שאלה. דיון. וואטאבר.

[ס י י פ נ י ת]

../images/Emo41.gif שאלה. דיון. וואטאבר.

אומרים שדווקא אלו המתמודדים בחיים, יש להם היכולת לסייע לאחרים להתמודד. דוגמא מאוד קטנה - גימלאים, עקרות בית קשות יום - המתנס מציע להם מקומות להתנדב כדי לסייע לאחרים ולהתחזק בתוך כך. בהנחה שכולנו פה מתמודדים ואנו בפורום של החיים מאחורי ההתמודדות.. אם מציעים לכם להתנדב במרכז קהילתי/אגודה/עמותה וכו' היכן הייתם בוחרים להתנדב ומדוע. [סיוע לקשישים/תמיכה בנפגעי פעולות איבה/מינית/הפרעות כלשהן, מרכזים לילדים עם לקויות/מחלות/פיגור וכל מה שעולה על דעתכם] היכן ומה הסיבה שבחרתם בפעילות במרכז זה? מה זה עושה לכם? מה הקשר שלכם לנושא? האם תכנסו להתנדבות טריגרית הקשורה בבעיות שלכם? ואם כן מדוע? ועוד כל מה שעוסק סביב הנושא שבחרתם להתנדב בו.

 

[יעל ארבל]

התנדבות טריגרית לא הייתי נכנסת

בשום מצב. מה שכן אני בוחרת להתנדב בו זה נושאים שקרובים ללבי: - טיפול בחתולי רחוב, זכויות בע"ח ומאכילי חתולים. - התנדבות בצוות איזון בין הבית לעבודה, במסגרת עמותת ישראל 2020. - המון התנדבות לא ממוסדת - הושטת עזרה לאנשים במצוקה שאני פוגשת בכל מיני נסיבות.

 

[BellA עלמה]

אני בזמנו התנדבתי לעבוד

עם ילדים אוטיסטים בבית איזי שפירא זה היה קשה לאללה וגם באיזו אירגון שנותן סיוע(אוזן קשבת ) בטלפון. למה אני מתנדבת? כי אני אוהבת לתרום לסביבה בה אני חיה

 

[להבה ירוקה]

התנדבות טריגרית

מבחינתי, יש שני תחומים בהם הייתי רוצה לעזור ולהתנדב. בע"ח. והפרעות אכילה. את האופציה הראשונה אני לא מסוגלת למלא בשום אופן. ברגע שזה כרוך במוות, סבל, פציעה של בע"ח - אפילו בטלויזיה, אני מתמוטטת. לא מסוגלת לראות אפילו סרט מצוייר על חיה סובלת. כך שאני תורמת ככל שביכולתי לאגודות לעזרת בע"ח. האופציה השניה, באה בגלל שזו הבעיה האישית שלי. הפרעות אכילה (למי שלא ידע כאן בפורום). ניסיתי להתנדב, כשהייתי בשלבים ראשונים של החלמה- ולא ענו על בקשתי (פלאי הבירוקרטיה בארץ) ומאז, לא ניסיתי ללחוץ. לפני כחצי שנה יזמתי סדנא של 6 מפגשים - שניסתה ליצור קשר ראשוני בין הגוף לרגש, בעזרת תרגילים חווייתיים. אני יזמתי, פיתחתי, והנחיתי. זו הייתה התרגשות עצומה וקיבלתי פידבקים טובים שגרמו לי להיות ברקיע השביעי. פעילות התנדבותית במקום כזה בהחלט יכולה להיות טריגר עבורי מדי פעם, מכיוון שכל אחד ואחת שם הם סוג של מראה שלי. בבואות מהלכות שלי. נושמות וסובלות. כל משפט מחזיר אותי למשפטים שלי. מצד שני, אני נמצאת היום במקום אחר. יציב הרבה יותר. בבואה שבמראה לא יכולה לטלטל אותי כמו פעם, ולעומת זאת, ההרגשה שאני יכולה לעזור כ"כ הרבה רק משום שאני-יצאתי מהתופת אל חיים נורמאלים, זו הרגשה מדהימה. זה כמעט כמו תיקון. או ריפוי.

 

[לקשמי]

התנדבות

אני עוסקת בפעילות התנדבותית בשני ארגונים עיקריים: המרכז ליוגה שבו אני מתרגלת וארגון "לתת" הפועל למתן סיוע לנזקקים (בתרומות של מזון). אז למה אני מתנדבת במרכז ליוגה, זה ברור, אני מקבלת ממנו כל כך הרבה אז מטבע הדברים אני רוצה גם לתת. לגבי ארגון "לתת", באמת יצא לי לחשוב על כך, למה בעצם יש לי רצון להתנדב דווקא שם? אני אישית, תודה לאל, מעולם לא הייתי נזקקת. ובכל זאת כואב לי לשמוע שיש אנשים רעבים, שבזמן שמשפחה אחת מוטרדת בשאלה לאן לטוס בחופשה הבאה, משפחה אחרת מוטרדת בשאלה, איך להעביר את השבת ללא אוכל במקרר... יש לי אמונה פנימית שאלוהים מחלק את השפע לכולם. זה לא טבעי שלאחד יש יותר ולשני פחות. השפע קיים בעולם, רק צריך לזכור שהוא באמת, של כולם. לכן אני מתנדבת באותו ארגון. לגבי התנדבות טריגרית, דווקא לא חשבתי על זה כעל טריגר, אבל חשבתי על התנדבות בארגון שהנושא שלו די קרוב לליבי (ברשותכם לא אפרט במה מדובר). לא חשבתי שאם אתנדב, זה ייצור אצלי "טריגר" אבל טרם מימשתי את הרצון שלי להתנדב שם, כך שאני לא יודעת מה באמת יהיה בפועל אם וכאשר אתנדב לשם. באופן כללי, מתוך הניסיון שלי בהתנדבות, אני יודעת שהנתינה נותנת כוח. אתמול באמת שוטטתי בפורום "למען הקהילה" ובפורומים הנספחים אליו כדי לחפש עוד מקומות שבהם אוכל להתנדב, לחפש איפה עוד אני יכולה לעזור. זה מין צורך אישי שלי כי כפי שאמרתי זה באמת מחזק.

