חיי קמפוס מול חיים בבית

[S h a r k 1 8]

../images/Emo41.gif ../images/Emo124.gif חיי קמפוס מול חיים בבית

שלום לכולם! אני יודע שאני קצת לא שייך לכאן, ובכל זאת אני חושב שתוכלו לעזור לי... אני מתחיל בשנה הבאה לימודי הנדסה באוניברסיטה, ואני רוצה לשמוע מכם, כבעלי ניסיון, מהו הערך של חיים סטודנטיאלים מלאים, כלומר לימודים באונ' רחוקה על כל המשתמע מכך וחיים במעונות (או בדירה שכורה). יש לי האפשרות להתקבל לאונ' שנמצאת קרוב לבית או לאונ' רחוקה. בלימודים קרוב לבית יש את הנוחות ואת ה"ראש השקט", אך מצד שני חווית מעונות היא חוויה שנראית לי מאד מיוחדת. האם פרט ל"כיף" תקופת הלימודים באונ' רחוקה והמגורים במעונות אכן מקנים "ערך מוסף" לחיים פרט לתואר עצמו (התבגרות, כישורים חברתיים, וכו'...) ? בוודאי תוכלו לענות על השאלה הזאת ב"ההסתכלות לאחור".

לעונים.

 

[ghatto]

לדעתי זה דבר טוב להתחיל להתנתק מבית ההורים

תהיה עצמאי במידה מסויימת ותלמד את עצמך לנהל את משק הבית ואת החיים שלך ותכיר עוד אנשים. במעונות בהם אני גרתי בתואר ראשון גם הייתה אווירה לימודית כך שזה עזר. אני גרתי בתואר ראשון במעונות שהיו מאוד בסיסיים מבחינת האיכות שלהם - חדרים בודדים שבהם יש מיטת סוכנות או שתיים (שצירפתי למיטה זוגית) כמה מדפים שולחחן וארון. לי זה הספיק והיה גם את היתרון שהמנקה באה וניקתה את המטבח, השירותים והמקלחות המשותפים. יש למעונות גם היתרון בזה שלא צריך להתעמת עם גורמי כאב ראש כגון תשלומי חשבונות ומגע עם פקידי העירייה. אתה משלם בהוראת קבע למעונות ולא שומע מהם עד סוף השנה. מה שכן, וזו רק סוג של דיעה או הרגשה, אם אתה הולך לגור הרחק מבית ההורים, תהפוך את המקום אליו עברת למקום נעים שהוא הבית שלך. ראיתי מספיק אנשים שפשוט היה להם חדר עם 4 קירות לנים ומקסימום איזה טייפ וחומר לימודי וכל סופ"ש רצו חזרה אל בית ההורים.

 

[ללס1]

התלבטות...

את התואר הראשון עשיתי רחוק מהבית,יחסית, והשכרתי בית עם בעלי היום,כך שהייתי פחות בענין של "חיי החברה",אבל זה בהחלט היה כייף כחלק מהתחלת החיים העצמאיים והבוגרים וכהמשך של הצבא. יחד עם זאת זה היה קשה מבחינה כלכלית,למרות שעשינו את זה איכשהו. מניסיון של אחרים אני יודעת שלימודי הנדסה הם קשים וזקוקים לקבוצת תמיכה לימודית,יושבים ללמוד יחד למבחנים וכו'. תנאי מעונות שבהם כלם סטוד' יש בהם יתרונות מהבחינה הזו ומבחינת אווירה,אבל יש להם גם מחיר של זמן קניות,הכנת אוכל,ואחריות על בית עם כל המשתמע מכך.כך שאם תוכל להנות משני העולמות יהיה לך טוב יותר,אם תוכל לגור בבית ההורים (כדי שלא תצטרך לעבוד להשכרת בית וכלכלה),ויחד עם זאת להיות קרוב לאונ' שתוכל להיות מעורה בקבוצות הלמידה והשארות אחה"צ-זה נראה לי אופטימאלי. אחרי הברבורים הייתי ממליצה לשקול כמה דברים עיקריים: - שיקול כלכלי ו.. -האם בבית הוריך יש תנאים ללימודים(שקט,פרגון,ותנאים פיזיים) -האם הסביבה שלך (חברים)היא סביבה לימודית או שאתה עלול להסחף אחרי בילויים ליליים שלא תורמים ללימודי ההנדסה.. אחרי הכל זה כמובן מערך של שיקולים שרק את יכול לשקלל...אז בהצלחה

