רוצים את הסינגל חדש של ג'קו אייזנברג

[פורום פופ ישראלי]

../images/Emo41.gifרוצים את הסינגל חדש של ג'קו אייזנברג../images/Emo35.gif

סינגל שני מתוך אלבום הבכורה של ג'קו אייזנברג, בהפקת לואי להב, שוחרר היום לרדיו, ושמו: "גרמת לי ללכת". רוצים לזכות בסינגל

ספרו לנו מה גרם לכם לעזוב דבר מסוים. אחד מכם יזכה בסינגל

ניתן לשרשר הודעות עד יום שישי בבוקר. פעילות נעימה שתהיה

 

[talytal]

אני רוצה רק לשמוע אותו... ../images/Emo79.gif

אבל אם הוא שוחרר היום לרדיו, זה בטח לא ייקח עוד הרבה.

 

[eilati27]

אם לא המנהלת שלי, אז אני!

וזה הסיפור שלי... שהייתי תלמידת תיכון, היה לי חבר שקנה לי כלב.. פיטבול, אחד המדהימים שנתקלתי בהם אי פעם.. חום כהה עם עיגול לבן בעין ימין.. מעלף... הכלב היה אצלי 4 שנים.. (קיבלתי אותו גור ממש קטן בן 3 שבועות) הוא היה כלב מדהים... מחונך בצורה כמעט אנושית... והוא היה מחובר אליי (ורק אליי) בצורה בלתי רגילה... שהייתי חולה הוא היה שוכב ימים שלמים מתחת למיטה שלי ושומר עליי... היינו כל היום ביחד, לכל מקום הוא היה בא איתי.. שהתגייסתי לצבא, הוא קצת נפגע, הייתי חיילת קרבית שחוזרת פעם בשבועיים... התחיל לעשות לי את המוות בבית, הוא היה עושה את צרכיו על המיטה שלי ולא מתייחס אליי שחזרתי לשבת... שהעניין הזה הלך והחמיר, לא נותרה לי ברירה אלא "לנטוש" אותו.. התקשרתי לזוג חברים של הוריי שגרים במושב קרוב לפ"ת ושמנו אותו אצלם.. מעולם לא הלכתי לבקר אותו, זה היה אחד הדברים הקשים ביותר שעשיתי... זהו סיפור העזיבה שלי... עד היום אגבף אני מסתובבת עם תמונה שלו בארנק... הוא כמו בן שלי, תמיד אני אזכור אותו, הוא היה כלב מדהים!

 

[גלית לוק]

איזה סיפור עצוב ויפה אילתי ../images/Emo7.gif

 

[eilati27]

../images/Emo51.gif../images/Emo23.gif

 

[Nova5]

תודה, אילתי

עצוב ומרגש...

 

[ChrisCole]

וואו אילת איזה סיפור יפה

 

[dor and more]

אני רוצה אני רוצה !!!

 

[פרה של שוקולד]

ואווו......אחשוב על הטוב ביותר ואכתוב

בהצלחה לכולם

 

[ChrisCole]

הסיפור שלי

אני עזבתי את הקשר עם האבא הביולוגי שלי אחרי שכבר הוא בנה עוד משפחה חדשה לא ממש היה לי מה לעזוב הוא הרי כבר לא דאג לא היתקשר לא ביקר לא כלום פשוט הפסקתי לירדוף אחריו מאז הסתברר שאישתו החדשה כעסה שאני מדבר איתו כל מה שיכולתי לרדוף וזה לא עזר הוא העדיף את האישה על הילד לא מזמן חזרתי הביתה מאוחר ולא היה אף אחד פיתאום מישהו דיבר בתא קולי ושמעתי את הקול שלו אומר את השם שלי כמה פעמים ובסוף אומר שאם אני רוצה לדבר איתו אני יכול לחזור אליו.עד עכשיו לא חזרתי ואני לא יודע אם זה טוב.

