שלום לכולם
שלום!!!! אני לא כותב כל כך טוב, אבל אני רוצה להתחיל לכתוב. אני כותב עכשיו סיפור קטן על העולם שאני בונה, אם תוכלו להגיד לי מה דעתכם (אני יודע שהסיפור לא משהו ואני כותב דיי גרוע) אבל בכל מקרה, הנה הוא
ההתחלה) אור הירח האדום חדר דרך ענפי העצים. רוח חרישית ניענעה את העלים באיטיות. נדמה היה כי כל העולם ישן-אך לא כך. שלושת היצורים הכמעט יחידים שהיו ערים באותה שעה, ישבו להם באיזה מחנה אורקים אי שם בהרים. "הו הו הו, לי לי לי, הא הא הא" זימר לו אחד האורקים. "שתוק שנייה ג'רפין" נשמע קול בוקע מהאזור החשוך במחנה. "בואו נעבור על התוכנית למחר" אמר הקול והתקרב לשולחן הגדול. כשהאורק יצא מהאפלה לא היה ספק לשני חבריו מי הוא זה- קר'טילֶן-מנהיגם הדגול. "בערך בשעה הזאת, בלילה הבא, אנחנו עומדים להתקיף את אויבנו המרושעים שגרים ביערות. זה יהיה הקץ לעידן האלפים, סוף תקופת הקסם והחיות וכל השטויות האלו, אנחנו, ביחד עם הגמדים, נשמיד את טריווד! נשרוף להם את כל היערות, נרצח את כל האלפים, נבזוז את כל רכושם ומאוחר יותר אפילו נקים את מחנותינו בהריסות היער. " ג'רפין-אתה תיקח איתך 53 אורקים ועשרה גמדים. לכו לכיוון קרפטורי" "כן המפקד". "סיר'פָּאק-אתה תיקח איתך 75 אורקים ותשעה גמדים. אתם תילכו לכיוון קרפווד" "כן המפקד". "ואני, אני אלך על העיר טריווד." "אבל קר'טילן" הזדעזע ג'רפין "טריווד היא כמה עשרות קילומטרים מהגבול" "אני יודע " אמר קר'טילן באבהיות "אבל אנחנו חייבים לפרוץ לשם, ברגע שנגיע לשם- נכריז על ניצחוננו" "רק שנייה" אמר סיר'פאק, "אז אתה בעצם אומר, שאנחנו יוצאים לתוך היער, בחושך, במקום לשרוץ פה ולשתות בירה? למה לנו לעשות את זה?" "אין לנו בררה אחרת" השיב מנהיגם "אנחנו חייבים להרוס את האימפרייה של האלפים" "אבל המפקד..." "בלי אבל" קר'טילן קטע את משפטו של סיר'פאק "אנחנו נעשה את זה. "לכו לישון עכשיו, מחכה לנו לילה ארוך מחר" לאחר שהאורקים הלכו לישון, סיר'פאק דיבר עם עצמו על מיטת האבן "אני עדיין לא חושב שאנחנו חייבים להתקיף את האלפים מחר, מה אנחנו נרוויח מזה?" הסיפור דיי קצר, אף פעם לא הצלחתי להאריך משהו, אני כותב מתומצת מדי או שפשוט אני לא כותב טוב?
שלום!!!! אני לא כותב כל כך טוב, אבל אני רוצה להתחיל לכתוב. אני כותב עכשיו סיפור קטן על העולם שאני בונה, אם תוכלו להגיד לי מה דעתכם (אני יודע שהסיפור לא משהו ואני כותב דיי גרוע) אבל בכל מקרה, הנה הוא
ההתחלה) אור הירח האדום חדר דרך ענפי העצים. רוח חרישית ניענעה את העלים באיטיות. נדמה היה כי כל העולם ישן-אך לא כך. שלושת היצורים הכמעט יחידים שהיו ערים באותה שעה, ישבו להם באיזה מחנה אורקים אי שם בהרים. "הו הו הו, לי לי לי, הא הא הא" זימר לו אחד האורקים. "שתוק שנייה ג'רפין" נשמע קול בוקע מהאזור החשוך במחנה. "בואו נעבור על התוכנית למחר" אמר הקול והתקרב לשולחן הגדול. כשהאורק יצא מהאפלה לא היה ספק לשני חבריו מי הוא זה- קר'טילֶן-מנהיגם הדגול. "בערך בשעה הזאת, בלילה הבא, אנחנו עומדים להתקיף את אויבנו המרושעים שגרים ביערות. זה יהיה הקץ לעידן האלפים, סוף תקופת הקסם והחיות וכל השטויות האלו, אנחנו, ביחד עם הגמדים, נשמיד את טריווד! נשרוף להם את כל היערות, נרצח את כל האלפים, נבזוז את כל רכושם ומאוחר יותר אפילו נקים את מחנותינו בהריסות היער. " ג'רפין-אתה תיקח איתך 53 אורקים ועשרה גמדים. לכו לכיוון קרפטורי" "כן המפקד". "סיר'פָּאק-אתה תיקח איתך 75 אורקים ותשעה גמדים. אתם תילכו לכיוון קרפווד" "כן המפקד". "ואני, אני אלך על העיר טריווד." "אבל קר'טילן" הזדעזע ג'רפין "טריווד היא כמה עשרות קילומטרים מהגבול" "אני יודע " אמר קר'טילן באבהיות "אבל אנחנו חייבים לפרוץ לשם, ברגע שנגיע לשם- נכריז על ניצחוננו" "רק שנייה" אמר סיר'פאק, "אז אתה בעצם אומר, שאנחנו יוצאים לתוך היער, בחושך, במקום לשרוץ פה ולשתות בירה? למה לנו לעשות את זה?" "אין לנו בררה אחרת" השיב מנהיגם "אנחנו חייבים להרוס את האימפרייה של האלפים" "אבל המפקד..." "בלי אבל" קר'טילן קטע את משפטו של סיר'פאק "אנחנו נעשה את זה. "לכו לישון עכשיו, מחכה לנו לילה ארוך מחר" לאחר שהאורקים הלכו לישון, סיר'פאק דיבר עם עצמו על מיטת האבן "אני עדיין לא חושב שאנחנו חייבים להתקיף את האלפים מחר, מה אנחנו נרוויח מזה?" הסיפור דיי קצר, אף פעם לא הצלחתי להאריך משהו, אני כותב מתומצת מדי או שפשוט אני לא כותב טוב?
