הי דביר
כמו שמאיר כתב, לומדים מהנסיון. אני חייבת לומר שאלו לימודים שנמשכים הרבה מאוד זמן, ואף פעם לא מפסיקים ללמוד. אני עשיתי על עצמי הרבה מאוד עבודה בנושא, על דברים שהיו קשורים קודם כל אלי: להרגיש שמגיע לי, שהזמן שלי יקר, שאני שווה את התשלום שמשלמים לי. עבדתי על היחס שלי לכסף. על תחושת אשמה על כך שאני לוקחת כסף מאנשים שזקוקים לעזרה... כמו שכתבתי, עבדתי על זה המון. וגם למדתי מהנסיון. למדתי איזה יחס אני לא מוכנה יותר לסבול, למדתי לקלוט מבטים של אנשים. היום אם אדם שואל אם הוא יקבל הנחה לפני שהוא יודע מה המחיר (ותאמין לי שיש כאלה) אני אומרת לו שקודם כל יגיע למפגש אחד וישלם מחיר מלא, כי ממילא מפגש ראשון הוא ארוך יותר ועליו אני לא עושה הנחות. איזה כאב ראש זה שמישהו בא למפגש אחד, עוד לא מחליט אם הוא חוזר, אתה עושה תשאול ואחר כך מנתח את המקרה ועובד, אבל הוא אף פעם לא חוזר כי לא מתאים לו באמת, הרי אם הוא היה רוצה לקבל טיפול הוא לא היה שואל קודם כל על ההנחה. אז מי ששואל דבר ראשון על הנחה - לא מקבל אותה בטיפול ראשון. אחר כך כשהוא מגיע, אפשר להתחיל לדבר. יש גם כאלה שממש ביקשו יפה הנחה וקיבלו, אבל אהבו להגיע רק פעם בחודש. אני על טיפול של פעם בחודש לא עושה הנחה. אם מישהו מגיע פעם בשבוע, זה הופך להיות הוצאה שיכולה להיות כבדה. אבל פעם בחודש, העשרים שקל הנחה שעשיתי לא ישנו לו כלום בארנק, ואותי זה סתם ידכא. אני לא סתם דרמטית. מדכא אותי לעבוד ככה. אז מי שמקבל הנחה, זה על טיפול קבוע. כמה פעמים הצעתי אחוז מסויים של הנחה, למי שמשלם על ארבעה או חמישה טיפולים. כך בטיפול הרביעי או החמישי, הוא ישלם הרבה פחות. אתה יודע מה קרה? לא קרה. במעט הפעמים שהצעתי את זה כנראה הרגשתי שמדובר באנשים לא רציניים, כי הם לא חזרו. כיום הפסקתי לעשות הנחות גם לרוב החברים. פעם זה היה קרובי משפחה רחוקים, חברים, חברים של חברים, חיילים, סטודנטים, מתנדבים במשמר האזרחי ובקיצור חצי עולם ואחותו הגדולה שקיבלו הנחה ביד רחבה. היום מעטים האנשים שמקבלים הנחה. וכמה מוזר, דווקא הם לא מגיעים בקביעות. הרבה אנשים שהצעתי להם טיפול מוזל כי ידעתי שהם במצוקה אך צריכים עזרה, מעולם לא באו. אנשים צריכים לאהוב את עצמם על מנת לקבל טיפול שהם משלמים עליו. הם צריכים להשקיע בעצמם כסף. אני צריכה להתפרנס מזה. אני לא מוכנה להרגיש שמטופל מזלזל בי, הטיפול שאתן לו יהיה רווי באנרגיות שליליות. אם אתה עושה הנחה ואחר כך מתחרט על זה, אתה יכול לומר למטופל שאתה תגבה ממנו מחיר מלא. אפשר לומר שאתה מעלה את המחירים לכולם, או שהנוהל עבודה שלך השתנה. צריך למצוא את הנימה הנכונה, ולא להרגיש עם זה רע או לכעוס. כי אם תכעס, הוא ירגיש את זה. אם הוא מפסיק לבוא בגלל שהפסקת את ההנחה- אולי זה עדיף. לי היה מטופל נצלן כזה, ממש הייתי במתח בכל טיפול מרוב עצבים. בסוף אמרתי לו שהמחיר עלה. הוא התרשם מאוד מהעובדה שאני "מפרגנת לעצמי" כזו העלאה בשכר. הוא לא בא יותר, אבל התקשרתי אחרי שבועיים לוודא שהכל בסדר, כי הוא היה חולה ורציתי להיות בטוחה. הוא אמר שהוא מקבל טיפולים מקופת החולים, שזה עולה לו חצי אז למה שהוא יבוא אלי. ברוך שפטרנו... עד היום כשאני נזכרת בזה אני בקריזה. אגב, יש גם מטופלים שמקבלים הנחה וכן מעריכים את זה: מטופלת קבועה שאיבדה את העבודה קיבלה הנחה גדולה על מנת שתוכל להמשיך את הטיפול. אחרי חודשיים היא מצאה עבודה והתעקשה לשלם מחיר מלא. יש לי מטופלת שיש לה קשיים כלכליים שמקבלת באופן קבוע הנחה, אבל לפעמים היא משלמת קצת יותר, אם יש לה חודש עם פחות הוצאות. האנשים האלה, כשהם משלמים בשמחה כזו, נותנים את הכסף עם חיוך ולא כאילו קשה להם להיפרד מהשטרות, הם המטופלים הכי מסורים. ודבר אחרון: מטופלים שנמצאים באמת בקשיים, תלמד לזהות אותם. בדרך כלל הם לא אלה שיגידו את זה על ההתחלה. אתה יכול לשאול אותם מה ההוצאה החודשית שהם מוכנים או יכולים להוציא על טיפול. תראה מה הם עונים, ואם זה ריאלי בכלל. אם זה לא ריאלי מבחינתך, שלח אותם לקליניקות הלימודיות או לקופות החולים. אפשרות אחרת היא לעשות טיפולים לעיתים יותר רחוקות. או לעשות שלושה-ארבעה טיפולים בחודש הראשון ושישלמו בצ'קים דחויים, ואחר כך כשהמצב משתפר, טיפולים לעיתים יותר רחוקות. לפעמים המחיר מבהיל אנשים בלי סיבה. ואז כשהם חושבים כמה הם יכולים להוציא, הם אומרים סכום נמוך מידי, ואתה יכול להעלות אותו קצת על מנת שזה יתאים גם לך. ככה גם אתה עשית מאמץ, וגם הם, וכולם מרוצים ומודעים לכך שבטיפול הזה נעשו מאמצים הדדיים. גם כשזה קורה, חשוב להקפיד על הגבולות, על הגעה בזמן, על מספר הטיפולים החודשיים שקבעתם, על לא להבריז ועל להקפיד למלא אחר ההוראות שאתה נותן. כשמטופל יבצע את הנחיות התזונה שתיתן לו, יילך לישון לפני חצות ויימנע מדברים שמזיקים לו, הוא יבריא יותר מהר ויותר בזול. אם הבעיה הכלכלית כל כך חריפה - שיגלה יוזמה.