יציאה לקניון לא צריכה להיות סיוט
ואם היא סיוט אז צריך לעבוד על זה או לא לצאת בכלל, עד שהם ילמדו איך מתנהגים. וחוץ מזה, לא כל הילדים סיוט במקום ציבורי, אני מכירה ילדים מאד ממשומעים. הילדה שלי אוהבת לגעת בכל דבר, וזה משגע אותי: נכנסת לחנות ונוגעת כמעט בכל דבר, יושבת על כסא (אם זו חנת רהיטים ואסור), רוצה את זה ורוצה את זה, והיא כמעט בת 8. אם זה קורה אני מוציאה אותה והולכים הביתה. ונס קפה לילדים כל בוקר? מילא היו טועמים שלוק, אבל בבוקר? בבקבוק? למה? מזעזע. עיניין הטלווזיה: גם אצלינו הילדים לפעמים נרדמים בסלון עם הטלוויזיה, אבל לא כל לילה ואין טלוויזיה בכל חדר, בטח לא בשלהם, ואני לא מרשה כל היום. אבל אנחנו בית שאוהב טלוויזיה, גם אני. וסתם תהיה: אם הם רבים כל כך הרבה על השלט למה הם לא קנו וידאו? ולמה הילדים לא רואים תוכניות בחדרם גם ביום, אם הם כבר רואים?