שאלה

[No name for now]

../images/Emo41.gif שאלה ../images/Emo41.gif

סתם בעקבות דיון עם קולגה כמה פה שירתו בצבא באותו תפקיד/אותה יחידה/אותו חייל כמו אבא? והאם מתוך רצון להמשיך בדרך אני שירתתי באותו החיל מתוך רצון לעשות זאת (למדתי מקצוע מסוים בשביל זה במשך 6 שנים) רציתי כי אבא היה שם, התמזל מזלי והתקבלתי לתפקיד מאוד מעניין בחיל הנ"ל כך שהיה לי מעניין וכיף כל הזמן

 

[עדי כספי]

האלוף אהרון יריב ז''ל גייס את אבי

ואחר כך אותי....

 

[No name for now]

אבא שלך היה בכיר, לא?

עשו מאמצים בשביל להביא אותך לחיל וכו'? אני זוכרת שבסוף י"ב זימנו אותי לפגישה עם איזה קצין בחיל (לפחות סא"ל) עם עוד כמה מלש"בים יתומי צה"ל לנסות לשכנע אותנו להתגייס לחיל, הם מאוד שמחו שאני בטוח אתגייס לחיל כשחיכיתי לתשובה לגבי הקבלה לקורס בו למדתי קצינת הנפגעים הציעה לי שהיא תתקשר לזרוק עליי מילה טובה, ממש נבהלתי וביקשתי שלא תעשה את זה אני מאוד מקווה שהיא הקשיבה לי סתם אנקדוטה הגעתי איזה יום על מדים לבקר את אמא שלי בקייטנה בגבעת אולגה, למרבה ההפתעה הגעתי בדיוק כשכל אלמנות החיל היו במפגש עם אחד מהבכירים בחיל (בדרגת תא"ל) ושלחו אותי להצטרף. נכנסתי על מדים עם סמל היחידה לפגישה וכל האלמנות התחילו להתלחש (זו הבת של יוליה) והוא שאל אותי מה אני עושה ולפחות עשה רושם כמה הוא מתרשם ממספר היחידה שנקבתי (אני לא בטוחה שהוא באמת זכר את כל המספרים האלה) וגם סיפרתי לו ששנה לפני כן הוא ביקר אותנו בקורס וערך איתנו שיחה. בקיצור העליתי את מעמדה של אמי בקרב אלמנות החיל

את אחי גייסו לחיל כי חששו שהוא יעשה צרות (והוא עשה) ולכן העדיפו שהוא יהיה בחיל שבו לפחות יש לנו קשרים

 

[הכוכב הרביעי]

אפילו לא עברה בדעתי צל צילה של קצה

קצהה של מחשבה לעשות דבר כזה.

 

[הכוכב הרביעי]

אבל במחשבה שניה,

זה נראה רעיון אפילו עוד יותר גרוע ממה שהוא נראה במחשבה ראשונה (שגם אז זה כאמור לא להיט).

 

[No name for now]

למה?

בגלל התפקיד או מסיבות אישיות?

 

[הכוכב הרביעי]

ככה

כי זה משעמם, כי זה קשה, כי זה מסוכן, וכי רק פסיכים קופצים ממטוסים עם חתיכת בד על הגב, ומאמינים שהם יגיעו לאדמה בחיים. אבא שלי עשה את הבחירות שלו, אני עושה את הבחירות שלי. לדוגמה: אני בוחר לחזור לחזור כמו קאטו הזקן על אותה המנטרה עד שהיא תיכנס לכולם לראש: כל אחד נמצא כאן כדי לחיות את חייו ואת חייו בלבד. אף אחד לא אמור להמשיך את דרכם או להגשים את מורשתם של אחרים. . אבא שלי היה כנראה (אולי) חושב שאחרי הפעם השלוש מאות חמישים ושמונה אני נעשה נודניק, ואחרי הפעם ה- 765875784 אני מוכיח שאני סתם עקשן, אבל אלו הבחירות שלו.

 

[No name for now]

את זה אני מבינה

אם לא רוצים באמת לא צריך בכוח

 

[עדי כספי]

אבי היה ראש ענף מחקר - היום עושה

תפקיד זה תת אלוף ונדמה לי שזה חטיבת מחקר. אבי - אליעזר כספי ז''ל היה המועמד להיות ראש החיל וללכת לפו''מ. מכיוון שהקורס עמד להתחיל בעוד מספר חודשים הוחלט לתת לו בתור צ'ופר קורס פינוק בהיסטוריה צבאית ( בראשותו של מי שלימים התגלה כמרגל רוסי - ימח שמו פרופ' אפרים בר) הקורס עלה על מוקש ונהרגו שניים, קצין בשם אדיב ואבי.

