צילום ידני

../images/Emo41.gif צילום ידני

למצלמה 2 חלקים עיקריים שאליהם צריך להתייחס בצילום ידני. נתחיל עם הראשון. תריס סגר, חוסם את קרני האור מלהיכנס לסרט (או חיישן). בביצוע הצילום התריס נפתח לפרק זמן שהצלם הקציב מראש, חושף את הסרט לקרני האור שמטביעים בו את חותמם, ונסגר. מהירות התריס נעה (בד"כ), בין מספר שניות עד ל-1/4000 חלקי השניה (במקרים מסוימים משתמשים בדקות שלמות). במהירויות תריס גבוהות (החל מ-1/60 חלקי השניה) נעשה שימוש כשרוצים למנוע 'מריחה' של האובייקט המצולם, אך כמות האור החודרת קטנה יותר. לעומת זאת – נעשה שימוש במהירויות תריס נמוכות (מספר שניות ואף יותר) כדי לצלם באופן ברור בתנאי תאורה חשוכים (כמו לדוגמא חדר, כנסיות, בלילה וכד'). במקרים אלו נצטרך להשתמש בחצובה.
 
צמצם

תריס עלים (צמצם), אחראי על ויסות כמות האור הנכנסת ונמצא בעדשה. הצמצם מורכב ממספר "עלים" שמסודרים בצורה כזו כך שהן יוצרים מעין "חור" ביניהם. ה"חור" (ה"צמצם"), מגביל את כמות האור החודר מבעד לעדשה. כשהצלם יפתח את הצמצם למקסימום, הרי שכמות האור שיחדור למצלמה מבעד לעדשה יהיה מקסימלי, ואילו הצלם יבחר לסגור אותו - הרי שבכל "תחנת סגירה" אחת הוא מצמצם את כמות האור הנכנס בחצי. סגירת העלים מיוצגת על-ידי האות F. ככל שמספר הF גבוה יותר, כך כמות האור הנכנסת קטנה יותר, ולהיפך .
 
למעלה