פורומים חדשים בתפוז אנשים

../images/Emo41.gif פורומים חדשים בתפוז אנשים ../images/Emo41.gif

בני נוער הנאבקים עם בעיות סמים, מין, דת, גזע בעיות אכילה, חוסר ביטחון עצמי וגיל ההתבגרות בכלל - בפורום לדרמה הבריטית המרתקת סקינס חיים על הקצה http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=1839
אהבת הקיים, חיים בחוויה של חופש אמיתי ומשוחררים ממחשבות של סבל וכאב - והכל בהישג יד. פורום העבודה - ביירון קייטי מזמין אתכם לפתוח בחיים חדשים http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=1862
עולם הדוגמנות והזוהר נחשף במערומיו... כסף, תככים, בגידות, סקס, קמפיינים וזוהי רק ההתחלה. מתמכרים לטלנובלה החדשה מבית היוצר של HOT - בובות http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=1889
עוקבים אחרי המשחקים של צ'לסי, אוהדים את ליברפול ורוצים לדבר על השלושער של בניון? היכנסו לפורום - ליגת האלופות http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=1891
אמהות? אמהות בדרך? בואו לתמוך ולהיתמך בתהליך של הרזיה, אכילה שפויה, שקולה ובריאה בפורום אמהות ומרזות http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=1892
השחקנים, הדמויות, היוצרים, הפרקים, התקצירים - אם גם אתם חובבי הסדרות מבית היוצר של היבשת הקטנה בעולם אתם מוזמנים לפורום סדרות אוסטרליות http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=1893
בין אבו גוש לירושלים שוכן לו ישוב קהילתי נחמד, התושבים מוזמנים לדבר על זה בפורום - הר אדר http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=1894
 
ושוב.

שכל האנשים שאי פעם נתתי להם חלק מהלב שלי ילכו לים ו ישחקו פינג פונג עם החתיכות
 
א

רציתי לכתוב לך אלף שירים היום ואלף מכתבי אהבה ואלף מכתבי פרידה אבל בסוף יום ארוך אני רק שוכבת במיטה הזאת כל כך מלוכלכת מלוחלחת והסוף הוא כמו האמצע שהוא כמו ההתחלה אבל כל כך רחוק ממה שציפיתי ואני לא יודעת איך לקרוא אותך לא יודעת איך לקרוא אותך בקושי את הדמעות שלי אני מבינה, אז, של אחר? אני רוצה לתת לך את השמים צבועים כמו העיניים שלך {והשמש חמימה כמו הידיים שלך כשהן נוגעות בי} ורק שיהיה לך שמח בעיניים האלה ולמה אין לחיבוק שלי את הכוח להפיח את זה באף אחד באף אחד . מזל טוב. זהו, כנראה, יום השנה הרשמי ל-לא להבין כלום.-
 

noosh

New member
^&*

ולמה אין לחיבוק שלי את הכוח להפיח את זה .............. אולי לא מספיק אם הייתי מספיק הייתי כבר הולכת .. . (זה קצת כמו, it must be worth losing if it is worth something) אני לא יודעת. איך מתמודדים עם געגועים כאלה ועם מחשבות שמציפות פתאום. הן מציפות וזה ככה. ואני לא יודעת איך מפיחים עם חיבוק כשהידיים כלכך חלשות, כשאת לא מרגישה שאת יכולה להחזיק אפילו את עצמך. כמה היית רוצה לתת ולתת ולתת לה, וכמה היית רוצה להצליח להציל ואי אפשר ואולי גם לא צריך, אולי היא לא צריכה ואולי היא צריכה מישהו אחר. רק איך מעכלים את זה? אני באמת לא יודעת אני רק מבינה את הגעגוע הזה, כלכך. את הבלבול ואת חוסרת ההחלטיות, זה מדהים לראות איך אנשים מאבדים מערכם, הערך שהיה להם רק כי נתת להם לגרום לך לאהוב אותם חזק כמו שרק אתה יודע חתיכות חתיכות מהלב בא לך לתת לך לבבות שלמים, לא יודעת, לא יודעת איך עושים אחרת. ממשיכים בדרך גם אם לפעמים היא מובילה לנקודות שהיית בהם פעם. זה תמיד ככה, ותמיד לומדים להמשיך קדימה בכל זאת. נחיתות ביניים לספוג משהו מפעם ולהמשיך הלאה, כי צריך. זה חזק, בסופו של דבר, את חזקה במילים האלה. גם אם את לא רואה את זה. אבל גם להגיד תודה לכל מי שדחף אותי קדימה אחורה [במעגלים] האחורה כמעט נשכח ועכשיו בעיקר קדימה ועל כך תודה אולי לי, בעיקר
.
 