 

[מממאיה35]

חיי חברה סטודנטיאליים

זה משהו שאפשר ליצור בכל מקום - אם האוני' קרובה לבית "המקורי" ואתה לא צריך לדאוג לשכ"ד וכל הענייינים מסביב, ו/או אם אתה כן צריך. לדעתי השיקול שצריך להיות לך בבחירת המוסד האקדמי בו תלמד הוא מה רמת הלימוד באותו מוסד ומה האפשרויות שלך להמשך הדרך בהתאם למוסד האקדמי. תואר ראשון שלי עשיתי רחוק מהבית, וזה כלל מעונות. והיו איתנו חברה שגרו בעיר אצל ההורים, וכולם היו מעורים חברתית באותה רמה. אז אולי הם לא השתתפו בדיונים על "טיב המעונות" אבל חוץ מזה מבחינה חברתית הכל היה אותו דבר. ועכשיו תואר שני ושלישי אני עושה במרחק של 30 דק' נסיעה מהבית. החיים החברתיים שלי הם כמו של המקומיים , אלה שגרים במעונות ו/או אלה שגרים בעיר עצמה. אין לי בעיה להתנייד אחרי שכבר הגעתי הביתה ולחזור לחבר'ה, וההפך. זה דו כיווני. בקיצור, מה שרציתי להגיד זה שהחיים החברתיים שלך לא צריכים להיות תלויים ב- אם תגור במעונות רחוק מהבית או אם תגור בבית ההורים. מצד שני - לעזוב את הבית לטובת לימודים - יכול להיות צעד חשוב ומשמעותי ראשון לעצמאות (ולזה כבר קוראים "האוניברסיטה של החיים").

 

[S h a r k 1 8]

אז אם כך למה אומרים

שבאוניברסיטת בן גוריון חיי החברה תוססים ועשירים ? כי כולם גרים ביחד. הרוב המוחץ של הסטודנטים לא מבאר שבע, וכך נוצר הווי משותף. שני סטודנטים שגרים במעונות או בדירה שכורה יכולים "לקפוץ" אחד לשני תוך כמה דקות. לעומתם, שני סטודטים שגרים בעיר או במקרה שלך (למדת בטכניון לתואר ראשון, נכון?) יטצרכו לנסוע לא מעט זמן לכל כיוון בתחבורה ציבורית או ברכב, ובמקרים מסוימים גם יעדיפו לוותר על הפגישה. תסתכלי על סרטי הקולג' האמריקאי. לא נראה לי שסטודנט שגר בבית הוריו עובר את אותה החוויה.... מה דעתכם?

 

[ghatto]

זה משהו שרציתי לכתוב לך

אל תיקח את סרטי הקולג' האמריקאיים כדוגמא לשום דבר. בטח לא דוגמא לשום דבר פה בישראל.

 

[S h a r k 1 8]

ברור שלא!

זאת הקצנה גם יחסית למה שקורה שם. כמו שאסקימו לימון זה לא בדיוק מה שקורה אצלנו בתיכונים. אבל, באופן יחסי, חיי הקמפוס (לפחות באב"ג) יותר מזכירים את הסרטים האלה מאשר את ההווי של אוניברסיטת תל אביב.

 

[פלפל אנגלי]

