ווואי! קרציה!
בגלל שנטלי שיגעה אותי באי סי קיו והכריחה אותי תחת איומי אקדח לפרסם שיר קצר שכתבתי בשעת שיעמום טוטאלי , על דג מסכן שאני מאיימת לאכול כבר זמן רב ( של חברה שלי ) אז אני עושה את זה.... נא לא לחשוב שאני פסיכופתית / מפגרת מוחית / דפוקה בשכל...... שמוליק, דג כה קטן שוחה באקווריום, מאוד שתקן חמש גרגירים מקבל ליום חיוך מראיסקה, ביי ושלום אך האם אי פעם מישו חשב מה עובר בראשך, דג זהב? האם מאת שמך- שמוליק אתה אוהב? מרוצה מכך שנקראת על שם קיפוד ולא זאב? תכעס על ראיסה היא יכלה לחשוב על עוד שמות לך תדע מה הקשר שלה עם קיפוד... מישה וג'וליאן, גם כן היו אפשרויות אך ראיסה בתוקף החליטה- לא עוד!!! שמוליק- יהיה שמו של הדג, נקודה! שמוליקה - אם זאת תהייה דגה. וכאן אני נכנסת לתמונה, הגואלת שלך, המצילה, האמונה. לגאול אותך מייסרוך הרבים על מחבט ברזל לצד טוגנים. אני יודעת שזה אינו הסוף המושלם אך האם תעדיף לסבול את הכאב לעולם? סודות סופרו באוזנייך ימים ולילות אך מאיפה לנו לדעת היכן אזנייך נמצאות? דג יקר, הבטן שלי כבר נקרקרת אני נהיית רעבה, ההמתנה גוברת אני פותחת פה גדול ורם בי, ביי דג קטן אאם " זהו נטלי......מאושרת?! עכשיו כולם יחרימו אותי!
אוהבים לפחד? אוהבים להצטמרר? פורום מתח ואימה
