שאלות לנאוה- ריפוי בעיסוק

galigal33

New member
שאלה לנאוה ולשרית

אילונצ'וק יהייה עוד 10 ימים בן עשרה חודשים. הוא לא מחקה כלום בינתיים. הוא מושיט ידיים שנרים אותו, זוחל אלינו גחון, מחייך וצוחק מידי פעם אלינו ולזרים. משחק עם עצמו ואתנו וחוקר את העולם. רק לאחרונה מגלה העדפה ברורה אלי מאשר אל אביו. מקשקש בה-בה-בה , לפעמים גם מה-מה -מה וגם מילות ג'יבריש..אבל לא הייתי אומרת שהוא קשקשן גדול. אני מרגישה שככל שהוא גדל הוא יותר איתי אבל בגדול מרגיש לי שההתפתחות הרגשית שלו יותר איטית מילדים אחרים. אין לו חרדת נטישה ויש לו ממש מעט חרדת זרים. כמובן שלקחתי למומחים וכולם בדיעה שהכל תקין . שהוא סקרן, חמוד,מגיב, קשר עיין טוב, לא משחק בצורה סטריאוטיפית מגיב וכו'..ושכרגע אין שום נורת אזהרה. השאלות שלי הן כאלו: 1 האם כל ילד אמור לצחוק מקו-קו ? אילון צוחק מזה לעיתים רחוקות. 50 אחוז מהפעמים הוא מחייך ו50 אחוז לא עושה עליו רושם. הוא בעיקר צוחק כשאני עושה לו קולות משונים ולא צפויים . 2 הוא עדיין לא מחקה שום דבר. אתמול אמרתי לו בקול חזק "אה" והוא צעק עלי בחזרה "אה" וכך המשכנו בתורות. האם זה נחשב חיקוי? או שסתם סוג של תיקשורת? 3 האם זחילה אל האמא היא אקט תיקשורתי? (למשל כשהיא חוזרת אחרי כמה שעות) 4 האם יש ילדים שגם ההתפתחות הרגשית שלהם יותר איטית משל אחרים אך זה אינו מרמז על שום בעייה? האם אתן מכירותילדים שכתינוקות היו מופנמים יותר והתפתחו תקין לגמרי? תודה מראש!
 

מאמא לה

New member
בקשר לכפות הידיים...

ההודעה שלי קפצה אחורה, ואינני מצליחה להקפיץ אותה. נאוה התחילה לענות לי, ושאלה אותי כמה שאלות. אשמח אם מישהו יוכל לענות לי, בבקשה....
 

נאוה ר

New member
באמת תהיתי לאן נעלמת

וקיוויתי שזהו נפתחו הידיים. מה שמעניין בעצם זה מה היא עושה בידיים שלה כאשר היא לא בעמידת 6. האם היא מחזיקה בחפצים. האם היא שומטת חפצים באופן מכוון? האם מושיטה יד לקחת חפץ והאם מושיטים לה עוד חפץ היא לוקחת אותו? מה הדברים שהיא מסוגלת לתפוס בידיים? ועוד כמה שאלות - למה עשית מסג' בכפות הידיים, לכמה זמן ולמה הפסקת? ושאלה אחרונה להפעם - כאשר הרופא אמר לך שזה בגבול הנורמה האם אמר לך מתי לחזור אליו , כלומר מתי הוא חושב שזה לא בגבול הנורמה?.
 

מאמא לה

New member
תשובות נוספות לנאוה../images/Emo13.gif

שלום לך שוב נאוה, כשבתי לא בעמידת שש היא אוחזת בחפצים, לפעמים גם בשניים. בימים האחרונים אכן התמקדתי ושמתי לב שברוב המקרים היא שומטת חפצים באופן מכוון, אך לעיתים שומטת כאשר מדובר בחפצים רחבים, כמו בקבוק, למשל. (אולי בגלל שזה מחייב את הידיים להשאר פתוחות, לעומת חפצים צרים יותר עליהם הידיים נסגרות כמו צבת..?!) היא תופסת בובות, רעשנים, שרשראות חרוזים גדולים, חתיכת לחם,... בעצם כל דבר שהיד יכולה "להסגר" עליו. היא מושחטה ידיים לחפצים ואז פותחת את האצבעות (מלבד הזרת והאמה ביד שמאל- הן הכי חלשות אצלה ולא נפתחות כ"כ עד הסוף...) עשיתי מסג' בכפות הידיים כי קראתי באינטרנט שזה יכול לעזור, ומכיוון שכך המליצה לך מדריכה בחוג ליווי התפתחותי שהייתי בו עם בתי. לא מדובר במסג' אינטנסיבי- לא יותר מדקה פעם ביום/כמה ימים וזה היה לפרק זמן קצר בלבד. הפסקתי כי מכיוון שאני עושה לה מסג' ופותחת לה את האצבעות, היא מפעילה כח נגדי ומנסה לסגור, וזה מרתיע אותי. הרופא אמר לי לחזור בעוד חודש וחצי חודשיים, כאשר היא הייתה בת כחמישה חודשים. זאת אומרת, עכשיו.... אבל לא התרגש כ"כ ואמר שהיא נראית בסדר גמור. אני פשוט חוששת כי אני לא יודעת מה מצפה לנו אם אכן משהו לא בסדר. (בתי נולדה אחרי טיפולים ממושכים, ואני חרדה לה מאוד...) אשמח לשמוע את דעתך, על אף המגבלות שבאבחון וירטואלי... שבת שלום!
 

