מן הפסיקה

../images/Emo41.gifמן הפסיקה../images/Emo41.gif

מדי פעם אביא כאן פסקי דין "מעניינים" בנושאי ביטוח לאומי. אשמח אם חברים נוספים יביאו לתשומת ליבנו התפתחויות בפסיקה.
 
עישון פאסיבי כתאונת עבודה

ב.ל. 1896/01 (אזורי ת"א-יפו)קרמר אריה נ' המל"ל (כב' השופטת ע. פוגל) התובע עבד בתפקיד מנהלי במתחם משרד הרישוי בחולון. במרחק 2 מטר ממקום עבודתו, בלובי, ישבה אחת הפקידות ועישנה באופן כבד. התובע עבד לבדו בחדר שגודלו 3- 2.5 מ' ובו חלון ומזגן ודלת הפונה ללובי וממנו חדר העשן למשרד התובע. "בסתיו 97' לקה התובע בשפעת, וכשחזר לעבודה לא הצליח להחלים מהמחלה שכן העשן הפריע לו. כל בקשותיו מהפקידה לחדול מעישון במקום העבודה לא נענו. הפקידה המשיכה לעשן במקום העבודה ואיש לא אסר זאת עליה. כיוון שפניותיו לא הועילו, פנה התובע לרופא תעסוקתי מטעם קופ"ח מכבי, וכן גם לרופא של משרד הבריאות. יחד הם ביקרו במקום העבודה וקבעו, שאין לעשן במקום העבודה, והעישון עלול להזיק לתובע. הממונה במקום קבע כי אחד החדרים ישמש גם כחדר עישון. חדר העישון הזה, בו עישנו עובדים נוספים, פנה אף הוא ללובי באופן שהעשן יצא לחדר המבואה. חלון שאמור היה להיות פתוח בחדר העישון היה סגור גם בחורף... התובע נחשף לעשן כבד במשך כחצי שנה." על יסוד הרקע העובדתי הזה, החליטה בית הדין למנות מומחה יועץ רפואי לזיהוי המחלה ממנה סובל התובע ולקביעת הקשר הסיבתי שבין החשיפה לעשן הסיגריות למחלה. לדעת המומחה התובע סובל מ- CHRONIC PHARYNGITIS כאשר ברקע סובל מגיל צעיר מבעיות בדרכי הנשימה. למרות זאת, קבע המומחה "כי מחלתו של מר קרמר החמירה בעקבות חשיפתו היומיומית (אירועים זעירים) לעשן סיגריות (עישון פסיבי), ובנוסף לזיהום האוויר שברקע שנובע מהמצאות אזור התעשייה ומגרש החניה בסביבה. עם זאת אין ספק שרגישות דרכי נשימתו הייתה כקרקע פורייה וגרמה לתופעות שקרוב לוודאי לא היינו רואים אצל אדם שלא סבל ממחלות רקע. הייתי מעריך שכ- 50% מהחמרת מחלתו נתרמו ע"י חשיפה במסגרת עבודתו" על יסוד חוות דעת המומחה, קבעה כב' השופטת הראשית פוגל כי, אף שמחלת התובע לא נגרמה במקום עבודתו, "התובע הרים איפוא את הנטל והוכיח כי מחלתו הוחמרה על ידי פגיעות זעירות שאירעו כתוצאה מחשיפתו לעשן הסיגריות במשך כחצי שנה."
 