 

[talytal]

וואו. נגעת ללבי... אל תוותר על הקשר. ../images/Emo201.gif

אם אשתו החדשה מתנגדת לקשר שלו איתך, היא פשוט לא בנאדם... מי גורם להורה להתנתק מהילד שלו? בכל מקרה - אל תוותר, לפחות מבחינתך תדע שעשית מה שאפשר, כי קשר עם אחד ההורים זה לא משהו שאפשר להחליף. בהצלחה...

 

[hilali1]

../images/Emo45.gif מצטרפת למה שנכתב..

 

[רוביין הוד]

העזיבה הכואבת בחיי

כאשר הייתי ילדה בסביבות גיל 7 דוד שלי הביא לי מתנה.. המתנה שכל כך רציתי, המתנה שהכי אהבתי והכי רציתי בה הוא הביא לי כלב! כלב קטן וחמוד שהלך וגדל עם חלוף השנים כל כך אהבתי את הכלב הזה שקראו לו דון שיחקתי איתו רצתי איתו אפילו ישנתי איתו ממש נקשרתי אליו כמו שלא נקשרתי מעולם ולאחר 6 שנים שדון היה אצלנו ושכל כך אהבתי אותו המצב התחיל להסתבך ולכמה אנשים הוא התחיל ממש להפריע "היי הוא מלכלך לי את כל הבית הרגע שטפתי!!!!!! " "כל השערות שלו מפוזרות בכל מקום איך אפשר לחיות ככה?" לאט לאט זה גרם למריבות בני כל הבית וההורים שלי החליטו שעדיף למסור אותו ואני לא ידעתי מה לעשות זה נורא כאב לי ההורים שלי ניסו לשכנע אותי שהם מצאו אנשים טובים שהם מכירים והם ידאגו לו טוב וגם אוכל לבקר אותו מתי שאני רק ארצה . למרות כל הנסיונות שלהם לשכנע אותי אני לא הייתי מוכנה לקבל את זה -הצלחתי למשוך את זה קצת (את מסירת הכלב) ובכל זאת הגיע היום שבו הם מסרו אותו!! הכלב שהיה איתי 6 וחצי שכל יום שהייתי חוזרת מבצפר הוא היה מחכה לי בגינה ושהיה קופץ עליי ישר שהייתי פותחת את השער הכלב ששיחקתי איתו ישנתי איתו לקחתי אותו לטיולים והוא היה אייתי תמיד עכשיו פתאום לוקחים לי אותו! לא הייתה לי ברירה והחלטתי שלפחות אני אסע איתם לראות איפה הם הולכים לשים אותו עם איזה אנשים הוא הולך לחיות את שארית חייו. נסעתי והרושם הראשוני היה טוב הם קנו לו את כל מה שצריך אבל עדיין זה לא כל כך היה נראה לי לאחר שבועיים החלטתי ללכת לשם ולבקר אותו אז לקחתי את הופניים והתחלתי לנסוע ...כשהגעתי ליד החניה התקדמתי לעבר הגינה ופתאום דון התחיל לנבוח!! ואני כל כך התרגשתי התקרבתי וניסיתי לפתוח את השער שהיה נעול הוא התקרב לשער ונבח וליקק אותי טיפסתי מעבר לשער וראיתי שאין לו מים ואוכל הבאתי לו מים שהיו לי בבקבוק ושיחקתי איתו בערך שעה החלטתי לדפוק בדלת ולראות למה הם כל כך מזניחים אותו אבל אף אחד לא ענה לי בדיוק השכנה ממול עברה ושאלה אותי איך נכנסתי ומה ,מה אני עושה שם אז הסברתי לה ושאלתי אותה איפה השכנים שלה אז היא ענתה לי "מה את לא יודעת?? הם נסעו לפני שבוע לחו"ל..הם יחזרו רק בעוד שבוע " ישר התעצנתי ודאגתי לשלומו של דון.. לא היה לי טעם להמשיך לדבר איתה ..טיפסתי בחזרה מחוץ לגינה נפרדתי מדון וחזרתי הביתה כשלמחרת חזררתי שוב עם אוכל ומים וככה היה כל השבוע -הבאתי לו אוכל ומים כל פעם שהייתי מתקרבת לגינה הוא היה כל כך שמח הוא זיהה אותי ממרחקים לאחר שבוע האנשים חזרו ובימים הראשונים הייתי באה לבדוק שהם דואגים לו והכל בסדר היייתי אומרת לו שלום והולכת. ופעם אחת ששעברתי ליד הבית הרגשתי שאני חייבת להתקרב ולראות מה קורה איתו שמעתי אותו נובח ולמרות זאת הרגשתי מין עצבות מוזרה כזאת התחלתי לבכות ורצתי הביתה ושבוע וחצי לא הלכתי לבקר אותו... אחרי שבוע וחצי אבא שלי בא אליי ומודיע לי שדון מת שהוא נדרס שהוא יצא לטייל לבד ופשוט לא חזר אז התחלתי לבכות ולא האמנתי לא רציתי ללכת לשם ולראות אם זה נכון העדפתי להשאר בחדר במיטה שלי אבל לאחר זמן מה התברר לי שזה נכון וזה באמת קרה כך ועכשיו כל מה שנשאר לי מדון זה התמונות שלנו בצפון.באילת בטיולים בבית ובכל שאר המקומות כל מה שנשאר לי זה הזכרון והתמונות... =[