האמת היא,

שכשכתבתי את זה גם הרגשתי את הכח. את יודעת? אני חושבת שמתגעגעים תמיד. ולהכל. אולי זה חלק מזה. אבל זה הכל עניין של עוצמות והמקום שנשאר לזה. וכאן אני תמיד מדמיינת את עצמי עם הבעל והילדים והכלב על הדשא בשמש, ותוהה כמה אני אזכור מכל זה אז, בתוך כל האושר שיהיה. [כאילו, אמן
טחח] והיי, את.. את ממש מוצאת את עצמך בהכל לאחרונה אה
יהיה בסדר, את יודעת.... זה לא סתם משהו שאומרים {{{}}}
 
אני רוצה לישון

אולי לא מספיק אם הייתי מספיק הייתי כבר הולכת זה מדהים לראות איך אנשים מאבדים מערכם, הערך שהיה להם רק כי נתת להם לגרום לך לאהוב אותם חזק כמו שרק אתה יודע חתיכות חתיכות מהלב כמו שהם היו צריכים אותך אז ו לא באמת כי אתה מסתכל פתאום על נקודות קטנות שחורות של ריקבון כמו שיש בשיניים לפעמים כשלא דואגים להן מספיק כאלה שאז לא ידעת לראות פתאום אתה מבין מה טוב. מה טוב לך. אתה רוצה את מה שיש לך עכשיו, חורף וחום מתחת לשמיכה יום אחד גם עליו תסתכל אחורה ותגיד הה. זה היה של אז וזה היה סתם? זה עצוב לחשוב ש כל מי שמרטש אותך אתה יכול להסתכל עליו ולתת לו לאבד מערכו להדלל לך מול העיניים אט אט כאילו שזה הכל choice of the mind שכזה אז אני בוחרת את מי לאהוב אפילו, במי להתאהב? מה ואיך ולמה כל תנועה שלי, בחירה, כל הרגשה מתי לחיות, מתי למות. למות ככה, בדקה. למי לתת לשטוף לי את המוח, אחרי מי להשתגע, במי להאחז. במה. אני רוצה ללכת רחוק קדימה קדימה קדימה רחוק מאיפה שהייתי קרוב לאיפה שרציתי אבל אחרת משם, יותר טוב אבל גם להגיד תודה לכל מי שדחף אותי קדימה אחורה [במעגלים] האחורה כמעט נשכח ועכשיו בעיקר קדימה ועל כך תודה אולי לי, בעיקר לי ולמורה לפיתוח קול ולתלתלים circles and circles and circles again and I...
 

Yael Floyd

New member
../images/Emo41.gif

"זה מדהים לראות איך אנשים מאבדים מערכם, הערך שהיה להם רק כי נתת להם לגרום לך לאהוב אותם חזק כמו שרק אתה יודע חתיכות חתיכות מהלב כמו שהם היו צריכים אותך אז ו לא באמת כי"
 
זה מוזר כי

באמת הרגשתי את זה כשכתבתי, אני יכולה אפילו להגיד לך למה, זה מצחיק קצת ועצוב, את יודעת, אני לא בטוחה שבאמת רציתי להרגיש את זה, כאמור, אבל לפעמים לא משאירים לך ברירה וזה לא אתה או אפילו לא אף אחד או נו היי {} עוד מעט עד מתי, לא?
 
.,.,.

