../images/Emo41.gif שינוי שיטת הממשל בישראל:
מטרת השרשור הבא, היא לדון בסוגיה הכל כך מהותית הזאת, שתוצאות הבחירות האחרונות מוכיחות כי אין מנוס מלדון בה בהקדם האפשרי. ראשית אציין כי איני מכיר בפרטי פרטים את ההצעות של הסיעות השונות לשינוי שיטת הממשל בישראל, וכי הדברים שאכתוב אין בהם משום רמיזה על קשר, לחיוב או לשלילה, לאחת ההצעות של הסיעות הנ"ל. בהודעה זו (אני מקווה שאצליח לתמצת את זה אכן להודעה אחת) אפרוש את הקווים הכללים שלדעתי צריכים לעמוד במרכזה של שיטת הממשל החדשה שיש להנהיג בישראל. אתם מוזמנים להוסיף על דבריי, להסכים איתם, לחלוק עליהם, או אפילו להדפיס אותם ולמסגר מצדי
המטרה שלי כאן היא לעורר דיון מפרה ופורה בסוגיה, ולעורר לה מודעות ציבורית. הכנסת ה18, תורכב מ12 סיעות - 10 מנדטים בממוצע לכל סיעה. הסיעות השונות נבדלות זו מזו במטרותיהן, הן בציר המדיני, הן בכלכלי והן בחברתי. כך, למשל, ישנן 6 מפלגות של שמאל מדיני (קדימה בתוכן לצורך העניין), מתוכן 2 מתונות אחת מובהקת ו3 קיצוניות. הגדולה שבאותן מפלגות שמאל מדיני, היא בכלל מפלגת ימין מאוד מובהקת מהבחינה הכלכלית. במפלגת הימין המדיני הגדולה, המנהיג, וחברי מפלגה נוספים, תומכים במדיניות כלכלית ימנית מתונה, בעוד חברי סיעה אחרים באותה מפלגה ממש, תומכים במדיניות כלכלית שמאלנית מתונה. כמעט 25% מחברי הכנסת משתייכים לסיעות שגולדן נמדד במספר חד ספרתי של מנדטים. 10% מחברי הכנסת, או 12 מנדטים, משתייכים לסיעות קיצוניות המהוות למעשה "אופוזיציה אוטומטית" שכן הן מתנגדות לריבונותה של מדינת ישראל במתכונתה הנוכחית (ראוי לציין כי 2 מתוכן, בל"ד ורע"מ-תע"ל הן קיצוניות יותר מהשלישית, חד"ש). לא ספרתי בדיוק, אבל לפי דעתי היו קרוב לשלושים מפלגות שהתמודדו בבחירות לכנסת ה18. דומה כי על כל נישה סקטוריאלית קטנה שבקטנות מקימים היום מפלגה חדשה, ויוצרים מצב שבו קולות בוחרים רבים "מתבזבזים". מעבר לכך, המפלגות השונות, קטנות כגדולות, נוטות לרוב לנקוט בקווים לא ברורים (במיוחד קדימה אם אתם שואלים אותי) ומעורפלים שמבלבלים את הבוחר ביחס לאג'נדה אותה הם מבקשים לקדם, ומערכת הבחירות האחרונה אופיינה בעיקר בקמפיין נגטיבי, שנועד להראות עד כמה יריבי אותה מפלגה גרועים, עד כדי אובדן אג'נדה עצמית. בנוף הפוליטי הישראלי, פוליטיקת הפריימריז הפכה לנחלתם של מעטים, המבקשים לצבור כוח והשפעה לרוב בדמות איגודים או גופים "שבטיים" כאלה או אחרים. אחוזי ההצבעה בבחירות נמוכים בצורה מעוררת דאגה, לדעתי בין השאר בגלל הבלבול בראשו של הבוחר והדיסאוריינטציה הפוליטית, אך גם בגלל מעשיהם של הפוליטיקאים הספציפיים שהנהיגו את המדינה בשנים האחרונות. עניינים שמקומם אמור להיות בקרב הרשויות המקומיות מתערבבים בענייני הכנסת וענייני הכנסת משתלטים על בחירות מקומיות, ודומה שהחיה הפוליטית הישראלית יצאה מכלל שליטה. מספר ח"כים, והבולט בהם אביגדור ליברמן, הציעו לשנות את שיטת הממשל. טרם נברתי בפרטי ההצעות שלהם, אך זאת הצעתי בקווים מאוד כלליים:
בחירה ישירה של ראש הממשלה. הדבר ימנע מצבים של ספקולציות כגון "מי היה צריך לנצח כאן באמת?"
הממשלה תהיה מוסד נפרד מהכנסת, בדומה קצת למצב בארה"ב. ראש הממשלה יבחר את שריו שלא מתוך חברי הכנסת. שר יהיה אדם בעל כישורים טכניים וניהוליים הנוגעים לתחום האחריות אשר הופקד בידו, ויתעסק יותר בענייני המשרד שלו ופחות בפוליטיקה.
אחוז החסימה בכנסת יעלה בצורה דרסטית. אני מדבר על בין 5% ל10% (6-12 מנדטים). אני חושב ש10 מנדטים יהוו אחוז חסימה סביר. הדבר לא "ישתיק" את הסיעות הקטנות, כי אם ימריץ אותן להתאחד עם סיעות גדולות. בסופו של דבר, המטרה היא ליצור תמונת מצב ובה 2-5 מפלגות מרכזיות ותו לא.
