טופיק

[PURPLE CHICKEN]

../images/Emo41.gif../images/Emo26.gifטופיק../images/Emo70.gif../images/Emo36.gif../images/Emo41.gif

בהמשך לטופיק שאופיר פתחה, על החלומות הקטנים, חשבתי לי... נכון שסביר להניח שאת החלומות הגדולים שלנו עוד לא הגשמנו, אבל מה עם החלומות הקטנים? יש לכם איזה חלום שהגשמתם?

אז כן, הטופיק הזה מוקדש לכל החלומות שהגשמנו. צ'תפו פעולה.

 

[PURPLE CHICKEN]

תגובות? ../images/Emo12.gif

הו וול, אם לא אני לי מי לי?

טוף, אני נורא רציתי לעשות צניחה חופשית, והגשמתי את החלום שלי השנה, במומולדת 14 בדיוק.

למתעניינים- היה ממש ממש ממש מדהים! חוויה מומלצת במיוחד!

הו, ואם מיש'ו מעוניין, אני יכולה להשיג 5% הנחה.

 

[מ כ ו ש פ ת]

אממממ..

אף חלום שלי לא הגשמתי..

דיי מבאס..

 

[YaLdoNet 4 EveR]

לא נכון שמרית...

היה לשתינו את החלום הקטן של מיקרופון מקצועי, זוכרת?

אני זוכרת שקניתי לך אותו ליומולדת.. הוא לא יקר, אבל רציתי לקנות לך אותו כי ידעתי שזה מין.. שאיפה קטנה, חלומון.

ואז קניתי גם לעצמי.

 

[סיסון]

אני עוד לא הגשמתי חלום

אבל אני מקווה ומתכוונת להגשים אחד לפחות בזה שאני שנה הבאה אלמד על נעלי פוינט.

 

[אור הנצח]

אמממ... היי לכולם ../images/Emo9.gif

לא הייתי פה שבוע... סתומרת, בארץ, נחמד לחזור

בכל מקרה, אני חושבת וכמעט בטוחה שלכל אחד יש חלום, אפילו הכי קטן, שהוא הגשים פעם... בהתחלה לא היה לי דוגמאות לכתב על עצמי, אבל עכשיו אני חושבת על זה ויש לי כל כךךךך הרבה!

למשל שכבר המון שנים אני רוצה ללמוד צלילה, ולפני שנתיים קיבלתי כוכב בצלילה ועוד חודש אני משלימה ל-2!

ואממ... גרתי פעם ברומניה (כן כן

) ועזבנו שם את המקום מאוווודדד מהר, כי תכל'ס- חרא של מקום זה היה פעם!

(היינו בשליחות, עכשיו זה אשכרה צרפת!) ולמרות שעזבנו מאוד מהר, תמיד נשארו לי הזכרונות משם, ותמיד תמייידדד רציתי לחזור... לבקר... לראות... ולפני שבוע חזרתי לשם! זה היה נחמד

וחלום אחרון... שגם התגשם לי לא מזמן זה שתמיד רציתי לביים טקסים בישוב. כל שנה יש מישהי שכבר כמה שנים היא מביימת ומפיקה את הטקס זיכרון לשואה ואת הטקס לזכרו של יצחק רבין, הבעיה היא שהיא עושה את זה מכתה ט' ועכשיו היא מסיימת בצפר, אז אין מי שיעשה! ואני תמיד חשבתי על איך זה לביים טקס כזה, או מה אני הייתי עושה במקומה וכאלה... וגם תמיד השתתפתי בטקסים שהיא ארגנה, תמיד הנחתי אותם וכל זה... תכל'ס זה אף פעם לא היה חלום רציני שאמרתי לעצמי "את זה אני רוצה להגשים

", אבל זה משו בתוכי שתמיד רציתי

ובאמת, לפני חודש בערך פנתה אליי מישהי שהיא מנהלת מחלקת חינוך ותרבות וכל זה בצורן...(או משו כזה

) ואמרה לי שהיא רוצה שאני אפיק ואביים את הטקסים האלה שנה הבאה....

קיצר, זה סתם עוד חלום קטן כזה שהתגשם

אממ.. זהו... מספיק דוגמאות...חח..

 

[HaMsTeR]

אממ.. לי יש בערך 2 חלומות../images/Emo118.gif

קטנים שהגשמתי- 1. כשהייתי בגן, נורא רציתי להופיע בטלוויזיה, ובכיתה ה' הייתי באמת בטלוויזיה... (בערוץ 6, ב"מגנטיפ", אם אתם זוכרים). 2. רציתי לרקוד ולהופיע, ושוב, בכיתה ה', הופעתי עם החוג לריקוד אירובי. זה היה ממש ממש ממש כייף... למה שניהם קרו בכיתה ה'? מוזר.

