היחידה שלי (לפעמים עם חושך/כאב) לקבל את זה ולזרום הלאה למשהו אחר, שהוא "טוב" יותר עבורי עכשיו תודה