לא מדוייק..
נעשה את ההפרדה בין מבוגרים לילדים. אמרת שיש אנשים שמגיל צעיר רואים אצלם נטייה לאלימות, וטענתי שזו לא נטייה לאלימות, אלא שימוש לא נאות בכוח להשגת דברים, וזה כי הם אינם מכירים דרך אחרת. דיברתי כמובן על הצעירים שמגלים אצלם נטייה לאלימות ולא יודעים "מאיפה זה בא להם".. וכשאני אומרת שהם אינם מכירים דרך אחרת אינני מתכוונת שהם אינם מכירים אותה בהכרח, אלא אינם מכירים בה כדרך שאפשר לאמץ אותה. בני האדם שונים ודרך שמתאימה לאחת אינה בהכרח מתאימה לאחר, כך שכל אדם מעצב לו את הדרך שלו לפי הנטיות שלו, והשפעת הסביבה (המשפחה, החוגים החברתיים, התרבות) משחקת כאן תפקיד לא קטן. כתבת שנתקלת באנשים שהשתמשו באלימות מילולית לשמה, ומיד אח"כ פירטת סיבה אחת לכך.. מה שהופך את האלימות הזו לאלימות שאינה לשמה. אנשים שאוהבים לנצל חולשות של אחרים,לדרוך עליהם,ובכך להרגיש תחושה ש"ידי על העליונה"- הם אנשים שנולדו עם הנטייה לשלוט ואינם מנווטים אותה נכונה. הם נהנים מזה בגלל שהם נהנים לשלוט, אך לא יודעים איך "לשים עצמם בראש" ומשתמשים בכוח. רוצים להשיג: שילטון > אין להם את הכלים לעשות זאת > משתמשים באלימות. לעניות דעתי, אדם לא מתנהג באלימות סתם! הוא מנסה להשיג משהו. יש לו איזושהי תועלת מזה והוא לא למד להשיג את הדבר בדרך אחרת. חשבי, מה עושים המטפלים כדי למגר את האלימות? נקודת ההשקפה שלך, שמפרשת שיש אנשים המתנהגים באלימות רק לשם הנאה לגרום סבל לאחר היא זו שיוצרת את הרע. אם את מאמינה שאדם מתנהג באלימות מסיבות מסויימות, שניתן לאתר ולטפל בהם- אוטומטית האדם אינו רע בהכרח. אוטומטית הוא הופך להיות מאדם רע לאדם טועה, שזקוק להכוונה.