../images/Emo41.gif Delain - Lucidity - ביקורת ../images/Emo41.gif
מה זה בכלל דיליין? פרוייקט גות'-מטאל, שהקים מרטיין ווסטרהולט. למה חשבתי שזה יתאים לפורום? כי הסגנון שלו בהחלט מזכיר את הסגנון של ווית'ין, הקלידן הוא חבר לשעבר של ווית'ין (וגם אח של רוברט), ובנוסף לכל, גם שרון משתתפת בו. קצת רקע: מקים הפרוייקט הוא מרטיין ווסטרהולט ההולנדי. הוא היה הקלידן אצל WT עד שחלה במחלת פרקים קשה שאילצה אותו לעזוב את הלהקה. הוא מצידו המשיך לכתוב שירים ותיכנן על יישום הפרוייקט כבר כמה שנים. עם הזמן הוא החלים, ומצא את הזמרת שארלוט ווסלס והפך אותה לסולנית הראשית בפרוייקט. כמובן שהוא אסף לא מעט אמנים מפורסמים אחרים, לדוגמה, מרקו הייטלה מנייטוויש, אד סלייטר מאפיקה, ליב קריסטין מליבז אייז, ג'ורג' אוסטרהוק מאורפנייג', שרון דן אדל כמובן ועוד. יחד עם אמנים מן השורה בתחום, הוא הקליט את האלבום הראשון, Lucidity, שכולל בתוכו אחד-עשר שירים (ועוד אחד שהוא בונוס). והתוצאה? לדעתי, מעולה. אין באלבום אפילו שיר אחד לא טוב. אמנם יש כמה בולטים יותר שמאפילים על השאר, אבל באופן כללי אי אפשר להצביע על שיר אחד שממש חלש. למרות שלמירב השירים באלבום יש פחות או יותר מבנה דומה ושגרתי למדי (כלומר, בתים ופזמונים, קטע מעבר ומדי פעם סולו גיטרה), אפשר להעניק בקלות לכל שיר ייחוד משלו, וכל אחד עומד בפני עצמו. הליריקה מצידה גם לא מאכזבת. האמנים שמנגנים באלבום עושים זאת מצויין, וגם הזמרים; שארלוט מוכיחה את עצמה כזמרת מעולה שמצליחה להעמיד על הרגליים שירים שלמים לבד. בתחילה לא חיבבתי יותר מדי את הקול שלה, אבל בשלב מסויים הוא באמת הצליח גם לרגש אותי, והראתה לי שהיא כאן כדי להישאר. על שרון דן-אדל אין טעם להרחיב את הדיבור. ליב קריסטין גם מבצעת את העבודה כמו שצריך, למרות שמעולם לא חיבבתי את הקול שלה במיוחד, והוא מרגיש מתוק וילדותי מדי יחסית לאופי של השירים באלבום; מרקו הייטלה גם לא מאכזב, למרות שהיה אפשר לוותר עליו לפעמים, ואחרון חביב, ג'ורג' אוסטרהוק, שמזמן הפך להיות הגראולר האהוב עלי, מעניק לשירים בהם הוא משתתף (למרבה הצער, רק שניים) נופך נוסף. 1. Sever פתיחה מעולה לשיר מצויין, שכבר כמעט בתחילתו עורך לנו היכרות עם המאפיינים של האלבום: הקול הנהדר של שארלוט, מרקו שמצטרף מדי פעם, שירת מקהלה, כלי מיתר וכמובן נגינת הקלידים של מרטיין. השיר עצמו עצמתי מאוד, ומעיד על יכולת הכתיבה וההלחנה הטובה של מרטיין. ציון: 4/5 2. Frozen הסינגל הראשון מתוך האלבום. פתיחה שקטה של קלידים, שאליה נכנסים בבת אחת שאר הכלים בצורה נפלאה ויוצרים שיר זורם ומעניין. הבתים מעולים וגם השירה של שארלוט, הפזמון קצת פחות. לאחר המבנה הצפוי של בית-פזמון-בית-פזמון מגיע קטע מעט שקט יותר ואז נכנסים כלי המיתר יחד עם הלהקה ויוצרים אוירה שלוקחת את השיר לכיוון אחר, טוב יותר. מיד לאחר מכן נכנס בטבעיות סולו גיטרה מצויין והפזמון חוזר על עצמו. ציון: 4/5. ללא הפזמון, שמרגיש מעט מאולץ ונורא משעמם, הייתי נותן יותר. 3. Silhouette of a Dancer אחד