../images/Emo41.gif ../images/Emo20.gif לכולם צהרים טובים ו..
בעיקבות שאלתה של לימור1 על הקשר שלי עם חצאי האחים שלי מהאבא החלטתי לשתף אתכם אודות הקשר ,אומנם כשהיה את הפורום הקודם שלנו בiol כתבתי את זה אבל מכיון שמשפחתינו התרחבה אז אכתוב לכולם שוב את מה שכתבתי אז על משפחתי קצת ארוך אבל זהו סיפור חיי אומנם היום אני בנקודה אחרת מאז אבל כנראה שאלו דברים שישארו וילכו איתי לכל החיים מקווה שאלו שקראו את זה שם לא ישתעממו ליקרא את זה שנית
בבית רק אמא קובעת את הכללים... בבית רק אמא קובעת את הכללים אסור לבקר, אסור להכעיס אפילו אבא לא מדבר פוחד לריב צריך הכל להפנים לסגור את המילים.. לאבא יש שני בנים מנישואים קודמים שאמם מתה והפכו ליתומים אבא לא המשיך להגן על הבנים שהיו הקטנים שלו רק לפני כמה "ימים".. אבא נתן את הילדים שלו למוסדות , לקיבוצים שהם יתמודדו עם גידולם ,עם הצרכים ואז היכירו לו את אמי שאמרה שהיא מאוד אוהבת ילדים רק שלא יכלה לתת להם חיים שלא כמו לאחרים לה הייתה האפשרות לבחור בין המינים היא העדיפה בנות ולא בנים כי הן נשארות בקן והבנים עוזבים אלא שמי שעזבו בנתיים הם ההורים... בהתחלה היא הביאה אותי מבית תינוקות עירוני ולאחר שש שנים נסעה לברזיל ו"קנתה" את אחותי . בתחילה קראה לה בשם אחר אחר כך החליפה אותו בצללים אחרים זה מעיד שקשה לה לדבוק בדברים לאורך שנים להיות עיקבית.. אמא היתה גננת כל השנים היתה עסוקה בלחנך ילדים של אחרים אלא שבבית דיברה במושגים קצת אחרים בהשמצות.. עם השנים היא משאירה בקרב אחי היקרים זכרונות לא נעימים שהיום אלי מתחברים כשהיו מגיעים לחפש מהקיבוצים היתה זורקת אותם לרחוב בעודם חצי ישנים כי היו לאשלה, היו של אחרים אמא "מאוד אוהבת" ילדים היא לא רצתה שישארו בבית "ויגנבו" לה דברים יקרים לא חשבה שהזיכרונות יותר יקרים אמא חושבת שכל האנשים חומריים שהכל ניתן ליקנות בכספים ואבא עדיין יושב בצד הביט ולא הגיב לא הגן על הילדים של אלוהים.. לא אמר לה שצריך לדאוג להם ללימודים שצריך ליבדוק את התעודה ליפעמים להגיד להם כמה הם טובים לספר להם כמה הם חשובים שצריך לחגוג להם יום הולדת להראות להם כמה אותם אוהבים.. זה לא שבבית לא היו הכספים אלא שמשהו לא היה אנושי וכשהבנים גדלים ויוצאים מן הקיבוצים והופכים להיות חיילים אמיצים מוצאים את עצמם עדיין בחופשים לא רצויים חיילים בודדים.. ואבא עדיין שותק ולא מגיב אבא פוחד לריב?? ובנתיים מאחרי המילים עומדים כבר ילדים בוגרים שמתחתנים ומבינים שהם היו נטושים שהעדיפו במקומם ילדים אחרים הם כבר מבינים שלא כך מגדלים ילדים שצריך לתת להם חיזוקים לומר להם שאותם אוהבים לומר להם שבזכותם הם קיימים.. שיוכלו תמיד ליפנות ל"הורים" והיום לאחר שנים של ההתנערות של ההורים מיגידול הבנים החמודים והיום לאחר כל הכשלונות שלהם בחיים הם משליכים את האשמה למקומות אסורים... על אנשים אחרים... ואבא עדיין שותק ולא מבין על מה המהומה והכעסים אין לו דעה מישלו לא מגן על הבנים מקשיב רק לכללים של אמא .. שמאוד אוהבת ילדים ואחרי שנים אני מגיעה לאותם מקומות שאחיי היו לפני שנים ואמא אומרת שהיתה צריכה לעשות כמו אשה אחרת במשפחתי שלא הביאה ילדים... כי היום היה לה יותר קל בחיים ואני צוברת עוד הרבה מילים שותקת בפנים כדי לא להכעיס ממש סיפור מהסרטים סיפור חיים... שלדבר עליו עם ההורים זה בלתי אפשרי כי זה מצית בהם כעסים אינם משלימים שהם אחראים שלא אחרים. אני זוכרת שבכיתה ג העבירו אותי לילמוד עם דתיים אמא חיפשה מחילה מחטאים ואבא חבש אז כיפה רק בשביל לרצות את אלוהים מאחורי כל התחפושות והכיסויים מסתתרים בתוכם אותם האנשים אמא מחמיצה את החיים ואבא עכשיו לא מגן לא על הבנות ולא על הבנים .. אני עוצרת כאן ואמשיך בעוד הודעה כי זה ארוך מידי אוהבת את כולכם
שיר
בעיקבות שאלתה של לימור1 על הקשר שלי עם חצאי האחים שלי מהאבא החלטתי לשתף אתכם אודות הקשר ,אומנם כשהיה את הפורום הקודם שלנו בiol כתבתי את זה אבל מכיון שמשפחתינו התרחבה אז אכתוב לכולם שוב את מה שכתבתי אז על משפחתי קצת ארוך אבל זהו סיפור חיי אומנם היום אני בנקודה אחרת מאז אבל כנראה שאלו דברים שישארו וילכו איתי לכל החיים מקווה שאלו שקראו את זה שם לא ישתעממו ליקרא את זה שנית