איחוד מפלגות, כהרחבה של הסעיף הקודם בדבריי... יש לאחד מפלגות וליצור מצב שבו הפוליטיקה הפנימית בתוך כל אחת מהן, תהיה ענפה יותר. יש ליצור מצב ובו האזרח הקטן מראה יותר מעורבות פוליטית. במצב שבו יהיו כמה מפלגות גדולות, שייבדלו זו מזו במיקום השקפותיהן על ציר מין-שמאל מדיני וימין-שמאל כלכלי, האזרח הקטן, שיבקש לקדם נושא מסוים, יתפקד למפלגה מסוימת ויתמוך בתוכה באותו נושא. ** כך למשל, אני איש ימין מתון. אני מאמין מבחינה כלכלית וחברתית במריטוקרטיה, קרי, צורת שלטון דמוקרטית ובה אדם מתקדם לפי כישוריו ותרומתם לחברה. כל אדם צריך לקבל שוויון הזדמנויות ועל מוסדות החינוך לשאוף לאפשר לכל אזרח למצות את מלוא הפוטנציאל הגלום בו ולא רק להגיע ל"רמה אחידה" בקרב כלל התלמידים. יש לשפוט אדם על פי כישוריו, ולאפשר לו לרכוש כישורים אלה על פי הפונטיאל הגלום בו. הגמול לו יזכה אדם יהיה בהתאם למערכת קפיטליסטית מתונה, כאשר המערכת תדאג לאלה שלא מסוגלים לדאוג לעצמם (לא מסוגלים, לא לא רוצים), ובראש ובראשונה לאלה שהגיעו למצב זה בעקבות תרומה שנתנו למדינה (למשל, נכי צה"ל). חשובה לי מאוד גם המודעות לנושאים של איכות הסביבה. במערכת הממשל שאני מציע, אני אתפקד למפלגת הימין המתונה, שמבחינה מדינית מציגה קוו ימני ברור אך שקול, ומבחינה כלכלית תומכת במריטוקרטיה, ובפריימריז אני אצביע למועמדים מתוך המפלגה שלי ששמים לעצמם למטרה לקדם את נושאי איכות הסביבה. אדם שהוא, למשל, ימני בדעותיו, ורוצה לקדם עניינים סקטוריאלים דתיים, יתמוך בתוך מפלגת הימין בשדולה הדתית. כך ייווצר מצב שבו בסוגיות הליבה, המפלגות יהיו מאוגדות בצורה ברורה מאוד לפי השקפותיהן ולאזרח יהי ברור מהן השקפות אלה. המפלגות הטקנות יותר, דווקא ירוויחו מכך, שכן כיום רבים אולי לא מצביעים להן כי חשוב להם יותר איזו מפלגה גדולה תנצח. כך, למשל, המפלגות הירוקות יזכו להצלחה גדולה יותר, כי הן יהיו חלק מהמפלגות הגדולות. וודאי שרבים מתומכי הימין, או השמאל, או לא משנה מה מבחינה מדינית, יתמכו בענייני פנים בסוגיות איכות סביבה וירצו לקדם בפריימריז את המועמדים ששואפים לקדם את איכות הסביבה בכנסת. חלוקה כזאת של המפלגות תהפוך את כל המפה הפוליטית להרבה יותר קריאה ומסודרת עבור האזרח ותתרום הן למפלגות הגדולות והן לקטנות. חלוקה כזאת תעודד הגברת המעורבות הפוליטית מצד אזרחי המדינה, ותהפוך את ההצבעה, לטיפה יותר מושכלת וטיפה פחות שבטית וססמאתית. למעשה, המפלגות היחידות שייפגעו ממהלך זה, הן אלה שנחשבות ל"אופוזיציה האוטומטית" - כל אותן מפלגות אשר שוללות את ריבונותה של מדינת ישראל, פוגעות בצביונה היהודי והדמוקרטי, ומצדדות באויבינו במקום המיעוט האתני אותו הן מתיימרות לייצג. ואללה, ראיתם כמה ציפורים תפסנו פה במכה אחת?
החוקים השונים לאופן פעילות הפריימריז במפלגות השונות לא יוגדרו באופן עצמאי לגמרי ע"י אותן מפלגות. קווים כללים להנחיית המפלגות הגדולות שייווצרו בנוגע להטוויית החוקים הפנימים שלהן הנוגעים למתפקדים, פריימריז, וכד', יוגדרו כחוקי יסוד ע"י בית המחוקקים, וזאת כדי למנוע חוקים תוך מפלגתיים שאינם עונים על צביונה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל. זאת גם כדי למנוע השתלטות של גורמים לא כשרים על הפוליטיקה הפנימית בישראל, שתהפוך כעת לחשובה בהרבה, ובמסגרתה יקודמו למעשה סוגיות חברתיות-אזרחיות רבות מאוד.
מטרת השרשור הבא, היא לדון בסוגיה הכל כך מהותית הזאת, שתוצאות הבחירות האחרונות מוכיחות כי אין מנוס מלדון בה בהקדם האפשרי. ראשית אציין כי איני מכיר בפרטי פרטים את ההצעות של הסיעות השונות לשינוי שיטת הממשל בישראל, וכי הדברים שאכתוב אין בהם משום רמיזה על קשר, לחיוב או לשלילה, לאחת ההצעות של הסיעות הנ"ל. בהודעה זו (אני מקווה שאצליח לתמצת את זה אכן להודעה אחת) אפרוש את הקווים הכללים שלדעתי צריכים לעמוד במרכזה של שיטת הממשל החדשה שיש להנהיג בישראל. אתם מוזמנים להוסיף על דבריי, להסכים איתם, לחלוק עליהם, או אפילו להדפיס אותם ולמסגר מצדי