אז הסיפור שלי הוא כזה:
אני מקווה מאוד שהסיפורים שלכם יהיו שמחים ומאושרים אבל אם מדובר על החוויה של הטיול אז לצערי אצלי מדובר בחוויה קשה... נחתתי עם 2 חברים בונצואלה אי שם בתחילת 1999. כמובן שהזהירו אותנו במטייל שונצואלה מסוכנת אך גם מהממת וחבל לפספס. החלטנו ללכת על ה"חבל לפספס" ולשים בצד את הסכנות שבדרך. עלינו למרגריטה (האי), המשכנו למפלי אנג'ל, ומשם למרידה. מרידה היא ה-Cusco של ונצואלה. עיר שחיה 24 שעות ביממה, ומסתבר שמסוכנת 25 שעות... התמקמנו בפוסאדה זולה וחביבה, והתחלנו את השבוע השלישי של הטיול. באחד הערבים, בשיא הזולה, נכנסתי למקלחת ו-2 החברים שלי נשארו בסלון (רחבה בין החדרים) לשחק שח. כשיצאתי מהמקלחת התמונה היתה שונה. החבר'ה נעלמו לי מהסלון והדלת של החדר היתה סגורה. פתחתי אותה, בשיא הנונשלנטיות, ואני עומד שם עם תחתונים ומחזיק ביד את התיק כלי רחצה (אתם יכולים לתאר את התמונה...). בתוך החדר 2 החברים שלי שוכבים על הריצפה ומולי עומד בחור גדול עם גרב על הראש ואקדח ביד ומסמן לי להצטרף אליהם. ההמשך בקצרה - הוא קושר אותנו, הופך לנו את התיקים ולוקח מכל טוב, שואל אותי בספרדית איפה הכסף, ואני אחרי 3 שבועות ביבשת לא ממש מבין אותו עד שהוא מקבל עצבים ומכוון אלי את האקדח. פתאום נפל האסימון - פתחתי את התיק ונתתי לו את כל מה שהיה שם. פחדתי להשאיר לעצמי כסף למונית הביתה
הוא סיים את המלאכה, יצא מהחדר ונעלם. אחרי 2 דקות של ויכוחים חבר שלי אזר אומץ, שיחרר אותנו ויצא לבדוק אם הסכנה חלפה.... וזהו...זה הסיפור שלצערי היה הדבר הכי עמוק שקרה לי בטיול וכמובן שזה לא הרס את ה-10 חודשים המדהימים שהיו לאחריו! להיפך, מפה אפשר רק לשפר
ואיך הסתדרתי אח"כ? חברים זו מילת המפתח....חברים טובים.