 

[נביאה שוטה]

אצלי..

אני עדיין לא התגייסתי, יש לי עוד שנה(דחיתי את הגיוס בשנה..) בכל מיקרה, אני הולכת להיות משקי"ת נפגעים(ומקווה להגיע לקצונה) בשיריון. מאד סגירת מעגל..אבא שלי ז"ל היה שיריונר, ואין יותר סגירת מעגל מיזה בשבילי.

 

[No name for now]

וואו זו באמת סגירת מעגל

נשמע כמו תפקיד קשה, מצד שני את מכירה את ההרגשה בצד השני אני בטוחה שזה יעזור לך מאוד המון הצלחה את יוצאת לשנת שירות? (את בצופים, לא?)

 

[נביאה שוטה]

תפקיד קשה, אבל ניראה לי

שלי יהיה יותר קל.. כן אני בצופים.. ואני כרגע בשנת שירות =]

 

[No name for now]

יישר כוח ../images/Emo45.gif

לא יודעת מה קל או לא קל, אבל אני חושבת שמש"קית נפגעים שבעצמה הייתה בצד של המשפחות יכולה רק לתרום בקשר עם המשפחות אני מאחלת לך המון הצלחה

 

[050504]

שלום לכולם

קודם כל אהלן! אני יתום ומוכר במשרד הביטחון (התייתמתי מאימי לפני כשנתיים וחצי) וקראתי פה את הפורום מדיי פעם ויצא לי ליזדהות עם כל מיני דברים שרשומים פה, אני כרגע חייל ובאמת עשיתי את הדרך הזאת (ללכת בדרכה של אימי) ראיתי את זה הכי נכון בעולם וסוג של סגירת מעגל וכאשר זה קרה זה היה הדבר הכי קשה בעולם במיוחד להיות הבן של...... ותמיד הסתכלו עליי ב80 עיניים, עברתי בדיוק לפני חודש מאותו מקום בדיוק מהסיבות הנ"ל אני חושב שלכל אחד יש את הדרך שלו וזה לא יביא שום ריצוי או איזו שהיא תועלת מתי שהולכים בדרך של האבא/אמא

 

[No name for now]

שלום וברוך הבא ../images/Emo24.gif

זה נשמע מאוד קשה, אתה מרגיש יותר בנוח עכשיו?

 

[050504]

.......

ברור שכן, זאת היית חוויה שאולי אני לא מתחרט עליה אבל עכשיו הרבה יותר נוח ולפעמים עדיף להשאיר את הדברים איך שהם. ולבחור כל אחד את הדרך שלו

 

[JHON DOO1]

הליכה בדרך האב או עצמאית ?

אני לא הגעתי לשריון מכיוון שלא רציתי שיעשו כל הזמן השוואות ביני לבין אבי ודודי,שניהם שירתו בעוצבת "עקבות הברזל" ודודי אף התחיל ב"7" . והיום בשנים האחרונות אני חבר בעמותת "נתיבי האש" ועדיין חיילים ומפקדים ששירתו והכירו את אבי עושים כל הזמן השוואות כי שננינו כנראה דומים מאד פיזית חיצונית וגם בחלק בהתנהגות . לדעתי רצוי שכל אחד יעשה מה שטוב לו אישית וגם שההחלטה על חתימה לשירות קרבי לא תהיה בידי האלמנות ,זה לא הוגן כלפי אף אחד מהמשפחה. נ.ב. אתמול היה מפגש של "ניצולי חטיבה 600 " בוגרי ההתשה ויום כיפור בפארק העוצבות בלטרון בפעם השלישית. מרגש תמיד לפגוש ולשמוע את אותם "גיבורים" ומידי פעם ניגשים אלי חברים ומפקדים שכל השנים פחדו לספר ומידי פעם מוסיפים ומגלים דברים חדשים שלא ידעתי על אבי. חוץ מזה כל הכבוד לאנשים היקרים האלו שלא רוצים שישכחו את חבריהם אחרי כל כך הרבה שנים. נפגשתי גם עם קצינת הנפגעים של השריון שלשמחתי הגיעה לעצרת אחרי שבפעמים הקודמות לא שמתי לב שהייתה נציגות של ענף הנפגעים. וחוץ מזה שלכולם יהיה יום טוב ונעים.

 

[No name for now]

שלום חסרת לנו ../images/Emo24.gif

לדעתי זו דרך מצויינת אני חושבת שבעצם ע"י הליכה בדרכו/ה אנחנו מנסים להתקרב לאבא/אמא וגם חברות בעמותה שסיפרת עליה היא דרך להתקרב