נאוה ר

New member
מאמלה שלום!

ראשית כל לפי מה שאת מתארת את התינוקת שלך אז יש לך חומד של ילדה. תקשורתית, נבונה ועומדת על שלה. אז את הדברים העיקריים יש לה וזה מה שחשוב. יש ילדים שנולדים בלי בעיות בלי קשיים והם חלקים ואף פעם לא מתעקשים ותמיד נדיבים ואוהבים ואף פעם לא רבים איתם. הם גם לא חולים - זה ילדים מפלסטיק אפשר לקנות אותם בחנות צעצועים. אילו שבאים מהרחם זה כבר סיפור אחר הם בעלי יתרונות רבים אבל הם לא מושלמים. עד כאן הפילוסופיה - ולקטע המעשי - תחזרי לרופא לי זה נשמע שזה יצא מגדר הנורמלי לגיל. ואל תדאגי אולי הילדה שלך צריכה עזרה אבל יש לה כוחות ויש לה אמא שאוהבת ודואגת לה ובינינו זה מה שבאמת חשוב. בהצלחה ותעדכני נאוה רמון.
 

מאמא לה

New member
../images/Emo41.gifתודה נאוה! ושאלה אחרונה../images/Emo26.gif

היום אחה"צ יש לי תור אצל רופא הילדים. לפני שעה שוחחתי עם אחות טיפת חלב והיא הסבירה לי שכדי להגיע למכון להתפתחות הילד צריך להמתין כ-8-9 חודשים, ובינתיים יכולים להפנות אותנו לפיזיוטרפיה. שאלתי אלייך- מה לצפות/לדרוש היום מהרופא במידה ויאבחן כי נדרש טיפול? אם אני מעוניינת לגשת לטיפול באופו פרטי, לאיזה רופא/מטפל ממולץ לגשת? (הכוונה באיזה תחום. אם יש לך גם שם של מישהו אשמח לקבל במסר). ובשורה תחתונה- מה הטיפול היעיל ביותר במצב זה? תודה רבה על תשומת הלב הרבה ושבוע טוב.
 

נאוה ר

New member
מאמלה שלום

נראה לי לפי מה שסיפרת שריפוי בעיסוק. אבל אני נאלצת לסמוך על הרופא שממש רואה את הילדה. בן כמה היה הילד של חברה שלך שהופנה לריפוי בעיסוק? עד כמה שידוע לי ברוב המקומות מנסים מאוד לזרז תורים של ילדים מתחת גיל 3 שנים. על אחת כמה וכמה מתחת גיל שנה. אם תתקלי בקושי אז תשאלי שוב ולא לשכוח לציין איזור מגורים.
 

נאוה ר

New member
גלי שלום!

נראה שמשהו מאוד מפחיד אותך אבל את מפחדת לשים לו שם.. אנסה לענות על השאלות ואולי תרד החרדה. 1) לא כל ילד צוחק מקוקו. 2) כשאת אומרת שהוא לא מחקה כלום - האם את מתכוונת לקולות או לתנועות? 3) זחילה היא הרבה דברים וגם שמחה למראה האמא השבה. 4) למה את חושבת שההתפתחות הרגשית של ילדך מאחרת. פחד זרים אינו סימן לבגרות רגשית. בדרך כלל זה סימן שהילד מבין שאתה זה לא אחר וזה בדרך כלל בא יחד עם קביעות אובייקט - כלומר שהוא מבין שאת ישנה גם כאשר הוא אינו רואה אותך. כיוון שהשאלות האחרונות הן על תקשורת - האם הוא יוצר קשר עין איתך? האם הוא מבקש ממך עזרה? האם הוא ממלמל קולות שונים או רק AAA . מה הוא עושה כשאת אומרת תן לי? אולי אחרי שתעני על השאלות אני אוכל להבין מה מפריע לך.
 

