blacknwhite
New member
../images/Emo41.gifניתוח לא-שבועי בכלל!!!../images/Emo220.gif../images/Emo63.gif../images/Emo79.gif../images/Emo41.gif
קחו את זה בתור סוגשל ניתוח פרידה *סניף-סניף*
אה, וסתם בשביל הרקורד- לא ממש רציתי לפרסם א זה, עכשיו או בכלל.... אבל מאיה שכנעה אותי... אז.... קבלו ניתוח אחרון לבינתיים, אחרון לשנה זו, זה בטוח, ואני מאוד מקווה שלא אחרון באופן כללי\= Forever Yours! השיר השקט והיפהפה מCentury Child. תהנו! (וכן, זה חופר
) "היה שלום, לב שבור קטן"- כך פותח תואומס את הקינה שלו על הפרידה מליבו, מעיניים מושפלות, מבדידות של חיים שלמים. המשמעות פה, אני מניחה, ברורה. הלב השבור, הגעגועים לעיניים שמביטות בילדותיות לרצפה, הבדידות שתואומס כה מרבה לדבר עליה- מכל זה הוא נפרד. "האהבה היחידה שאי פעם ידעתי הייתה מאחורי העיניים המושפלות הללו"- הוא נפרד בעצם מהאהבה היחידה שהוא אי פעם ידע. ישנה פואמה בשם “Fare Thee Well” שנכתבה ע"י לורד ביירון (Lord Byron). הנה הלינק- http://englishhistory.net/byron/poems/fare.html הפואמה מספרת על זוג שנפרד, ועל כאב הלב של המשורר- שעדיין אוהב. כמו שם, גם כאן- בשיר Forever Yours- הלב של תואומס כואב. רק שכאן, בניגוד לפואמה, אני לא בטוחה בכלל שהם הספיקו להיות ביחד מאז Ever Dream... "כל מה שילך בליבי, ילך לבדו"- הלב שלו ריק. מאהבה, מרגשות באופן כללי. זה מתקשר לשורה הראשונה בפזמון של השיר: “No love left in me”. אין מה להגיד על השורה הזאת. שורה עצובה, מצמררת, נוראית. בבית השני, השיר ממשיך בכך שתואומס מספר על התשוקה התמידית שלו לנשמה המושלמת- שאליה, אגב, הוא מנסה להגיע דרך המוזיקה, כלומר דרך התמימות. "תפאורה שלא נשטפה אבודה לנצח"- התפאורה למחזה התשוקה האפל, אולי?
(זה, אגב, מאוד הגיוני, בהתחשב בעובדה ש"מחזה התשוקה האפל" הוא בעצם החיים שלו. בערך. או לחלופין- מחזה של תשוקה אפלה. בשבילך, עלומה
) ועכשיו ברצינות... התפאורה של החיים שלו, חיי הבדידות, היא תפאורה שלא נשטפה- נותרה מלוכלכת. ואותה התפאורה בדיוק אבדה לנצח. יכול להיות שה"תפאורה" הזו באה להקבלה לנשמתו של תואומס? “An errant soul, homeless and foul” נשמה מזוהמת (foul). היא הייתה מלוכלכת- לא טהורה- לא תמימה- ונעלמה ללא שוב. ועכשיו הלב שלו ריק. בשיר Higher Than Hope (מOnce) הוא שוב אומר- התקווה הראתה לי נוף (הפעם תרגמתי “scenery” כנוף, בכוונה), הראתה לי גן עדן של שירה. Paradise poetry. אבל זו הייתה אשליה- כי תואומס איבד את תמימותו. ובלי תמימות, תקווה היא רק אשליה. אז גן העדן הזה הוא אשליה. אם נלך לפי החוברת של Century Child, בשלב הזה בדיוק מגיע חלק שלא נמצא בשום שיר, אבל הוא חלק בלתי נפרד- “The only true love I ever knew was behind those downcast eyes. The only true comfort I ever felt was during those long hours of loneliness when I felt for you I do believe Only Innocence can save the world” תואומס מספר לנו על האהבה היחידה האמיתית שהוא אי פעם ידע- שהייתה מאחורי העיניים המושפלות האלה. אותן עיניים שמוזכרות בForever Yours, כבר בבית הראשון. אותן עיניים שמהן הוא נפרד. ומכיוון שהן היו האהבה היחידה שלו... הוא עכשיו נשאר לחיות בבדידות של חיים שלמים. הוא ממשיך ומספר לנו שהנחמה היחידה האמיתית שהוא אי פעם הרגיש הייתה בשעות הבדידות הארוכות, כאשר הוא הרגיש בשבילה (תרגום עקום, אבל יש כמה אופציות לתרגם, אז אני אשאיר את זה ככה). “Long hours of loneliness between me and the sea”- ועכשיו אנחנו מבינים למה הוא אוהב את הים כ"כ. הים מזכיר לו את אהובתו, שממנה הוא נאלץ להיפרד. הוא חותם את הפסקה המדהימה הזאת במה שהוא אומר לנו במשך כל Century Child, ובעצם כל הזמן- אני אכן מאמין, רק תמימות יכולה להציל את העולם. כי בלי תמימות, הצלב הוא רק ברזל, תקווה היא רק אשליה... וOceansoul זה רק שם. אהובתו הייתה תמימה, וכשהיא הלכה, הלכה איתה גם תמימותו של תואומס.
קחו את זה בתור סוגשל ניתוח פרידה *סניף-סניף*