לפחות כאן, חיי הקולג' מזכירים לגמרי את הסרטים

דיסקליימר - אני נמצאת באוניברסיטה בארה"ב. הם משתכרים במסיבות ליליות, מגיעים (במקרה הטוב) הזויים לגמרי בבוקר שאחרי, ושיעורים לפני 12 נדונו להתעלמות מוחלטת מצידם. זו כמובן הכללה גסה, ויש סטודנטים משקיענים ורציניים גם כאנדרגראדס כאן. אבל בהחלט יש כאן סימנים ל"בית החיות" (כולל בתי ה-Fraternity וה-Initiations הנצחיים...). זה מאד משעשע במבט מרחוק. ואפרופו מרחק, המרחק בין החיים הסטודנטיאלים (לתואר ראשון) בין ארה"ב לארץ הוא אדיר. בין היתר, לדעתי, בגלל גיל התחלת הלימודים של רוב הסטודנטים בארץ, שמתחילים ללמוד אחרי צבא, ואחרי עוד כמה התנסויות בחיים, לעומת ילדים בני 18 שמתרחקים מהבית בפעם הראשונה בחייהם ומגלים את נפלאות החופש האישי. לגבי הלימודים בארץ - לא יודעת לגבי מעונות, מעולם לא גרתי בהם אלא עם בן זוג בדירה שכורה, כך שגם חיי שותפים אני לא מכירה.. אמנם זה היה בעיר אחרת לגמרי מהעיר בה גדלתי, אבל מאחר ובחרנו לגור בשכונה נחמדה שהיתה בין הקמפוס שלי לקמפוס שלו, לא בדיוק נטלנו חלק בחיי הסטודנטים שהתקיימו בכל אחד מהקמפוסים. כן היו לנו את החברים שלנו, המפגשים החברתיים אחרי שעות הלימודים והיציאות בערבים, אבל הלוגיסטיקה היתה מסובכת יותר, במיוחד לגבי קבוצות עבודה שהיו מחויבות המציאות בתואר שלי (ובינינו - גם לא תמיד היה לי כח לישיבה במעונות בחדר צפוף עם עוד אנשים, כשהיה לי בית נעים לחזור אליו, ולהם לא תמיד היה כח לנסוע עד אלינו). ככל הנראה התחוללו בחוץ חיים סטודנטיאליים סוערים. או שלא. אין לי מושג. בתארים מתקדמים זה כבר היה לגמרי לא רלוונטי כי היו לי עבודה, בית ומשפחה לעסוק בהם. לא עזרתי הרבה, מה?

 

[NorthernStar]

ממה שזכור לי מהתואר הראשון (את"א)

רוב הpeers שלי היו עסוקים בעבודה כדי להצליח להחזיק את הראש מעל המים בזמן הלימודים, רובם לא התגוררו במעונות (כי המעונות באת"א מאוד מינימליים ואין מקום לעשירית מהסטודנטים) ובטח שלא היה זמן למסיבות נוסח הסרטים האמריקניים. אלו שבל זאת התעקשו על חיי הוללות סטודנטיאלים בדירות מרובות שותפים בתל אביב שילמו את המחיר עם ההשגים הנמוכים בלימודים. מעבר לזאת, עם הזמן התגבש לי תפקיד ברור: פעם בכמה שבועות, הטלפון היה מעיר אותי, ואני הייתי צריכה לצעוד למרחב ירקון כדי לשחרר בערבות, לפעמים רק על אחזקה, אבל כבר קרה שגם על מכירה...

 

[S h a r k 1 8]

הם לא העדיפו פשוט להישאר בבית ההורים ?

 

[NorthernStar]

חלקם לא באו במקור מתל אביב

ולהתנייד כל יום בקו נתניה תל אביב, למשל, זה לא כיף גדול, מה גם שאצלי תמיד קינן החשד שהcool factor שיחק כאן תפקיד. בעבור כאלה שגדלו הרחק מהמרכז, תל אביב סימלה כנראה קוליות, חופש ועצמאות אישית. כמובן, כל אלו באים במחיר...

 

[ghatto]

בתור אחד שגדל בעיירת פיתוח בגליל

בלי שום תלונות וחוסרים - אני יכול לומר שגדלתי במקום נורא משעמם ! היה את היתרון שהיה אפשר ללכת לשוטט בשדות הבר ובנחלים, אבל זהו. ת"א היא עיר חיה ומעניינת עם מקומות בילוי ואוכלוסייה צעירה - מרכז תרבות ועוד עם חוף ים. היום הסתובבתי שם קצת ומאוד נהינתי. אני חושב אולי לגור שם אם אמצע עבודה בסביבה.

 

[22ק ו ס ם]

אין שום קשר בין מה שקורה בסרטי קולג'ים

אמריקאיים למה שקורה בפועל. החוויה הסטודנטיאלית האמריקאית גם היא מאוד משתנה. יש מה שנקרא, עיירות קולג' שבהן האוניברסיטה היא האטרקציה המרכזית במקום שהוא יחסית נידח. יש גם אוניברסיטאות ענק שסטודנטים מתקשים להכיר אחד את השני.