galigal33

New member
הוא לא מחקה לא תנועות

ולא קולות. (מלבד זה שאני צועקת לו אה הוא עונה לי באה באותה עוצמה וזה רק לאחרונה) יוצר קשר עיין איתי וגם קשר עיין ממושך וגם עם אחרים, קשב משותף מתפתח ככל שהוא גדל ואני בהחלט רואה שינו גדול בזה. הוא משחק יפה עם עצמו ומידי פעם מרים ראש ומחייך אלי אבל אם אלך לחדר אחר זה לא יזיז לו. עדיין לא יושב אז ממש לא ביקשתי ממנו "תן לי"...לדעתי לא מבין את זה. איזו עזרה הוא אמור לבקש? הוא זוחל אלי כשהוא רוצה שאני ארים אותו או אקח אותו בידיים וגם התחיל לטפס עלי . הוא ממלמל (בה-בה-בה, לפעמים גם מה-מה, ממלמ בו (עם שורוק) ו או (כמו אור) ודה וגה ואה (עם צירה) כשהיה בן שבעה וחצי התחיל לאמר דה-דה-דה וגם יה-יה -יה הוא כבר לא חוזר עליהם אבל כן אומר בניפרד ולפעמים בשלוב. אבל הוא לא חוזר אחרי...מקשיב ולפעמים לא ולפעמים גם מחייך כשאני אומרת לו. לפעמים אני קוראת לו והוא מרים ראש רק בקריאה רביעית (כשהוא עסוק) לא מפחדת לשים שם. פשוט מפחדת מזה. ראתה אותו כבר מרפאה בעיסוק בעלת ניסיון רב ואמרה שכרגע היא לא רואה שום נורת אזהרה למעט התפתחות מוטורית קצת איטית. ושהוא ילד סקרן, יוצר קשר עיין, לא משחק בצורה סטריאוטיפית וכו, קלינאית תיקשורת אמרה שאין לו בעיית תיקשורת אלא שהוא בטטה. מה מפריע לי: אדישות מסויימת לאבא שלו היו תקופות שחייךוצהל כשהוא הגיע הביתה אבל עכשיו מחייך קצת וממשיך בעינייניו לפעמים הוא מאוד שמח אלי ולפעמים ממש לא. מגלה העדפהברורה אלי מאשר לאביו. לא מפריע לו כשאני הולכת לחדר אחר בבית. וגם לא כשאני יוצאת מהבית הוא מסתכל וממשיך בעיניניו. לא בוכה כשמתעורר, בד"כ מקשקש לעצמו או משחק. לא תמיד מגיב לשם שלו מייד. בד"כ לא צוחק מקו-קו רק מחייך ולפעמים אדיש לזה לחלוטין. הוא בוכה רק מעייפות כאב או רעב ד"כ לא בוכה אלא רק מקטר מאוד. לאחרונה התחיל לרצות יותר על הידיים אבל זה לא בשביל להתרפק עלי זה בשביל שאני אלך איתו ואראה לו דברים מעניינים. אני יודעת שכרגע אין מה לעשות וצריך להמתין אבל חשוב לי כן למצוא קצת סימנים טובים וגם לדעת שיש סוג כזה של ילדים שהם לא הכי מתלהבים וצחקנים בעולם ובכלל לוקח להם זמן ושזה לא אומר שיש להם משהו על הספקטרום. האם את מכירה כאלו? האם זחילה אלי לא נחשבת לאקט תיקשורתי?
 

galigal33

New member
עוד דבר שמפריע לי

הוא לא מבין "לא"...אמנם מסתכל עליו אבל ממש לא מבין את הטון. מה שכן אני מרגישה שהוא כן מתפתח כל הזמן וגם רמת הקשב המשותף גדלה מאוד אבל מרגיש לי עדיין לאט.
 

galigal33

New member
נעשה ביום ג'

אבל הוא שומע מעולה...וגם רעשים קטנים. את שואלת כי מה שכתבתי נישמע לך לא טוב?
 

נאוה ר

New member
גלית שלום!

יש כל מיני מצבים שבהם ילדים שומעים צלילים מסויימים ולא שומעים אחרים. כלומר שהטווח של דיבור לא נשמע או לא נשמע באופן מספיק מדוייק. לכן לא מספיק שילד שומע רעשים גדולים או קטנים ולכן צריך בדיקות שמיעה. אני בטוחה שביום שלישי תיהיי יותר חכמה. תעדכני ואם צריך נחשוב מה הלאה.
 

galigal33

New member
תודה אבל האמת היא

שאני בעיקר רציתי לשמוע מנסיונך אם יש אפשרות שאין שום בעייה ואני סתם דואגת.(כי בכל מיקרה אני במעקב איתו מהחלטה אישית) האם הדברים שכתבתי מדאיגים ולכן התשובה שלך היתה דיפלומטית?
 

נאוה ר

New member
גלי שלום!

הדברים שלי זהירים כי זה מדיום וירטואלי. וזה לא משהו קלאסי או חד כל כך אלא מדובר בדוקויות של הסתכלות ובדקויות של פרשנות שלא ניתן להגיד או להגדיר דרך המחשב. אני חושבת שאם את חוששת כל כך אז עלייך לפנות לאיש מקצוע שיוכל לפגוש את הילד. בהצלחה.
 
למעלה