7 באפריל

[LadyG]

../images/Emo41.gif 7 באפריל../images/Emo41.gif

ב- 7 באפריל 1943 יוצר לראשונה הסם LSD במעבדת Sandoz בבאזל, שוויץ בראשות המדען אלברט הופמן. ואלו היו 15 שניות במנהרת הזמן.

 

[modulo1000]

מי מהפורום ניסה + רשמים ????

 

[melancholy man]

מודולו בוא נזהר קצת

אני יודע שכמה מהחברים ניסו, העניין הוא שאנחנו צריכים ללכת כאן על גחלים, כי חוקית, מדובר בעבירה על החוק, וכל דבר חיובי שנאמר בעניין עלול להתפרש כ"עידוד לדבר עבירה" ושאר שטויות ממן זה, אני מציע לכבד את הבמה שתפוז נתנו לנו ואם נקיים את הדיון הזה, אז לקחת את זה בחשבון, אני בארשותכם, לא אגיב לעניין עצמו.

 

[zooly]

על פסיכדליה וסמים

נראה לי קצת מגוחך לדבר על פסיכדליה בלי לדבר על סמים, אבל אני אישית התאהבתי בפסייח הרבה לפני שהחזקתי ג'וינט, סיגריה ואפילו בקבוק בירה. הייתי אז בן 11 וברדיו היתה תוכניתו המיתולוגית של קוטנר "מסע הקסם המסתורי". כמו רוב בני גילי בתקופה ההיא (81) הכרותי את הביטלז היתה מצומצמת לעשרים השירים שלהם שהיו משמיעים ברדיו באותה שעה. כששמעתי פתאום את סטרוברי פילדז הרגשתי כאילו גיליתי כוכב אחר, מוזר ומרתק אמין כמוהו. מייד אחר כך, כשקוטנר סיפר שאת השיר כתב לנון בהשפעת טריפ LSD היה לי ברור כשמש שיכול להיות שסמים זה דבר מסוכן, אבל חומר שגורם ליוצר להביא דברים כאלה צופן בחובו גם אלמנטים חיוביים מסויימים

. ולמרות הכל, למרות שהיו לי את ההזדמנויות, לא העזתי לגעת בLSD מאז ועד היום. אני מודה שהטוטאליות של הטריפ מפחידה אותי. אני מכיר אנשים שהLSD הפך אותם לשלמים יותר, אני מכיר גם מקרים הפוכים של שריטה בלתי הפיכה. אני מניח שכל מי שהתעמק קצת בפסיכדליה מכיר את שני צדדי המטבע. אני מטבעי לא אדם שלוקח סיכונים מיותרים. לא תראו אותי צולל למעמקים, קופץ בנג'י או נוהג בפראות. כך גם לגבי החומרים שאני בוחר להכניס למחזור הדם שלי. יכול להיות שאני מפסיד עולם ומלואו, אבל אף פעם לא הרגשתי צורך לסדר את הראש ביותר מכמה שאכטות. באופן כללי, אני מאמין שאפשר ליצור ולצרוך פסיכדליה גם מבלי להשתמש בעזרים טקטיים כאלה ואחרים. בסופו של דבר, האתוס הפסיכדלי מדבר על שינוי תודעתי והכרתי ובדרך אלטרנטיבית להבין את העולם. בשביל זה לא צריך לקחת שום דבר, אלא רק לשמור על ראש פתוח וחשיבה יצירתית. אז זה לא שאני מתנגד לשימוש בסמים. לדעתי יש הרבה צביעות, אטימות ואף רשעות במדיניות הרשמית כלפי סמים בלתי חוקיים. אבל זה לגמרי לא הכרחי. לגמרי לא.

ואם אנחנו כבר מדברים על זה, בסוף השבוע הבאתי לילדי פרטיים מספריית הוידאו הקרובה את סירטו הקלאסי של וולט דיסני "דמבו הפיל המעופף" ופתאום שמתי לב שבסרט העתיק הזה (תחילת שנות החמישים כמדומני) יש סצינה פסיכדלית קורעת לחלוטין שלוקחת בכיס הקטן כמה קלאסיקות פסיכדליות קולנועיות (על פסיכדליה בקולנוע כדאי להתייחס במאמר נפרד. לדעתי מדובר לרוב בכישלון חרוץ). מדובר בסצינה שמתרחשת אחרי שדמבו נופל לתוך חבית היין (?) בקירקס ומתחיל לראות פילים ורודים וכל מיני דברים כאלה (ומתעורר בסוף על צמרתו של עץ). אני מניח שלאף אחד מיוצרי הסרט לא היה ניסיון עם חומרים פסיכואקטיביים, ובכל זאת, התרחיש כולו, על הצבעים, ההתפתחויות ואפילו המוזיקה שבו לא יכול שלא להקרא פסיכודלי. מש"ל (כן, קודם דפנה דקל ועכשיו דמבו. הצד האינפנטילי שבי מקבל פה יותר מדי ביטוי, חוששני.

)

 

[melancholy man]

מסכים לכל מילה

וגם אוהב אינפטליות אז בכלל... רק הערה קטנה, אין בעיה עם דיונים עקרוניים על סמים ועל הקשר שלהם ליצירה הפסיכדלית, זה הרי יהיה כמו שאמרת מגוחך להתעלם מהעניין הזה כאן. אני רק אומר שכשמספרים על חוויות אישיות מאוד כדאי להזהר בפורום פתוח כזה. זה הכל. ואגב, אצל דיסני אפשר למצוא דיי הרבה סצנת פסיכדליות או כמעט פסיכדליות, הדוגמא הכי טובה שאני יכול לחשוב עליה עכשיו הוא הסרט הקלאסי פאנטזיה, אבל עברו אי אלו שנים מאז שראיתי אותו אז אני מתקשה לחשוב על סצנה ספציפית. ואגב אחרון, באמת הגיע הזמן שמישהו יכתוב על פסיכדליה בקולנוע, למרות שגם אני חושב שמדובר על כישלון חרוץ ברוב המקרים.

 

[John Barleycorn]

אינפנטילים? מישהו קרא לי?

הקטע על דמבו הזכיר לי את החוויה הפסיכדלית של אלילי - ביווס ובאטהד אחרי תעיה במדבר ואכילת קקטוס לאחר שהתייבשו. מתוך Beavis and Butthead do America גם לשונאי ביוויס ובאטהד אני ממליץ לצפות, ולו רק בגלל הקטע הפסיכדלי הזה

 

[מורנא007]

רק מורפיום לפני ניתוך, בהוראת רופא.

 

[מורנא007]

ניתוח...

 

[Jflyaway]

קוריוז מעניין שהיה בעיתון הארץ...

בתו של ג'רי גרסייה מספרת שהחוייה הפסיכדלית הראשונה שלה הייתה בגיל שנה וחצי... ההורים המעופפים השאירו על השולחן שקיק עם פטריות, והפעוטה לעסה לה להנאתה כמה מאלו, וכמובן נכנסה למסע... ההורים טענו שמאותו מסע הפכה הילדה ל "תקשורתית יותר". הילדה, היום צלמת בת שלושים, אומרת: "מאוחר יותר, כשהייתי תלמידה בבית הספר הייתי מתחננת בפניהם שיהיו הורים נורמאליים כמו כולם"..