../images/Emo26.gif פסוקים 1-6
נדמה כי התחביב האוניברסלי הפופולרי ביותר הוא לשפוט אנשים, כולם אוהבים מאד לשפוט את כולם, להעביר ביקורת ולחרוץ את גורלם של אנשים אחרים, ויש לא מעט אנשים החורצים את גורלם של אנשי אלוהים קדושים, שהאדון פועל דרכם. גם את אלוהים עצמו שפטו - שפטו למוות, ועדיין שופטים. שאול מזהיר אותנו בפסוק הראשון שאל לנו לשפוט אף אדם, במיוחד אחרי הרשימה של המעשים המגונים שמופיעה בסוף הפרק הראשון. אין לנו את הזכות לשפוט אף אדם, לא את האובדים, ובטח שלא אחים ואחיות, כיוון שאם אני שופט מישהו אני מרשיע בכך את עצמי, גם אם אני חושב שבתחום מסוים השגתי ניצחון, את הניצחון השגתי בחסדו של אלוהים, ולא בגלל שיש בי משהו שאני יכול להצטדק או להתגאות בו. כשאנחנו מטיחים אשמה כלפי מישהו אחר, הדבר יחזור אלינו כבומרנג, ואפילו שהשגנו את הניצחון בתחום הספציפי הזה, אם לא נזהר ונשפוט, אנו נמצא את עצמנו במקום שמאד לא היינו רוצים להיות בו. לכן שאול מדגיש פה את הדברים שישוע אומר בדרשת ההר המפורסמת, "אַל תִּשְׁפְּטוּ לְמַעַן לֹא תִּשָּׁפְטוּ,כִּי בַּמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר אַתֶּם שׁוֹפְטִים תִּשָּׁפְטוּ וּבַמִּדָּה אֲשֶׁר אַתֶּם מוֹדְדִים יִמָּדֵד לָכֶם. מַדּוּעַ אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַקֵּיסָם אֲשֶׁר בְּעֵין אָחִיךָ וְאֵינְךָ שָׂם לֵב לַקּוֹרָה אֲשֶׁר בְּעֵינְךָ? אֵיךְ תֹּאמַר לְאָחִיךָ: 'הַנַּח לִי לְהוֹצִיא אֶת הַקֵּיסָם מֵעֵינְךָ', וְהִנֵּה הַקּוֹרָה בְּעֵינְךָ? צָבוּעַ! הוֹצֵא תְּחִלָּה אֶת הַקּוֹרָה מֵעֵינְךָ; אַחֲרֵי כֵן תִּרְאֶה הֵיטֵב וְתוּכַל לְהוֹצִיא אֶת הַקֵּיסָם מֵעֵינוֹ שֶׁל אָחִיךָ." (מתי ז': 1-5) השפיטה נובעת מתוך המחשבה השגויה שאני יותר טוב ממך. אף אחד לא יותר טוב מאף אחד אחר. ולכן עליינו לעודד אחד את השני למעשים טובים, לעודד אחד את השני לרוץ את המירוץ, אם צריך - כן לתקן ולומר את האמת באהבה, בכדי שהאח או האחות יוכלו לחזור בתשובה ולהמשיך ולרוץ את המירוץ. אלוהים הוא זה שמדריך אותנו לחזור בתשובה אליו, והוא בהחלט יכול להשתמש ואכן משתמש באחרים שמראים לנו את הדרך בחזרה אליו. אך הדבר מתרחש בעיקר, וקודם כל מבפנים, בתוכנו, ברוח הקודש. אם רוח הקודש לא תדבר אלינו ולא תתקן אותנו ולא תדריך אותנו לחזרה בתשובה, אין מילה, מאח או מאחות שתֵאמר לנו - אשר תוכל לשנות משהו בתוכנו. לאלוהים יש רק דרך אחת להתמודד עם החטא - לשפוט אותו ומשפטו של אלוהים הוא אמת. כיוון שהוא יודע הכל רואה הכל, שום דבר לא נסתר מעיניו, וכיוון שהוא צדיק לכן הוא יכול לשפוט את הרשעים, שזה למעשה כולנו - כל בני האדם. ואכן אלוהים שפט את החטא בחומרה רבה, ועוד עתיד לשפוט. הוא שפט את החטא במותו של בן האלוהים. ישוע המשיח שילם את המחיר הכבד שעלינו היה לשלם, הוא לקח על עצמו את גזר דין המוות שאנו ראויים לו. אנו נמצאנו אשמים, לנו הגיע למות מוות נוראי, אך בן האלוהים ברחמיו הגדולים של הבורא האדיר, הקדוש והנפלא, לקח על עצמו את העונש שהגיע לנו ומת במקומנו, בעדנו, בגללנו - בגלל אהבתו אותנו השייכים לו מימיי קדם עוד מימיי עולם. אלוהים בטובו מדריך אותנו לתשובה, ע"י זה שהוא חושף את השקרים שלנו, את החטאים שלנו, ומראה לנו את הדרך אל האמת - אליו. אך יש כאלה שמסרבים לחזור בתשובה מתעקשים להישאר בבוץ של החטא, הם צוברים זעם ליום זעם, ליום שבו משפט הצדק של אלוהים יתגלה ביום ה' הקדוש והנורא, היום בו המשיח יחזור בעננים, ולאף אדם לא יהיה פתחון פה, אף אדם לא יוכל להגיד - לא ידעתי. זה לא שלא ידעת - לא רצית. כולם ידעו שישוע הוא המשיח, כולם יכרעו ברך ויראו אותו, אך לא כולם יכנסו אל תוך מלכותו שהוכנה לבחיריו - מלכות אלף השנים. רק מי שהאמין בישוע המשיח, קיבל את מתנת חסד האלוהים לחייו, לקח את צלבו והלך עם ישוע בחייו ביחד עם אחים ואחיות למסע - יכנס אל תוך המלכות הכבירה בת אלף השנים.