../images/Emo41.gif צופים בתנועה. צופים לשינוי../images/Emo35.gif
שבת שלום לכל חברי הפורום! ובכן, בתור הקדמה אספר לכם שאני בן 16, בעבר חניך בצופים בכיתות ה´ עד ט´(יצאתי בתחילת הקורס) בשבט "אופק" ברעות, ופעיך (פעיל וחניך) בתנועת "נוער מרצ" מכיתה ז´ ועד לימים אלו, כמה רגעים לפני שאני עולה ל-י"א. הצופים זה דבר נחמד. אמנם אני מודה שהייתי חניך קצת מופרע, והמדריכות שלי סבלו פעמים רבות ממני. בכל אופן, נהניתי מאוד. הייתי לפעמים סופר שעות עד לפעולה הבאה ומחכה מול השעון לזמן שבו אני אלבש את החאקי ואצעד אל עבר השבט. בכיתות ה-ו כמעט כל הכיתה שלי הייתה בצופים, וגם מאוחר יותר- חברויות, טיולים, אהבות ראשונות... השבט היה הבית הרוחני שלי, סביבה שאותה אזכור במשך כל שנותיי. ובכן, הצופים זה דבר נחמד. מסגרת, בעיקר חברתית. ובכן, הייתי רוצה לשאול, אילו ערכים אתם מקיימים ופועלים בשבילם במסגרת פעילותכם בצופים. רוב הפעולות שאני זוכר בצופים היו כוללות בעיקר משחקי חברה שונים, מתפסוני ועד אמת או חובה, מעט פעולות היו מעודדות חשיבה וגם אלו שכן היו ברובן אינפורמטיביות. זכור לי במיוחד מערך ששכחתי איך קוראים לו, לקראת ההשבעה בסוף ח´, שכלל פעולות קצת יותר רציניות. זכור לי את הנוכחות הנמוכה בפעולות אלו, ואת המדריך שלי שאמר "אני יודע שהפעולות האלו משעממות, אבל אנחנו חייבים להעביר לכם את זה" הצופה "נאמן" למס´ ערכים (10 מידות הצופה אני חושב) שמהיכרות עם הצופיפניקים בסביבתי הקרובה, ויש כאלה, מהשבט שלי לשעבר ומשבטים אחרים- חלקם לא נאמנים למידות אלה, ואלה שכן נאמנים להם- לא השבועה הצופית היא זאת שמחייבת אותם לפעול לפעול לפי מידות אלה. היות והצופים זה בעיקר מקום מפגש חברתי, גם חניכים ומדריכים שלא מאמינים בכל המידות האלו "מבליגים" בנושא ולמרות זאת פועלים בתנועה. כל זה מאוד חבל לי. לא מאוחר לשנות, לא מאוחר לנצל את התשתית העצומה ורבת-הפוטנציאל של תנועת הצופים. אבל בינתיים, אתם ממשיכים בדרככם. הקמפיין שלכם השנה יהיה "כל הכיתה בצופים" אחרי שכנראה המנהיגות שלכם הבינה שלא ההבטחה ש"יותר צופים יותר טוב" תביא חניכים נוספים אלא בצורה של לחץ חברתי, ש"כנראה שכולם עושים את זה, למה שאני לא"? יותר צופים-יותר טוב. האמנם? מה אני מרוויח אם תנועת הצופים תגדל? מה המדינה מרוויחה? (וכן, היא מרוויחה. אני רק רוצה לשמוע מה דעתכם) "החזק מגן על החלש בלי הבדל דת, גזע ומין". אידיאל די נחמד שאני מאמין בו. מתי פעלתם להגשים את האידיאל הזה? אני מבין אתכם שמטעמים שונים אינכם תפעלו בנושאים פוליטיים (לדוגמה, אינכם תכנסו את הנהגת הצופים ברחבי הארץ ותחליטו שאתם עורכים הפגנת ענק כנגד הכיבוש הישראלי בשטחים מכיוון שהוא פוגע באוכלוסיה פלשתינאית ["החלש"] או לחילופין גם לא תחליטו שאתם יוצאים בקמפיין שקורא למוטט את הרשות הפלשתינאית מכיוון ש"הצופה נאמן למדינתו"). לעומת זאת, אתם יכולים לפעול רבות בפעילויות קונזנסואליות בנושא הכלכלי- התרמת אוכל לנזקקים, קייטנות קיץ שתפעילו בהתנדבות לטובת ילדי המשפחות הנזקקות בעיר, וכו´ וכו´ אני משוכנע שאתם כן עוסקים בפעילויות כאלה, אך לא במלוא המרץ ולא בכמות שהייתי מצפה. לדוגמה פעילות השבט המקומי (למי ששכח, "אופק" רעות) מעבר לדברים השוטפים (פעולות פעמיים בשבוע, טיולים) הפרויקטים השבטיים שאני מכיר הם הפורימון, כלומר לשמח את עשירי היישוב תמורת כסף, במקום, לדוגמה, לקיים את הפורימון בעיירות פיתוח או בשכונות עוני בערים גדולות ובחינם או תמורת תשלום סמלי. זכור לי שיר שייצג את השבט שלי בשירבטון, שהפזמון שלו הוא "צופים בתנועה, צופים לשינוי, צופים לעתיד טוב יותר" ועדיין לא הבנתי כיצד אתם מבקשים ליצור עתיד טוב יותר, כיצד אתם מקדמים את המדינה שלנו ומשנים אותה או לכל הפחות מנסים לשנות אותה. יש לי עוד לפחות 27 פסקאות לכתוב אבל גם ככה מעט מאוד יגיעו עד לכאן כך שאני חושש שכאן אבקש את תגובותיכם. כבוד להילה פרידמן מ"איתן" ראשל"צ מערב
