היכרות+ סיפור קצר
טוב שעשיתם שירשור היכרות רשמי כאן.... תשמרו אותו ושיתווספו עוד אנשים... מעניינים אותי אנשים.... בייחוד כאלה שאוהבים את פוליקר
קוראים לי אריק יוהינאן (זה הש"מ המקוצר!
ואני בן 23 ורבע... תמיד הייתי אוהב שירים של יהודה, הרי אי אפשר להתעלם משירים שלו, אבל האהבה האמיתית החלה בפנימייה שגדלתי בה בקרית גת. אז, בגיל 14-15 בערך, לקח אותי ואת אחי אחד המדריכים להופעה של פוליקר. זה היה מדהים שכל ההופעה נשארתי פעור פה (באמת באמת!)... הייתי בשוק אמיתי- לא האמנתי עד כמה זמר יכול להפנט ולעצור את העולם מלכת... מצד אחד הוא שר שירים משמחים וכולם רקדו, ומצד שני כשהוא שר את השירים השקטים והעצובים ריחפתי בעולם אחר... מאז, כשחזרתי מההופעה, קניתי את "ההופעה בקיסריה", ואח"כ את "האינסרומנטלי", "איך קוראים לאהבה שלי" ועוד כל מיני דיסקים... לפני שנתיים וחצי בערך הייתי בפסטיבל "בראשית" ביער מגידו, ויהודה פוליקר סגר שם את הפסטיבל (הופיע ביום האחרון- הדובדבן שבקצפת)... אני זוכר שמהבוקר כשקמתי נורא התרגשתי לקראת זה שאני הולך לראות אותו... והלכתי לסדנת היצירה של הילדים וכתבתי כמו ילד קטן "יהודה פוליקר- אתה מס' 1!".. חח- כתבתי את זה על יריעת בד ענקית בצבעים בולטים... וכל היום התעטפתי בזה. בערב, לקראת ההופעה, עמדתי ראשון ליד הבמה וחיכיתי ולאחר שעה שעתיים כשהבטתי לאחור ראיתי שהכל מלא באנשים.. ואז הוא עלה... מה שהוא עשה שם לאנשים... אחח... אנ'לא יכול לשכוח... הוא גם הסתלבט על עצמו ואמר שהוא שמן...
... אבל הכי קטע- זו היתה ההופעה שסגרה ת'פסטיבל, אז הכנתי כבר תיק גדול עם כל הדברים והאוהל וכו' ולא היה לי איפה לשים אותו אז הנחתי אותו בשיחים שליד הבמה... בסוף ההופעה כשניגשתי לקחת ת'תיק קפצו עליי כמה שוטרים צעקו עליי ואמרו לי שהם רצו לקפל ת'הופעה של פוליקר בגלל שהם חשבו שזה מטען (התיק היה ענק ומלוכלך)... אחרי שהם הלכו התגנבתי מתחת לגדר כדי לפגוש את המאסטר... התקרבתי לטרנזיט- הרכב הגדול- ושמעתי שם את פוליקר צועק על המארגנים- לא יודע בדיוק מה היה הסיפור- הוא טען שהם עשו לו כל מיני בעיות בסאונד ועוד כל מיני דברים... בין הצעקות, השתחלתי אני- כולי עטוף ביריעת בד הענקית שפוליקר הסתקל עליה מלא פעמים בהופעה וראה אותי דואג לה שאף שכולם יחזיקו אותה. אמרתי בקול ביישן "סליחה...?"... הם ישר השתתקו והסתכלו עליי. הסתכלתי על פוליקר ואמרתי לו "רציתי להגיד לך תודה רבה על ההופעה ועל זה שאתה זמר".. אמרתי את זה בקול קצת מבוהל.. (בכל זאת... חח)... הוא לחץ לי ת'יד ואמר לי תודה רבה וחייך וראיתי שכולם שם נרגעו קצת וגם הוא... ואז אמרתי לו "אפשר לקבל חיבוק?" והוא אמר "בטח", ונתן לי ת'חיבוק של החיים שלי... עם כל הגודל שלו הוא עטף אותי וזה היה כל כך אלוהי..
זהו... נ.ב.- יש לי כאן את הפלאפון שלו, אבל אף פעם לא העזתי להתקשר... פעם אחת התקשרתי ונבהלתי אז ישר ניתקתי.... חח