אח, הישראלי, הישראלי...
אני ממש לא משתייך לאנשים שהחוק עבורם הוא חזות הכל. החוק עבורי הוא ס"ה דבר יבש שאינו מתחשב באנושיות, ושקיים על מנת שלעתים יפרצוהו. ההשוואה הנואלת והמטופשת שלך, השוואה ישראלית כל כך, בין פולארד לבין "בתקופה מסוימת בהיסטוריה אמרו אנשים 'רק מילאתי פקודות'", אין לה שום קשר לכאן. פולארד היה אמריקני. כאמריקני הוא חייב בחוק האמריקני. אם הוא החליט למסור מידע לישראלים (וסתם כך: אתה יכול להוכיח שזה היה מידע חיוני לישראל?) היה עליו לדעת כי מעשה כזה אסור על פי חוק, וכי אם יתפס, יאסר לשנים רבות. אם הוא היה מוכן למסור נפשו עבור זה, הוא אדם דגול. אבל אין זה אומר שמותר להפר את החוק. המחשבה שהחוק נתון בידיך, וכי אתה יכול לעשות איתו כטוב בעיניך על פי החלטתך האישית, מתי הוא צודק ומתי לא, היא מחשבה מטושפת, שסופה שמתאימה - אפרופו השוואות - לדקטטורות אפלות, בהן החוק נועד אך ורק לצרכיו של האדם שיצר אותם... ארה"ב היתה כועסת אולי, אבל לא משום שהיא צודקת, אלא משום שלמרבה הצער, במשוואה ישראל-ארה"ב, ארה"ב היא החזקה, היא הקובעת - ואם שכחת, היא התומכת בישראל ולא להיפך... ושוב: מדינות בד"כ אינן מתחשבות כלל באנושיות או שאר ערכים נעלים. גם ישראל אינה מתחשבת בערכים אלו כלל. מדינות מתחשבות באינטרסים קרים כקרח אסקימוסי. כך שלטענותיך הצדקניות על ארה"ב, אין שום קשר למציאות, אלא לשאיפות בלבד. נעצור כאן.