דיוק בפרטים בהודעה על פגיעה בעבודה
ב.ל. 650/04 (אזורי – חיפה) אלון משה נ' המל"ל|סדגש (כב' השופטת אריסון-חילו) פסק דין זה אינו פורץ גבולות, אלא אופייני לפסקי דין רבים אחרים הניתנים בבתי הדין לעבודה בתביעות בנושא פגיעות בעבודה ודווקא משום כך, חשיבותו לכאן. התובע- עצמאי- סוחר ברכבים משומשים, הגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה למל"ל. לטענתו, ביום שבת 17/5/03, נפגע שעה "שהגיע למרינה של עכו להראות את אחד הרכבים שברשותו ללקוח פוטנציאלי. כאשר תוך כדי ריצה קלה החליק על משטח שמנוני ורטוב, נפל ונחבל באזור בית החזה, בידו וברגלו, ללא יכולת לזוז. בקושי רב קם ניכנס לרכבו וחזר לביתו. פנה לטיפול רפואי ביום למחרת, בתאריך 18/5/03." התובע הגיש לנתבע הודעה על פגיעה בעבודה בתאריך 7/8/03. פקיד התביעות של המל"ל דחה את התביעה בהודעה: "הריני מצטער להודיעך כי עלי לדחות את תביעתך הנ"ל לתשלום דמי פגיעה על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מהנימוקים הבאים: על פי האמור בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי , "תאונת עבודה" היא תאונה שאירעה לעובד עצמאי תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו. מעיון בפרטי תביעתך ובמסמכים שצורפו אליה לא הוכחת להנחת דעתנו כי בתאריך 17/5/03 אירע לך פגיעה בעבודה במהלך עיסוקך במשלח ידך". בפסק דינה מציינת כב' השופטת אריסון-חילו: "בטופס התביעה שהגיש התובע לנתבע (מוצג נ/1), ציין התובע בפרק ג "תאור הפגיעה": "הכביש היה רטוב והחלקתי בעת שהראיתי רכב לאחד הלקוחות החלקתי על הכביש הרטוב", ובפרק של שמות העדים לפגיעה ציין כי היה "עד" שנכח בעת קרות האירוע העונה לשם "שמאי יעקב". משנשאל התובע על ידי חוקר הנתבע (ראו הודעתו מוצג נ/2) ביום 26/11/03, כי בטופס התביעה ציין שלקוח היה נוכח בעת המקרה ושמו - שמאי יעקב - השיב התובע כי הוא אינו זוכר." אף בעדותו של התובע בבית הדין העיד: "לא פגשתי את זה שרצה לקנות את האוטו". כותבת כב' השופטת אריסון-חילו: "התובע מודה בעובדה כי ישנן סתירות כלשהן בין הרשום בטופס התביעה, לבין גרסת התובע לאחר מכן בעת שנחקר ע"י חוקר מטעם הנתבע ועדותו בבית הדין. לטענתו, הסתירות נובעות מכך שהתובע לא מילא את טופס התביעה בעצמו, אלא רואה החשבון שלו מילא את טופס התביעה והוא רק חתם עליו." השופטת דוחה את טענתו של התובע וקובעת שאין זה סביר שרואה החשבון יציין שם של עד בטופס התביעה, מבלי שהתובע מסר לו מידע זה. עוד היא עומדת על כך שבעת ביקורו הראשון של התובע בקופת חולים, לא ציין כי נפגע בעבודה. את זאת ניתן ללמוד כמובן מן הרשומה הרפואית. משום כך, נדחתה התביעה. מסקנות: 1. יש למלא בקפדנות את טופס ה"הודעה על פגיעה בעבודה". זהו למעשה הדיווח הראשון שלכם לביטוח הלאומי על קרות התאונה. אם אינכם ממלאים את הטופס בעצמכם, קראו את הטופס לפני שחתמתם עליו! אם התאור המופיע בו, אינו מלא, תקנו והוסיפו. התירוץ: "לא אני כתבתי את הדברים" לא יתקבל בדרך כלל. 2. השתדלו להתייצב לטיפול הרפואי הראשון עם טופס ב.ל. 250 ועליו תאור הפגיעה. הדגישו לרופא המטפל בכם לראשונה כי התאונה ארעה בעבודה ובקשו ממנו שירשום זאת ברשומה הרפואית. לדאבון לב, רופאים רבים אינם מודעים לחשיבות רישום זה וזכויות מבוטחים נפגעות בגלל רשומה שאינה מדויקת. 3. השתדלו לתעד את נסיבות הפגיעה המדויקות, סמוך ככל האפשר למועד התאונה. לדאבוננו, הזכרון האנושי לעיתים מתעתע בנו, וכאשר חודשים או שנים לאחר האירוע תשאלו על נסיבותיו, אי דיוקים בפרטים עלולים להטיל ספק בעצם קרות האירוע. 4. אם הוזמנתם לחקירה בביטוח הלאומי, הקפידו לספר בדייקנות את נסיבות התאונה. קראו בעצמכם את ההודעה שנתתם לחוקר לפני שאתם חותמים עליה. אם נפלו אי דיוקים ברישום ההודעה, תקנו אותם! אל תחתמו על הודעה שאינכם מודעים למלוא תכנה! להודעה זו משקל רב בהמשך בירור התביעה ובקביעת גורלה.