 

[zivn9]

הפרידה שלי... =[

מאוד קשה לי לכתוב את זה, אבל אני אשתף אתכם בכל זאת... כשאחותי הגדולה הייתה בת 10, נולדתי, ומאז לא נפרדנו. היינו משחקות, מדברות ומספרות הכל אחת לשנייה. תמיד היא הייתה מספרת לי על החלום שלה לטוס לחו"ל. היא חסכה כסף עוד מתקופת התיכון רק כדי טיסה אחת לחו"ל. אחרי שסיימה את שירותה בצבא, היא סיפרה לי את שהיא ושתי החברות הכי טובות שלה טסות לתאילנד לחודש, אך היא תחזור שבוע לפני - בגלל לחץ בעבודה. נורא שמחתי בשבילה - שסוף-סוף אחד החלומות שלה יתגשם והיא תטוס לחו"ל. ביום הטיסה בכיתי שעות, ולא האמנתי שלא אראה את אחותי 3 שבועות! בכיתי כמעט כמו שבכיתי כשהיא הייתה בצבא... נפרדתי ממנה בדמעות שמחה מלאות בעצב וגעגועים והלכתי לישון. ואז עברו יום ועוד יום. שבוע ועוד שבוע. והנה התקרבה החזרה שלה. ביום חזרתה ישנתי, ואז התבשרה לי הבשורה המרה מכל - יש סיכוי שאחותי נפטרה בתאונת המטוס (המוכרת). ברגע ששמעתי את זה - צרחתי, יללתי ובכיתי. הוריי ואני ישבנו בסלון מחובקים. בוכים. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי את הוריי בוכים ככה. זה היה מזעזע. נורא. לאחר כמה שעות התברר שהיא אכן נהרגה, ומאז הכל בחיים שלי - השתנה.

 

[eilati27]

משתתפת בצערך, התאונה הייתה נוראית

גם לי הייתה מכרה במטוס הזה... זה היה נורא

 

[TTתמרTT]

משתתפת בצערך..

 

[tohar6]

משתתפת בצערך../images/Emo24.gif

 

[tohar6]

סליחה ../images/Emo201.gif***

 

[כלה להשגה]

../images/Emo201.gif

 

[talytal]

../images/Emo201.gif../images/Emo7.gif

פשוט כואב לקרוא כאלה ווידויים. שלא תדעי עוד צער.