ולא תמיד הנכון הוא נכון ולא תמיד הלא נכון אינו נכון ו לא תמיד הנכון לא נכון והלא נכון נכון והבלאגן לוריין היל באוטו וחלונות פתוחים ברחוב ההוא והשמש ואנחנו זה כמו אז זה כמו לנשום ו נורמליות [סה נורמלנה?] בואי איתי לצהריים ונשב ונגלגל את זה את עדיין נורמלית? למה את הולכת לחדר כושר כל הזמן, יפה. אני רוצה שנהיה שקטות כמו פעם, קולניות שמחות עם שקט כזה של חם בפנים וכיף. וכשאני מתוקה שלך, מתוקה שלך, זה חם לי כמו השמש וכמו הפוך והשוקו כשבחוץ גשם. מתוקה של מי שהוא רק של מישהו רק של מי שהוא משהו רק של משהו להיות של... היא אומרת שזה כי חסר לי האתגר לכבות בנאדם כי לא מסוגלים למצוא לו את האתגר הנכון זה קצת מצחיק. אני רוצה להמציא מכונות זמן, לא להעמיד מכונות כביסה. הרופאה הרוסיה אומרת שנשים צריכות לכבס וגברים טובים במכאניקה אני ועוד אחת היחידות בין בנים בכיתת מחוננים מכיתה ג' ועד, אני ועוד שתיים היחידות בין בנים במיונים לטייס של לפני שנה וחצי, אולי אני בן בכלל. תמיד עם טייסים איכשהו השיחה הכי קולחת. אולי אני צריכה טייס כזה. נרכיב מכונות ביחד. נמריא לכחול הזה בשמים. [מאיה ספרה לי שכשהן סגרו שבת פילחו אותן לתא טיסה והן התחילו ללחוץ שם על כל הכפתורים... :))] קשה ללכת ממשהו שטוב ויציב לך עד שסוף סוף יש כזה גם אם הוא מתחיל להתערער גם אם אתה מתחיל להבהל בייחוד אם אתה אוהב ואתה אוהב. ממש. אפילו אם לא עד הסוף לאף אחד מהצדדים ו. לפעמים צריך לדעת לוותר ואי אפשר אי אפשר אף פעם לא ידעתי.
 
אני צריכה עוד.

את נראית כמו שזכרתי אותך, לפני ששמתי משהו שחור על העיניים ו, איבדתי את זה, לטובת, הבושם שלנו והמיטה שלנו והסיגריות שלנו והלב השבור שלנו וההופעות שלנו ולשבת ולחפור ביחד ביחד ביחד [מה בעצם אנשים מחפשים, אני באמת שואלת את עצמי] את נראית כאילו את קוראת לכולם שרק יבואו לראות, כל מיני דברים שאני, כל כך מנסה להסתיר, אני זוכרת שבמעט הזמן שעניין אותי להסתכל עליך אי אז, עוד לפני, הייתי מגחכת לעצמי ואומרת, נהה. ויתרתי על זה לטובת, קוראים לזה, צורך בביחד? אני חושבת שבאמת, יש לי התמכרות לאהבה. אפילו לא כזאת, -לחברות. ללנסוע באוטו ביחד ולשמוע את המוזיקה הכי סתם ולחפור על למה בנים ככה וככה ולמה זה ולמה פה, ואיך איזה קר שחורף עכשיו אבל ננחם את עצמנו בבגדים בפול אנד בר ואמאלה לירון, את מעשנת?!?!?! :))) אז כאילו, היינו צריכות אחת את השניה? הייתי צריכה אותך מספיק בשביל לשכוח את כל מה שחשבתי עליך? זה קצת עצוב כמה שאני, malleable. דינה פלסטלינה. תעצבו את האישיות מחדש רק שהלב יהיה מסופק. משהו הזוי שכזה. ועד היום זה ככה, שיש אנשים שאני בכלל לא יודעת למה אני מדברת איתם. אני אומרת לעצמי שזה מבגרות, כי אני לא מאלה שזורקים לפח. ובאמת שאנשים אני לרב יודעת להכיל, אפילו בלי קשר למה הם כן או לא נותנים לי. וככה באמת הרגשתי איתה, לא בהתחלה שבה בעיקר שכחתי ושכחתי, אבל לקראת הסוף. בוגרת בוגרת ופאקינג בוגרת. עד שדיי כבר. אבל, זה כאילו ש, זה מוזר כי. לקרוא את מה שהיא כותבת, ועוד כותבת שכולם יראו, כזה. זה כל כך מעורר רחמים, שאני מנסה לחשוב אם פנים מול פנים היא פחות, וחושבת שכן, אבל לא מספיק. ושהיא בעיקר יפה. אלו דברים נוראיים לומר, אבל אני צריכה לכתוב אותם איפשהו. זהו. פעם אהבתי כל מיני אנשים. עד ש. [וזה לא נכון, כי היא נתנה לי המון, והיתה חברה נפלאה. כשהיא רצתה מספיק להיות. וכשלא, אז. אני לא יודעת למה אני מתנצלת, כי יש לי רק בפני עצמי להתנצל. זהו, זה הסוף של המונולוג הזה, יש לי דברים לעשות.]
 
למעלה