שבת שלום לכל חברי הפורום! ובכן, בתור הקדמה אספר לכם שאני בן 16, בעבר חניך בצופים בכיתות ה´ עד ט´(יצאתי בתחילת הקורס) בשבט "אופק" ברעות, ופעיך (פעיל וחניך) בתנועת "נוער מרצ" מכיתה ז´ ועד לימים אלו, כמה רגעים לפני שאני עולה ל-י"א. הצופים זה דבר נחמד. אמנם אני מודה שהייתי חניך קצת מופרע, והמדריכות שלי סבלו פעמים רבות ממני. בכל אופן, נהניתי מאוד. הייתי לפעמים סופר שעות עד לפעולה הבאה ומחכה מול השעון לזמן שבו אני אלבש את החאקי ואצעד אל עבר השבט. בכיתות ה-ו כמעט כל הכיתה שלי הייתה בצופים, וגם מאוחר יותר- חברויות, טיולים, אהבות ראשונות... השבט היה הבית הרוחני שלי, סביבה שאותה אזכור במשך כל שנותיי. ובכן, הצופים זה דבר נחמד. מסגרת, בעיקר חברתית. ובכן, הייתי רוצה לשאול, אילו ערכים אתם מקיימים ופועלים בשבילם במסגרת פעילותכם בצופים. רוב הפעולות שאני זוכר בצופים היו כוללות בעיקר משחקי חברה שונים, מתפסוני ועד אמת או חובה, מעט פעולות היו מעודדות חשיבה וגם אלו שכן היו ברובן אינפורמטיביות. זכור לי במיוחד מערך ששכחתי איך קוראים לו, לקראת ההשבעה בסוף ח´, שכלל פעולות קצת יותר רציניות. זכור לי את הנוכחות הנמוכה בפעולות אלו, ואת המדריך שלי שאמר "אני יודע שהפעולות האלו משעממות, אבל אנחנו חייבים להעביר לכם את זה" הצופה "נאמן" למס´ ערכים (10 מידות הצופה אני חושב) שמהיכרות עם הצופיפניקים בסביבתי הקרובה, ויש כאלה, מהשבט שלי לשעבר ומשבטים אחרים- חלקם לא נאמנים למידות אלה, ואלה שכן נאמנים להם- לא השבועה הצופית היא זאת שמחייבת אותם לפעול לפעול לפי מידות אלה. היות והצופים זה בעיקר מקום מפגש חברתי, גם חניכים ומדריכים שלא מאמינים בכל המידות האלו "מבליגים" בנושא ולמרות זאת פועלים בתנועה. כל זה מאוד חבל לי. לא מאוחר לשנות, לא מאוחר לנצל את התשתית העצומה ורבת-הפוטנציאל של תנועת הצופים. אבל בינתיים, אתם ממשיכים בדרככם. הקמפיין שלכם השנה יהיה "כל הכיתה בצופים" אחרי שכנראה המנהיגות שלכם הבינה שלא ההבטחה ש"יותר צופים יותר טוב" תביא חניכים נוספים אלא בצורה של לחץ חברתי, ש"כנראה שכולם עושים את זה, למה שאני לא"? יותר צופים-יותר טוב. האמנם? מה אני מרוויח אם תנועת הצופים תגדל? מה המדינה מרוויחה? (וכן, היא מרוויחה. אני רק רוצה לשמוע מה דעתכם) "החזק מגן על החלש בלי הבדל דת, גזע ומין". אידיאל די נחמד שאני מאמין בו. מתי פעלתם להגשים את האידיאל הזה? אני מבין אתכם שמטעמים שונים אינכם תפעלו בנושאים פוליטיים (לדוגמה, אינכם תכנסו את הנהגת הצופים ברחבי הארץ ותחליטו שאתם עורכים הפגנת ענק כנגד הכיבוש הישראלי בשטחים מכיוון שהוא פוגע באוכלוסיה פלשתינאית ["החלש"] או לחילופין גם לא תחליטו שאתם יוצאים בקמפיין שקורא למוטט את הרשות הפלשתינאית מכיוון ש"הצופה נאמן למדינתו"). לעומת זאת, אתם יכולים לפעול רבות בפעילויות קונזנסואליות בנושא הכלכלי- התרמת אוכל לנזקקים, קייטנות קיץ שתפעילו בהתנדבות לטובת ילדי המשפחות הנזקקות בעיר, וכו´ וכו´ אני משוכנע שאתם כן עוסקים בפעילויות כאלה, אך לא במלוא המרץ ולא בכמות שהייתי מצפה. לדוגמה פעילות השבט המקומי (למי ששכח, "אופק" רעות) מעבר לדברים השוטפים (פעולות פעמיים בשבוע, טיולים) הפרויקטים השבטיים שאני מכיר הם הפורימון, כלומר לשמח את עשירי היישוב תמורת כסף, במקום, לדוגמה, לקיים את הפורימון בעיירות פיתוח או בשכונות עוני בערים גדולות ובחינם או תמורת תשלום סמלי. זכור לי שיר שייצג את השבט שלי בשירבטון, שהפזמון שלו הוא "צופים בתנועה, צופים לשינוי, צופים לעתיד טוב יותר" ועדיין לא הבנתי כיצד אתם מבקשים ליצור עתיד טוב יותר, כיצד אתם מקדמים את המדינה שלנו ומשנים אותה או לכל הפחות מנסים לשנות אותה. יש לי עוד לפחות 27 פסקאות לכתוב אבל גם ככה מעט מאוד יגיעו עד לכאן כך שאני חושש שכאן אבקש את תגובותיכם. כבוד להילה פרידמן מ"איתן" ראשל"צ מערב