השירים היותר בולטים באלבום. נפתח עם סולו גיטרה שקט יחסית וממשיך בצורה זורמת להפליא אל הבית היפהפה, שאותו שארלוט שרה בליווי כלי מיתר. בפזמון מצטרף ג'ורג' בגראולים המעולים שלו, ואחר כך אנחנו מובלים לקטע מדהים של כלי המיתר. מיד אחר כך מגיע קטע שקט ועדין שבו צ'לו מנגן ברקע ויוצר אוירה קסומה ומופלאה. לאחר מכן אנחנו חוזרים אל הפזמון בצורה מהירה יותר ואל הסיום המרשים. כל המרכיבים האלה הופכים את השיר הזה למצויין, ולאחד הטובים באלבום. ציון: 5/5 4. No Compliance מפגש פסגה בין שרון דן-אדל ומרקו הייטלה, חגיגה למעריצי ווית'ין טמפטיישן ונייטוויש. מתחיל בצורה חלשה עם קלידים ולאט לאט מתחזק עד שמגיע לקו העוצמתי שמוביל את השיר. מיד אחר כך שרון נכנסת עם שירה נהדרת, שמזכירה את ימי Mother Earth, ואליה מצטרף מרקו. אחד השירים שבאמת אפשר להרגיש שהסולנים מתכוונים למילים שהם שרים והדואט מתבצע פה בצורה מושלמת ולא מרגישים שום אילוץ. הפזמון נהדר, וקטע המעבר השקט של כלי המיתר יפהפה. אין לשיר מבנה מבריק מדי ודווקא אני ציפיתי מדואט כזה להכיל הרבה יותר, אבל דווקא המרכיבים הפשוטים הללו הופכים אותו לשיר המצויין שהוא. ציון: 5/5 5. See Me In Shadow בלדה יפהפייה, אשר מראה היטב את כישורי ההלחנה של מרטיין, ואשר בה אפשר לשמוע לראשונה את שיתוף הפעולה עם ליב קריסטין. השיר נפתח בנגינת פסנתר עדינה, אליו מצטרפים בהדרגה שארלוט וכלי המיתר בצורה כמעט מושלמת. זה השיר הראשון בו שאלרוט הצליחה לרגש אותי, והיא באמת מצליחה להוכיח שהיא לא סתם זמרת. את ליב, כאמור, אני פחות אוהב, ואני חושב שהשיר היה הרבה יותר מוצלח בלעדיה. בסך הכל שיר נפלא, מרגש שמעניק למאזין הפסקה קצרה מהקו העוצמתי של האלבום. ציון: 5/5 6. Shattered כאילו כדי להעיר אותנו מהשיר הקודם וכדי להחזיר אותנו למציאות, השיר נפתח בנגינה עוצמתית של גיטרות וקלידים. גם בשיר הזה אפשר לשמוע את ליב קריסטין, וגם פה אני פחות אוהב את זה, אבל במקרה הזה היא מוסיפה לשיר הרבה יותר מאשר בקודם. הפזמון של השיר נהדר ואפקטיבי, כזה שלא יוצא מהראש שעות, וגם הליריקס מעולים. בסך הכל שיר מצויין, אם כי פחות טוב מחבריו לאלבום. ציון: 4/5 7. The Gathering כשמו כן הוא, מפגש בין כמעט על משתתפי הפרוייקט בשירת הפזמון, שפותח את השיר בלי שום ליווי, והוא מצידו נכנס בסופו של הפזמון בצורה נפלאה. הבית מבוצע בצורה משכנעת למדי על ידי שארלוט, והוא מוביל לאותו פזמון מעולה וקליט. אחד השירים היותר קצביים באלבום, וגם הוא, בדיוק כמו No Compliance, לא מקרין גאונות, אבל דווקא זה מקנה לו את הייחוד שלו. ציון: 4/5 8. Daylight Lucidity גם בשיר הזה, פתיחה מעולה של גיטרות וקלידים, אליה נכנסת במהירות שארלוט בשירה מצויינת כרגיל. גם השיר הזה סובל מהבעייה של Frozen, הבית פשוט טוב יותר מהפזמון, והפזמון מצידו הורס את הרצף והזרימה של השיר, למרות שבשורה התחתונה הוא לא רע בכלל. באמצע השיר נכנס מרקו יחד עם המקהלה שמקנים לשיר נופך נוסף, ואחר כך חזרה לפזמון. בסך הכל שיר טוב, אפילו טוב מאוד, אבל שאר השירים מאפילים עליו. ציון: 3.5/5
