../images/Emo41.gif סיפורי דייג מהימים האחרונים
אהלן חברים, אז בימים האחרונים הייתי במעין מרתון דייג שכזה. ביום שני דגתי בצהריים-ערב, ביום שלישי דגתי גם בצהריים-ערב וגם דייג לילה מ 22:00 עד 06:00 בבוקר. אז נתחיל ביום שני: ------------------- באתי לדוג עם פיתות, דלי ובצק דליל. קרס 9 ובוס-רולר (בולונז) החדש שלי (אעתיק את הודעתי בנושא מפורום "אורט" לכאן בקרוב) במזח הדולפינריום. ניגשתי לקראת סוף המזח ועמדתי לכיוון החוף (כלומר דגתי לבריכה). החלטתי שאזרוק קצת מעבר לסלע גדול שהיה שם במים. ואז הדבר המדהים קרה: בזריקה הראשונה שלי, בצק פיתה, יש אכילה והמצוף שוקע. אני מושך ונאבק איתי דג, מרעיד לי חזק את המקל ונאבק יפה. אני מעלה אותו לאט לאט (זרקתי קרוב ללא שימוש ברולר, כמו עם בוס רגיל) ולפתע אני רואה אותו, על פני המים אך עדיין לא מחוץ להם, לבן ולהערכתי - לוקוס לבן או מוסר או אולי אפילו גונבר. ואז, פתאום ללא הודעה מוקדמת, אני רואה אותו שוקע במהירות וזהו, נתקע בסלע ויותר לא הייתה לי אפשרות לעשות כלום מלבד לקרוע את הקרס. חוויה מדהימה ומבאסת, אך לא כמו החוויה הבאה שאפסר לכם. יום שלישי - דייג לילה (22:00 עד 06:00 בבוקר): ----------------------------------------------- הלכתי עם חבר דייג למקום שישאר אנונימי לעת עתה. באנו עם בצק דליל וריסוס מהרבה מאוד פיתות מלאות עובש. ריססנו את האזור שקרוב לנו ודגנו רחוק (בוס-רולר). דגנו הרבה מאוד כחילות יפהפיות וגדולות מאוד יחסית לגודלה הרגיל של הכחילה, דגנו קרסים (סרגוסים) רבים ויפים, דגנו שפיץ יפה וגדול יחסית, אך לא ידענו מה עומד לקרות, ועוד על החכה שלי: החלטתי לזרוק רחוק אבל יותר לכיוון הים (מקודם זרקנו רחוק בין הים לבין הבריכה במקום). אני זורק ומחכה שהסטיקלייט במצוף שלי יטבע במים. פתאום זה קורה ואני נותן משיכה ומגלגל. אני מרגיש דג מאוד גדול וכשהוא כבר היה קרוב אליי, הרגשתי ממש כאילו הרולר שלי הולך להיתקע (כמו שקורה כשיש איזה סיבוך בחוט של הרולר). פתאום אני מצליח להרים אותו ואני וחבר שלי נדהמים וצועקים - זה סרגוס ענק של חצי קילו לפחות, דבר שלא רואים כל יום. אני מרים אותו בזהירות מאוד, מביא לסלע שלידי וחבר שלי עוזר לי להוריד אותו מהקרס ולהביאו לדלי שלנו. איכשהו, אחת הקרסים שלי נתקעה בבוהן של חברי (ביד) והוא צועק מכאבים אבל מנסה להשתלט על הדג. לפתע, הדג משתחרר לבד מהקרס ונופל על הסלע. חבר שלי מנסה לתמרן עם הרגל ולהשאיר אותו על הסלע שלא ייפול וביד השנייה שלו הוא כמעט מדמם מהקרס שלי. פתאום הדג נופל למין בריכה קטנה שבין הסלעים שאנו עליהם. אנחנו כמעט בוכים ומנסים לחשוב מה לעשות, כל זאת בזמן שאנו רואים את הדג הענק והיפהפה הזה שוחה לו בחופשיות אך לא יודע איך לחזור לים. חבר שלי רץ והביא דלי והחליט שהוא יורד בין הסלעים ותופס אותו עם הדלי. הוא ניסה במשך כשתי דקות לתפוס אותו ואז הגיע גל שחדר בין הסלעים ושטף את הדג חזרה אל הים. אני נשארתי המום, מבואס ברמות שלא יאומנו ורועד בכל הגוף. רק כדי שתבינו, זה היה הדייג הרציני הראשון שלי עם הבוס-רולר החדש שלי כשלפני שהיה לי אותו דגתי עם חכת רולר ולפני זה בערך חודשיים עם בוס כבד. עד לאותו יום לא הוצאתי קרסים כמעט בכלל, מלבד קטנים מאוד ולא שמישים. גם אותו יום (בלילה) היה מזג האוויר האולטימטיבי לדייג - לגמרי ללא רוח, וים כמעט שטוח לגמרי. מה אתם אומרים ? @ניר. נ.ב. ----- שכחתי לציין שהכל היה על בצק דליל.
