קראתי בפורום שכן סיפור עצוב...

[princess lis]

../images/Emo41.gifקראתי בפורום שכן סיפור עצוב...

מבקשת להביא אליכם את הספור שנגע לליבי . http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=102&msgid=57526602

מראש לכל המגיבים צהרים טובים וסוף שבוע נפלא לכולם

 

[princess lis]

../images/Emo41.gif../images/Emo41.gifלנוחיותכם...

אני כל כך עצובה

מאת: אורלייט 22/07/05 | 13:04 הבוקר התחיל יפה, יום שישי אני לא עובדת בחוץ. קמתי התחלתי עם עבודות הבית וסידורים של יום שישי כשפתאום אני שומעת את המפתח בדלת. לבית שלי יש מפתח נוסף רק לבת שלי והיא נמצאת בבסיס ואמורה להשאר שם השבת. והדלת ניפתחת והבת שלי עומדת בדלת, הקטנה האהובה שלי עומדת בדלת לבושה במדי החקי שלה ובוכה. דמעות זולגות על לחייה והיא באה לקראתי ואני לקראתה ואני מחבקת אותה והיא ממשיכה לבכות. זה שהחבר שלה מיזה יותר משנה, החליט לנסוע לארה"ב כדי "לעשות כסף" במשך חצי שנה כבר ידעתי. גם ידעתי שהוא החליט לנסוע לשם בעוד שבועיים וחצי. ידעתי שזה ישפיע עליה למרות שהיא החליטה להסכים עם ההחלטה שלו ולא להערים עליו קשיים או לבקש שלא יסע. אז היום היא נישברה, החליטה שהיא לא יכולה יותר, יצאה מהבסיס ללא אישור ואמרה לי שהיא לא תחזור עד שהוא יסע כדי שהיא תוכל להיות איתו עד מועד הנסיעה. והוא לא תומך בהתנהגות כזאת מצידה, הוא החבר, כבר אחרי צבא ויודע שכל התנהגות כזאת תיגרור אחריה ריתוק או יותר... הרגעתי אותה נתתי לה לשתות, לאכול לא רצתה כלל וניסיתי לדבר אל ליבה. להסביר לה שכרגע היא מרגישה ככה ואולי תהיה חופשיה ואיתו לשעות הקרובות אבל ביגלל התנהגות כזאת תקבל עונש מהמפקד עונש שיגרום לה לא לראות את החבר לפני שיסע. כלום לא עזר דיברתי היא הקשיבה, ישבנו חבוקות ודמעות זולגות מעיניה ואני מתאפקת להיות חזקה לידה והכאב שלה קורע את ליבי. והיא מתחננת שאני אבין אותה ואת הקושי שלה להיות שם בבסיס ולא לישון בבית. ושהמחשבות שם גומרות אותה וקשה לה והבנות שם ששמעו את הסיפור שלה בכו איתה. והיא גם לא רוצה שנשתף אף אחד מהמשפחה בזה וגם שלא נערב את אבא שלה. היא גם התחננה שננתק את הטלפון בבית, וניתקנו זמנית. וזהו בנתיים, לא יודעת איך זה יתגלגל הלאה ומה יהיה. אני רק יודעת שאני אוהבת אותה מאוד ורוצה עבורה רק טוב.....

אורלי

 

[סמדר בנ]

מבוי סתום ../images/Emo10.gif

הספור אכן עצוב. לי ברור ממרומי "גילי המופלג" שהפרידה מהחבר לשנה וחצי היא לא סוף העולם - למרות שעבור הילדה הזו זה נדמה שכן. אם הקשר הזה חזק, הרי שהוא יחזור והקשר יימשך, ואם לא, כנראה שכך היה צריך להיות. יש גם אפשרות לנסוע לבקר באמצע, (לא ברור מהספור באיזה שלב בשירות היא, או אם המצב הכלכלי מאפשר זאת), או שכשהיא תשתחרר היא תסע אליו (ויזה?).בכל מקרה, מה שבאמת עצוב זה המבוי הסתום שאליו נקלעה כרגע. אם לא תחזור לבסיס עד שייסע (שבועיים וחצי) היא תהיה נדמה לי כבר עריקה, וכשתיתפס תבלה בכלא 4 ומי יודע איך יהיה המשך השירות שלה. אם תחזור עכשיו היא בכל מקרה נפקדת וכמו שהאמא אמרה צפויה להיענש. מה עושים? קודם כל, לדעתי בכל מקרה עדיף שתחזור לצבא כמה שיותר מהר, שלא תסתבך יותר,וכאן אולי החבר יושיע מכיון שהאמא רשמה שהוא לא תומך במעשה. אני הייתי מנסה לדבר איתו שישנע אותה לחזור. בקשר לבסיס, הייתי מנסה לדבר עם אחד ממפקדיה ולהביר להם את המצוקה הנפשית שהילדה נתונה, אולי יוכלו לגלות התחשבות (שוב, עם כל הבעייתיות של הנפקדות, אבל נפקדות קצרה שונה מנפקדות ארוכה, אם אין לה נפקדות קודמת...). באמת, מצב בעייתי.

 

[סמדר בנ]

*ישנע*=ישכנע