 

[liza26]

צריך זמן פנוי בשביל זה

וההתנדבות היחידה שהייתי רוצה לקחת חלק בה- היא בבית חולים-עבודה עם תינוקות יש כל כך הרבה תינוקות נטושים בבתי חולים שחסר להם החיבוק, המילה, היחס החם יש גם יולדות שחסרות את האוזן הקשבת אם היה לי זמן- הייתי מתנדבת לזה אני שומרת לי את הטלפון של האגודה.

 

[מי שהיא 1]

אני חושבת...

שחלק גדול ממה שמנחה אנשים לבחור במקומות בהם הם מתנדבים או עובדים זה הניסיון לחוויה מתקנת. פעמים רבות מנסים לעזור למישהוא שנמצא בקושי דומה לקושי שלנו וחושבים שדרך תיקון שלו או עזרה לו נוכל לעזור לחלקים הפגועים אצלנו. אני יודעת שכשאני עבדתי במקום שקשור למצוקה הגעתי אליו ממש במקרה בלי לדעת באופן מודע למה אני נכנסת. בהמשך, בחרתי להישאר שם כי ראיתי שזה עוזר גם לי. להבין את עצמי ולהכיר את עצמי דרך מי שמשקף חלקים שלי שהם יותר קשים. אבל צריך חוזק כדי לא להישבר וכדי לא להפוך את העיסוק לטריגר רע. מי שאינו מספיק יציב ומוחזק תוך כדי ומקבל הדרכה שמשקפת לו מה עובר עליו יכול ליפול ובגדול.

 

[גילי 69]

אם כבר, רציתי להתייעץ..

יכול להיות שאני מתחילה להתנדב ב"שניידר", אשפוז ד'. וכן, אני מתמודדת עם ה"א. מתמודדת יפה, אבל לא סופי.. רציתי לשאול מה דעתכן/ם? מישהו התנסה במעמד דומה? תודה מראש

 

[BellA עלמה]

הייתי מציעה לך לקרוא את השירשור

בשמנות ויפות שמדבר על אותו נושא(בערך) כאן

 

[גילי 69]

תודה.

קיבלתי חומר למחשבה..

 

[להבה ירוקה]

חושבת שזה יהיה נפלא

מתוך הכרות עם פועלך בפורום, אני חושבת שיש לך המון מה לתרום. לגבי השרשור שעלמה בלה שמה- הוא מדבר ספציפית על אפלייה על רקע מראה חיצוני, אבל יוצאות ממנו שאלות חשובות שגם התחילו לדון בהן כאן בשירשור שסייפנית פתחה על התנדבות, במיוחד לגבי התנדבות בנושא הטריגרי, הרגיש עבור אדם מסויים. אני חושבת שכזה דבר, כלומר לדעת אם זה מזיק או לא, אפשר לגלות רק ע"י התנסות. האם את מכירה את עצמך מספיק, כדי לשים את האצבע ולאמר בזמן: רגע, זה עושה לי לא טוב. כדאי שאפסיק? עד כמה את ראשונה בסדר העדיפויות שלך?

 

[מי שהיא 1]

גילי...

מה זה בדיוק אישפוז ד' בשניידר? [מש"א מגלה בורות? ]

 

[ס י י פ נ י ת]

היחידה להתערבות במשבר.

שמעתי על המחלקה. לא קל בכלל. צריך המון כוח. מחלקת אשפוז ד http://www.schneider.org.il/WardDetails.asp?WardID=75 בבקשה

 

[ס י י פ נ י ת]

בעצם, זה כמו תחלואה כפולה..

רק לילדים.

 

[ס י י פ נ י ת]

למה גילי??

את עצמך מתמודדת. את חושבת שזה יתרום לך? זה סרט טריגרי ידוע מראש...

 

[גילי 69]

כמה תשובות.. ושאלה.

סרט טריגרי ידוע מראש? לא נראה לי. בעיקר כי מדובר במחלקת נוער, ואני מרגישה שהתבגרתי מהחולי והגעתי למקום בריא עם המון רצון לנער אנשים שעדיין עמוק בהכחשה (ואני עושה את זה גם ביומיום...). האמת, כן. אני חושבת שזה יתרום לי, ויבהיר לי איפה אני ואיפה המחלה. בתור מנהלות פורום (מש"א, סייפנית, להבה..

נו באמת מה זה השמות האלה, אני מרגישה כאילו אנחנו שבט אינדיאני..), שמהוות גם גורם מטפל לעת מצוא ובשעות לילה מאוחרת... האם הפורום מהווה איזשהוא טריגר?? או המפגש עם הבנות החולות?