מה זה בכלל דיליין? פרוייקט גות'-מטאל, שהקים מרטיין ווסטרהולט. למה חשבתי שזה יתאים לפורום? כי הסגנון שלו בהחלט מזכיר את הסגנון של ווית'ין, הקלידן הוא חבר לשעבר של ווית'ין (וגם אח של רוברט), ובנוסף לכל, גם שרון משתתפת בו. קצת רקע: מקים הפרוייקט הוא מרטיין ווסטרהולט ההולנדי. הוא היה הקלידן אצל WT עד שחלה במחלת פרקים קשה שאילצה אותו לעזוב את הלהקה. הוא מצידו המשיך לכתוב שירים ותיכנן על יישום הפרוייקט כבר כמה שנים. עם הזמן הוא החלים, ומצא את הזמרת שארלוט ווסלס והפך אותה לסולנית הראשית בפרוייקט. כמובן שהוא אסף לא מעט אמנים מפורסמים אחרים, לדוגמה, מרקו הייטלה מנייטוויש, אד סלייטר מאפיקה, ליב קריסטין מליבז אייז, ג'ורג' אוסטרהוק מאורפנייג', שרון דן אדל כמובן ועוד. יחד עם אמנים מן השורה בתחום, הוא הקליט את האלבום הראשון, Lucidity, שכולל בתוכו אחד-עשר שירים (ועוד אחד שהוא בונוס). והתוצאה? לדעתי, מעולה. אין באלבום אפילו שיר אחד לא טוב. אמנם יש כמה בולטים יותר שמאפילים על השאר, אבל באופן כללי אי אפשר להצביע על שיר אחד שממש חלש. למרות שלמירב השירים באלבום יש פחות או יותר מבנה דומה ושגרתי למדי (כלומר, בתים ופזמונים, קטע מעבר ומדי פעם סולו גיטרה), אפשר להעניק בקלות לכל שיר ייחוד משלו, וכל אחד עומד בפני עצמו. הליריקה מצידה גם לא מאכזבת. האמנים שמנגנים באלבום עושים זאת מצויין, וגם הזמרים; שארלוט מוכיחה את עצמה כזמרת מעולה שמצליחה להעמיד על הרגליים שירים שלמים לבד. בתחילה לא חיבבתי יותר מדי את הקול שלה, אבל בשלב מסויים הוא באמת הצליח גם לרגש אותי, והראתה לי שהיא כאן כדי להישאר. על שרון דן-אדל אין טעם להרחיב את הדיבור. ליב קריסטין גם מבצעת את העבודה כמו שצריך, למרות שמעולם לא חיבבתי את הקול שלה במיוחד, והוא מרגיש מתוק וילדותי מדי יחסית לאופי של השירים באלבום; מרקו הייטלה גם לא מאכזב, למרות שהיה אפשר לוותר עליו לפעמים, ואחרון חביב, ג'ורג' אוסטרהוק, שמזמן הפך להיות הגראולר האהוב עלי, מעניק לשירים בהם הוא משתתף (למרבה הצער, רק שניים) נופך נוסף. 1. Sever פתיחה מעולה לשיר מצויין, שכבר כמעט בתחילתו עורך לנו היכרות עם המאפיינים של האלבום: הקול הנהדר של שארלוט, מרקו שמצטרף מדי פעם, שירת מקהלה, כלי מיתר וכמובן נגינת הקלידים של מרטיין. השיר עצמו עצמתי מאוד, ומעיד על יכולת הכתיבה וההלחנה הטובה של מרטיין. ציון: 4/5 2. Frozen הסינגל הראשון מתוך האלבום. פתיחה שקטה של קלידים, שאליה נכנסים בבת אחת שאר הכלים בצורה נפלאה ויוצרים שיר זורם ומעניין. הבתים מעולים וגם השירה של שארלוט, הפזמון קצת פחות. לאחר המבנה הצפוי של בית-פזמון-בית-פזמון מגיע קטע מעט שקט יותר ואז נכנסים כלי המיתר יחד עם הלהקה ויוצרים אוירה שלוקחת את השיר לכיוון אחר, טוב יותר. מיד לאחר מכן נכנס בטבעיות סולו גיטרה מצויין והפזמון חוזר על עצמו. ציון: 4/5. ללא הפזמון, שמרגיש מעט מאולץ ונורא משעמם, הייתי נותן יותר. 3. Silhouette of a Dancer אחד השירים היותר בולטים באלבום. נפתח