אהלן חברים, אז בימים האחרונים הייתי במעין מרתון דייג שכזה. ביום שני דגתי בצהריים-ערב, ביום שלישי דגתי גם בצהריים-ערב וגם דייג לילה מ 22:00 עד 06:00 בבוקר. אז נתחיל ביום שני: ------------------- באתי לדוג עם פיתות, דלי ובצק דליל. קרס 9 ובוס-רולר (בולונז) החדש שלי (אעתיק את הודעתי בנושא מפורום "אורט" לכאן בקרוב) במזח הדולפינריום. ניגשתי לקראת סוף המזח ועמדתי לכיוון החוף (כלומר דגתי לבריכה). החלטתי שאזרוק קצת מעבר לסלע גדול שהיה שם במים. ואז הדבר המדהים קרה: בזריקה הראשונה שלי, בצק פיתה, יש אכילה והמצוף שוקע. אני מושך ונאבק איתי דג, מרעיד לי חזק את המקל ונאבק יפה. אני מעלה אותו לאט לאט (זרקתי קרוב ללא שימוש ברולר, כמו עם בוס רגיל) ולפתע אני רואה אותו, על פני המים אך עדיין לא מחוץ להם, לבן ולהערכתי - לוקוס לבן או מוסר או אולי אפילו גונבר. ואז, פתאום ללא הודעה מוקדמת, אני רואה אותו שוקע במהירות וזהו, נתקע בסלע ויותר לא הייתה לי אפשרות לעשות כלום מלבד לקרוע את הקרס. חוויה מדהימה ומבאסת, אך לא כמו החוויה הבאה שאפסר לכם. יום שלישי - דייג לילה (22:00 עד 06:00 בבוקר): ----------------------------------------------- הלכתי עם חבר דייג למקום שישאר אנונימי לעת עתה. באנו עם בצק דליל וריסוס מהרבה מאוד פיתות מלאות עובש. ריססנו את האזור שקרוב לנו ודגנו רחוק (בוס-רולר). דגנו הרבה מאוד כחילות יפהפיות וגדולות מאוד יחסית לגודלה הרגיל של הכחילה, דגנו קרסים (סרגוסים) רבים ויפים, דגנו שפיץ יפה וגדול יחסית, אך לא ידענו מה עומד לקרות, ועוד על החכה שלי: החלטתי לזרוק רחוק אבל יותר לכיוון הים (מקודם זרקנו רחוק בין הים לבין הבריכה במקום). אני זורק ומחכה שהסטיקלייט במצוף שלי יטבע במים. פתאום זה קורה ואני נותן משיכה ומגלגל. אני מרגיש דג מאוד גדול וכשהוא כבר היה קרוב אליי, הרגשתי ממש כאילו הרולר שלי הולך להיתקע (כמו שקורה כשיש איזה סיבוך בחוט של הרולר). פתאום אני מצליח להרים אותו ואני וחבר שלי נדהמים וצועקים - זה סרגוס ענק של חצי קילו לפחות, דבר שלא רואים כל יום. אני מרים אותו בזהירות מאוד, מביא לסלע שלידי וחבר שלי עוזר לי להוריד אותו מהקרס ולהביאו לדלי שלנו. איכשהו, אחת הקרסים שלי נתקעה בבוהן של חברי (ביד) והוא צועק מכאבים אבל מנסה להשתלט על הדג. לפתע, הדג משתחרר לבד מהקרס ונופל על הסלע. חבר שלי מנסה לתמרן עם הרגל ולהשאיר אותו על הסלע שלא ייפול וביד השנייה שלו הוא כמעט מדמם מהקרס שלי. פתאום הדג נופל למין בריכה קטנה שבין הסלעים שאנו עליהם. אנחנו כמעט בוכים ומנסים לחשוב מה לעשות, כל זאת בזמן שאנו רואים את הדג הענק והיפהפה הזה שוחה לו בחופשיות אך לא יודע איך לחזור לים. חבר שלי רץ והביא דלי והחליט שהוא יורד בין הסלעים ותופס אותו עם הדלי. הוא ניסה במשך כשתי דקות לתפוס אותו ואז הגיע גל שחדר בין הסלעים ושטף את הדג חזרה אל הים. אני נשארתי המום, מבואס ברמות שלא יאומנו ורועד בכל הגוף. רק כדי שתבינו, זה היה הדייג הרציני הראשון שלי עם הבוס-רולר החדש שלי כשלפני שהיה לי אותו דגתי עם חכת רולר ולפני זה בערך חודשיים עם בוס כבד. עד לאותו יום לא הוצאתי קרסים כמעט בכלל, מלבד קטנים מאוד ולא שמישים. גם אותו יום (בלילה) היה מזג האוויר האולטימטיבי לדייג - לגמרי ללא רוח, וים כמעט שטוח לגמרי. מה אתם אומרים ? @ניר. נ.ב. ----- שכחתי לציין שהכל היה על בצק דליל.
