קורה עדיין....
אני חושבת שקבלה עצמית זה משהו שקורה כל הזמן... תהליך שעולה, יורד... יש קבלה עצמית של הגוף ושל האופי, הנפש וכו'... הקבלה העצמית של הגוף זה משהו שמאוד מאוד מתעתע... פעם חשבתי שאני מקבלת את עצמי כמו שאני ... אבל זה היה משהו בא והולך, כי הבנתי שלמרות שאני טוענת שאני "מקבלת" את עצמי, לא באמת טוב לי עם עצמי. עכשיו אני בתהליך של שינוי עצמי (דיאטה) וכל הזמן אני עסוקה בלאהוב את עצמי כי אם אני לא אפרגן לעצמי יהיה לי מאוד קשה להמשיך בדיאטה. אבל בקטע הפיזי יש לי הרגשה שאני תמיד אמצא משהו לא בסדר... (אני פרפקציוניסטית ועם זה כבר השלמתי...). מבחינת השאר... גם זה תהליך... כל שלב שאני עוברת אני לומדת עוד על עצמי, ורואה שינויים, וכך משלימה את הפאזל שלי... מי יודע אם אני אשלים אותו באמת או שישארו להם כמה חורים שאני אפפעם לא אדע.... ושאלה קטנה בנושא: אתמול ישבתי עם חברים וצחקנו ואני עקצתי קצת את עצמי, וזה בטח יפתיע אבל היה לי מאוד כיף עם זה
. אח"כ חברה שלי אמרה לי שזה סימן לכך שאני מקבלת את עצמי... מה דעתכם ?...