עם סולו גיטרה שקט יחסית וממשיך בצורה זורמת להפליא אל הבית היפהפה, שאותו שארלוט שרה בליווי כלי מיתר. בפזמון מצטרף ג'ורג' בגראולים המעולים שלו, ואחר כך אנחנו מובלים לקטע מדהים של כלי המיתר. מיד אחר כך מגיע קטע שקט ועדין שבו צ'לו מנגן ברקע ויוצר אוירה קסומה ומופלאה. לאחר מכן אנחנו חוזרים אל הפזמון בצורה מהירה יותר ואל הסיום המרשים. כל המרכיבים האלה הופכים את השיר הזה למצויין, ולאחד הטובים באלבום. ציון: 5/5 4. No Compliance מפגש פסגה בין שרון דן-אדל ומרקו הייטלה, חגיגה למעריצי ווית'ין טמפטיישן ונייטוויש. מתחיל בצורה חלשה עם קלידים ולאט לאט מתחזק עד שמגיע לקו העוצמתי שמוביל את השיר. מיד אחר כך שרון נכנסת עם שירה נהדרת, שמזכירה את ימי Mother Earth, ואליה מצטרף מרקו. אחד השירים שבאמת אפשר להרגיש שהסולנים מתכוונים למילים שהם שרים והדואט מתבצע פה בצורה מושלמת ולא מרגישים שום אילוץ. הפזמון נהדר, וקטע המעבר השקט של כלי המיתר יפהפה. אין לשיר מבנה מבריק מדי ודווקא אני ציפיתי מדואט כזה להכיל הרבה יותר, אבל דווקא המרכיבים הפשוטים הללו הופכים אותו לשיר המצויין שהוא. ציון: 5/5 5. See Me In Shadow בלדה יפהפייה, אשר מראה היטב את כישורי ההלחנה של מרטיין, ואשר בה אפשר לשמוע לראשונה את שיתוף הפעולה עם ליב קריסטין. השיר נפתח בנגינת פסנתר עדינה, אליו מצטרפים בהדרגה שארלוט וכלי המיתר בצורה כמעט מושלמת. זה השיר הראשון בו שאלרוט הצליחה לרגש אותי, והיא באמת מצליחה להוכיח שהיא לא סתם זמרת. את ליב, כאמור, אני פחות אוהב, ואני חושב שהשיר היה הרבה יותר מוצלח בלעדיה. בסך הכל שיר נפלא, מרגש שמעניק למאזין הפסקה קצרה מהקו העוצמתי של האלבום. ציון: 5/5 6. Shattered כאילו כדי להעיר אותנו מהשיר הקודם וכדי להחזיר אותנו למציאות, השיר נפתח בנגינה עוצמתית של גיטרות וקלידים. גם בשיר הזה אפשר לשמוע את ליב קריסטין, וגם פה אני פחות אוהב את זה, אבל במקרה הזה היא מוסיפה לשיר הרבה יותר מאשר בקודם. הפזמון של השיר נהדר ואפקטיבי, כזה שלא יוצא מהראש שעות, וגם הליריקס מעולים. בסך הכל שיר מצויין, אם כי פחות טוב מחבריו לאלבום. ציון: 4/5 7. The Gathering כשמו כן הוא, מפגש בין כמעט על משתתפי הפרוייקט בשירת הפזמון, שפותח את השיר בלי שום ליווי, והוא מצידו נכנס בסופו של הפזמון בצורה נפלאה. הבית מבוצע בצורה משכנעת למדי על ידי שארלוט, והוא מוביל לאותו פזמון מעולה וקליט. אחד השירים היותר קצביים באלבום, וגם הוא, בדיוק כמו No Compliance, לא מקרין גאונות, אבל דווקא זה מקנה לו את הייחוד שלו. ציון: 4/5 8. Daylight Lucidity גם בשיר הזה, פתיחה מעולה של גיטרות וקלידים, אליה נכנסת במהירות שארלוט בשירה מצויינת כרגיל. גם השיר הזה סובל מהבעייה של Frozen, הבית פשוט טוב יותר מהפזמון, והפזמון מצידו הורס את הרצף והזרימה של השיר, למרות שבשורה התחתונה הוא לא רע בכלל. באמצע השיר נכנס מרקו יחד עם המקהלה שמקנים לשיר נופך נוסף, ואחר כך חזרה לפזמון. בסך הכל שיר טוב, אפילו טוב מאוד, אבל שאר השירים מאפילים עליו. ציון: 3.5/5