דיוק בפרטים בהודעה על פגיעה בעבודה

ב.ל. 650/04 (אזורי – חיפה) אלון משה נ' המל"ל|סדגש (כב' השופטת אריסון-חילו) פסק דין זה אינו פורץ גבולות, אלא אופייני לפסקי דין רבים אחרים הניתנים בבתי הדין לעבודה בתביעות בנושא פגיעות בעבודה ודווקא משום כך, חשיבותו לכאן. התובע- עצמאי- סוחר ברכבים משומשים, הגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה למל"ל. לטענתו, ביום שבת 17/5/03, נפגע שעה "שהגיע למרינה של עכו להראות את אחד הרכבים שברשותו ללקוח פוטנציאלי. כאשר תוך כדי ריצה קלה החליק על משטח שמנוני ורטוב, נפל ונחבל באזור בית החזה, בידו וברגלו, ללא יכולת לזוז. בקושי רב קם ניכנס לרכבו וחזר לביתו. פנה לטיפול רפואי ביום למחרת, בתאריך 18/5/03." התובע הגיש לנתבע הודעה על פגיעה בעבודה בתאריך 7/8/03. פקיד התביעות של המל"ל דחה את התביעה בהודעה: "הריני מצטער להודיעך כי עלי לדחות את תביעתך הנ"ל לתשלום דמי פגיעה על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מהנימוקים הבאים: על פי האמור בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי , "תאונת עבודה" היא תאונה שאירעה לעובד עצמאי תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו. מעיון בפרטי תביעתך ובמסמכים שצורפו אליה לא הוכחת להנחת דעתנו כי בתאריך 17/5/03 אירע לך פגיעה בעבודה במהלך עיסוקך במשלח ידך". בפסק דינה מציינת כב' השופטת אריסון-חילו: "בטופס התביעה שהגיש התובע לנתבע (מוצג נ/1), ציין התובע בפרק ג "תאור הפגיעה": "הכביש היה רטוב והחלקתי בעת שהראיתי רכב לאחד הלקוחות החלקתי על הכביש הרטוב", ובפרק של שמות העדים לפגיעה ציין כי היה "עד" שנכח בעת קרות האירוע העונה לשם "שמאי יעקב". משנשאל התובע על ידי חוקר הנתבע (ראו הודעתו מוצג נ/2) ביום 26/11/03, כי בטופס התביעה ציין שלקוח היה נוכח בעת המקרה ושמו - שמאי יעקב - השיב התובע כי הוא אינו זוכר." אף בעדותו של התובע בבית הדין העיד: "לא פגשתי את זה שרצה לקנות את האוטו". כותבת כב' השופטת אריסון-חילו: "התובע מודה בעובדה כי ישנן סתירות כלשהן בין הרשום בטופס התביעה, לבין גרסת התובע לאחר מכן בעת שנחקר ע"י חוקר מטעם הנתבע ועדותו בבית הדין. לטענתו, הסתירות נובעות מכך שהתובע לא מילא את טופס התביעה בעצמו, אלא רואה החשבון שלו מילא את טופס התביעה והוא רק חתם עליו." השופטת דוחה את טענתו של התובע וקובעת שאין זה סביר שרואה החשבון יציין שם של עד בטופס התביעה, מבלי שהתובע מסר לו מידע זה. עוד היא עומדת על כך שבעת ביקורו הראשון של התובע בקופת חולים, לא ציין כי נפגע בעבודה. את זאת ניתן ללמוד כמובן מן הרשומה הרפואית. משום כך, נדחתה התביעה. מסקנות: 1. יש למלא בקפדנות את טופס ה"הודעה על פגיעה בעבודה". זהו למעשה הדיווח הראשון שלכם לביטוח הלאומי על קרות התאונה. אם אינכם ממלאים את הטופס בעצמכם, קראו את הטופס לפני שחתמתם עליו! אם התאור המופיע בו, אינו מלא, תקנו והוסיפו. התירוץ: "לא אני כתבתי את הדברים" לא יתקבל בדרך כלל. 2. השתדלו להתייצב לטיפול הרפואי הראשון עם טופס ב.ל. 250 ועליו תאור הפגיעה. הדגישו לרופא המטפל בכם לראשונה כי התאונה ארעה בעבודה ובקשו ממנו שירשום זאת ברשומה הרפואית. לדאבון לב, רופאים רבים אינם מודעים לחשיבות רישום זה וזכויות מבוטחים נפגעות בגלל רשומה שאינה מדויקת. 3. השתדלו לתעד את נסיבות הפגיעה המדויקות, סמוך ככל האפשר למועד התאונה. לדאבוננו, הזכרון האנושי לעיתים מתעתע בנו, וכאשר חודשים או שנים לאחר האירוע תשאלו על נסיבותיו, אי דיוקים בפרטים עלולים להטיל ספק בעצם קרות האירוע. 4. אם הוזמנתם לחקירה בביטוח הלאומי, הקפידו לספר בדייקנות את נסיבות התאונה. קראו בעצמכם את ההודעה שנתתם לחוקר לפני שאתם חותמים עליה. אם נפלו אי דיוקים ברישום ההודעה, תקנו אותם! אל תחתמו על הודעה שאינכם מודעים למלוא תכנה! להודעה זו משקל רב בהמשך בירור התביעה ובקביעת גורלה.
 