 

[מממאיה35]

לא יודעת למה אומרים את זה על אב"ג

אולי כי אין מה לעשות בב"ש אז חיי החבר'ה והחברָה שם מפותחים יותר. למדתי בטנכיון תואר 1, גרתי במעונות, והיו לי חברים גם וגם - גם חבר'ה מהמעונות וגם חיפאים שגרו במרחק נסיעה באוטובוס מהטכניון. עכשיו תואר 2 ו3 אני עושה ברחובות וגרה בת"א. החברים שלי מהלימודים הם כאלה שגרים ברחובות, ואני שותפה פעילה בחיי החברה שלהם. אולי לא לרדת לקפה ב11 בלילה לשכנה ליד במעונות, אבל יציאות ומפגשים משותפים - יש ואין לי עם זה בעיה שאני לא גרה ברחובות. 20 דק ואני שם או הם פה. עדין אני חושבת שלבחור אוני' לפי חיי החברה שבה זה לא צריך להיות השיקול, בטח לא המרכזי. זה יכול להיות אחד השיקולים אבל לא צריך להתבסס רק עליו. אם אתה בנאדם חברותי - תיצור לך חיי חברה בכל אוני' או מקום שתלמד בו.

 

[S h a r k 1 8]

סיפרת שאת התואר הראשון עשית בטכניון

כאשר את גרת במעונות והיו לך חברים שגרו בחיפה. את התארים המתקדמים את עושה בוייצמן. גרה בת"א ורוב החברים גרים ברחובות. מה תגידי על אוניברסיטה כמו אוניברסיטת תל אביב או בר אילן שמקבצות אליהן סטודנטים מכל אזור המרכז המורחב? כולם מגיעים בשעות היום לאוניברסיטה, אבל מה קורה אם בשעות הערב ניצה מנתניה רוצה להיפגש עם דוד מאשדוד ועם משה מראש העין ? רק תנסי לדמיין איך זה מתבצע מבחינה לוגיסטית... כשמרכז הכובד נע בין הטכניון לחיפה או בין רחובות לת"א, זה בסדר. אבל מה קורה כשהפיזור רחב הרבה-הרבה יותר ?

 

[מממאיה35]

אם ככה

או אם לא הובנתי נכון וכראוי, אז לדעתי כשהמרחק מהאוני' לבית הוא עד חצי שעה נסיעה (לא משנה באיזה אמצעי תחבורה) אז זה לא ממש משנה לדעתי אם גרים אצל ההורים או במעונות לצרוך פיתוח חיים חברתיים. ברור שכשהמרחק גדול יותר - מומלץ "להתקרב" (שכירות או מעונות) - חוסך גם משאבים אחרים (זמן, כסף, דלק, זיהום אוויר וכד'). מה שאני הבנתי מהכותב הראשי זה שהוא מתלבט בין אוני' שבה הוא גר אצל ההורים לבין אוני' רחוקה מהבית + שכירות (דירה או מעונות), כשההתלבטות הראשית נסובה סביב הקטע החברתי. הטענה שלי היא שהוא יכול להשתלב חברתית גם אם יגור אצל ההורים, ושזו לא צריכה להיות הסיבה לבחור באיזו אוני' ללמוד.

 

[מממאיה35]

אה סליחה

הכותב הראשי הוא אתה

 

[ניצת הגפן]

שארק יקר,

אני חושבת , שאת התשובה הטובה ביותר לשאלתך תקבל בפורומים של סטודנטים שכרגע לומדים את התואר הראשון שלהם. כל מה שייכתב כאן, גם אם הוא נכון ומדויק לגמרי, היה נכון ללפני בין 6-10 שנים. זה בערך היה הזמן שבו למדו האנשים המצויים כאן את התואר הראשון שלהם (טוב, אולי חוץ מנועה וL הגדול) לכן - אולי כל מה שעונים לך לא עדכני כלל. האוירה באוינברסיטות משתנה. כדאי לברר את הדברים נכון לרגע זה, ולא למשהו שהיה בעבר, ואולי כבר אינו נכון להיום... ואז .. יהיה לך לגמרי לא רלוונטי. יש פורומים של לימודים אקדמיים , ותואר ראשון למכביר. אם תרצה, חלק מהם אפילו מצויים בקישורי הפורום. בהצלחה

 

[the new L]

אני סיימתי תואר ראשון לפני 6 שנים....

ונועה גם משהו כזה

 

[ניצת הגפן]

סליחה ../images/Emo9.gif

שוב אני הולכת שולל .... אז טוב, גם אתם כבר לא ממש רלוונטיים....