רותם1112

New member
נפגעי איבה-המוסד לבטוח לאומי -פסיקה

אני נפגע פעולות איבה עם 25% נכות לצמיתות. בחלוף השנים נוספו לי צרות בריאות שאינן קשורות לפגיעה בפעולת הטרור. כאשר בדקתי אפשרות להגשת תביעת נכות כללית אמרה לי פקידת התביעות במל"ל שאין כפל קצבאות. התשובה לא "עשתה לי שכל". לפני מספר ימים קראתי פסיקה חדשה של בית הדין הארצי לעבודה 170/03 יעל ריבק נגד המוסד... מכיוון שניסוח הפסיקה לא ברור לי אודה על הבהרותיך האם בעיות סכרת חריפה (כולל נוירופתיה), מחלת טרשת עורקים כולל נתוח מעקפים- בחשוב אחוזי הנכות עוברות את "הסף הדרוש" והאם עפ"י פסק הדין הנ"ל מבצעים את חישוב אחוזי הנכות הכללית (ללא הכללת ארוע הטרור).
 
עבל 170/03 יעל ריבק נ' המל"ל

במידה וטרשת העורקים והנוירופתיה הם סיבוכים של הסכרת, אזי בגין ליקויים אלה לבדם יש לקבוע לך 65% נכות לפחות! ועברת את הסך המזכה בבדיקת אי הכושר ללא קשר לפגיעת בפעולת האיבה. לפי פס"ד ריבק, אף אם היתה לך פגיעה קודמת לפגיעת האיבה, אשר הוחמרה עקב פגיעת האיבה, גם אז זה לא "עקב מאורע אחד" כקביעת סעיף 323(ג) לחוק הביטוח הלאומי. הגישי תביעה לנכות כללית ודרשי לקבל מכתב דחיה כתוב מפקידת התביעות, אם היא עומדת על כך שיש כאן מצב של כפל גמלאות. בשלב שני, הגישי ערעור/תובענה על ההחלטה לבית הדין האזורי לעבודה. קרוב לודאי ש"הלכת ריבק" תעמוד לצידך!
 

רותם1112

New member
תודה- הגשתי כבר ערעור לבית הדין

מכיוון שלא רצו ל"הכניס" אותי לועדה רפואית בגין החמרה במצב עקב פגיעת האיבה. נציגת המל"ל טענה שההחמרה אינה נובעת מאירוע האיבה כאשר שאלתי לפרוטוקול מדוע אם כך איני זכאי לקצבת נכות כללית והצגתי את תשובת המל"ל המליצה בפני השופטת וימן להגיש את הבקשה לנכות כללית. מכיוון שהתיק הועבר לדיון בפני הרכב בבית הדין,נשאלת השאלה האם אוכל לצרף נושא הנכות הכללית לתיק??? דרך אגב, המשך הדיון בתיק נבע בין הייתר מדרישתי החד משמעית לא להגיע לועדה רפואית של המל"ל וזאת מתוך הסיבות שפורטו בתשובתך על דוח לרון בפורום זכויות נכים בתפוז. בדיון זה אני מייצג את עצמי והפריבליגיה שלי בדיון היתה,שהצהרתי שאגיע לבית הדין הארצי או לבג"צ בנושא הועדות הרפואיות. מכיוון שגם אני קורא כל יום שישי על "עוללות יהב", יתכן ונשתף פעולה בעתיד בנושאי "עוללות המל"ל"
 
יפה!

איחוד הדיון בשני הנושאים עשוי לזרז את הדיון בנושא הנכות הכללית. מצד שני, אמנם מדובר בתובע אחד (אתה) אבל בשני נושאים שונים, כפי שגם מדגיש ביה"ד הארצי בפס"ד ריבק. לכן, ניתן לבקש איחוד הדיון בתיקים, השאלה האם אכן זה ייעל את הדיון בתיקים.
 
למעלה