 

[YaLdoNet 4 EveR]

יווו איזה שוס לך! ../images/Emo9.gif

זה בטח ממששששששששששש כיף.. חוצמזה, הרשו נא לי להתפלסף *מכחכחת* - כל חלום קטן שנסגר, במקומו מתחיל חלום חדש, ודברים אחרים שרוצים להגשים וככה בעצם אנחנו זזים ומתפתחים. איכס, זה יצא פלספני.

אבל תחשבו על זה..

 

[shookit]

אממ מין חלום שאיפה.ארוך ואמיתי.

אוקי...כיתה ט אחרישלוש שנים של התלהבות מציור (כאילו שלוש שנים ציירתי רציני רציני) והתקדמתי והתפתחתי לבד בתחום החלום שלי ללכת לביהס- כמו "פאיים" (תהילה בתרגום חופשי בעיברית)..כן כן תלמה ילין. חששות שכולם יותר טובים ממני שאני אפס באומנות (לימדתי את עצמי אומנות לא למדתי בכלל..) ואז אני באה אני רואה שכולם ביסיידר אבל לא היה לי מתרחה רציני (סורי על הזילזול..) ומגיעה למורים...שניים . מעבירים את הציורים שלי פעורי פה- זהו הציור שלך? את לא העתקת את זה? ורכז המגמה אלה הציורים שלה? כן כן..התלהבו. אני לא בנאדם חרשן לא אוהבת ללמוד יותר מידי ...עברתי תיסבוכים נפשיים בכיתה ט (לא באמת תיסבוכים אבל משהו השתולל אצלי סבא נפטר וכאלה..גורם לך לחשוב הרבה המוות, הגעגועים הדברים האחרונים שקרו..) ואם הרבה מחשבות ציונים ירדו- הגעתי לשלב הסופי בתלמה המנהל אמר לי להשקיע ולהביא להם את התעודה שלי בסוף השנה. האישה הכי חשובה לי בעולם (אימא) מכירה אותי והצילה אותי...ולא נתנה לי ללכת לשם- אחרי חצי שנה ששיגעתי את כל העולם תלמה ילין תלמה ילין..אחרי יומים של ריבים וויכוחים ובכי נרגעתי והקשבתי לה והבנתי שאני טועה וחקרתי וראיתי שאני טעיתי ולא הייתי שורדת שם. הלכתי למוזאון תא נרשמתי שם לקורס בקיץ ואמרו לי שאני לאצריכה לעבור מבחנים שנה הבאה ואני רק צריכה לבחור קבוצה. ונרשמתי לקרוס שנתי והתפתחתי והתקדמתי והכרתי את עולם האומנות הרבה יותר השנה- אז היה לי מן חלום שהפתח במהלך שניסיתי להגשים אותו- החלום שלי שנה שעברה היה להוכיח לעצמי ולכל העולם -שאני אגיע לאן שאני רוצה לבד בלי פרוטקציות ואצליח בזכות עצמי.. ומה שמביא אותי למקום השני- אבא בסוף החופש אומר לי - שירןבואי נביא אותה בהסכם אם כל התעודה 8 ובלשון יש לך 7 (לא כולל ח.גופני) אני קונה לך אוטו אחרי הטסט. אממ עוד שבוע נידע מה ניסגר=) אני יודעת שדי הצלחתי . ועברתי מסע נפשי עם עצמי שנה שעברה והשנה אפשר להגיד שאני פורחת=) כנראה שככה זה בגיל 16. =) ואומנות זה כל החיים שלי ואני מבינה בזה יותר עכשיו מפותחת הרבה יותר ממה שהייתי . לא הייתי מתקדמת בתלמה...אני לא אוהבת לימודים אני לומדת מה שמעניין אותי ומבחינת מגמת אומנות לא הייתי מתקדמת לשום מקום...הייתי תחרותיות אין סופית. אני מרגישה שמיציתי את עצמי השנה בצורה טובה=) ונפלאה הייתה שנה טובה . אהבתי אותה.

 

[אור הנצח]

יפה לך ../images/Emo13.gif

זה רק מראה שלפעמים החלומות שלך יכולים להתגשם בצורות אחרות ממה שציפית והכל... ואם נגיד משו שרצית שיקרה לו קורה, זה יכול לבוא או להתגשם גם בדרך אחרת! ואגב, כל הכבוד שלא וויתרת על החלום שלך... זה מזכיר לי משו...

אצלי התנועה (תנועת נוער-בני המושבים רווולז

חח...

) תמיד הייתה מקום ראשון, מאז שאני זוכרת אותי בישוב שלי- רציתי להגיע כבר לתנועה! מכתה א

בקיצור, אח שלי היה בתנועה, הוא גדול ממני ב-3 שנים, ובכתה ו' הוא פרש... אלוהים יודע למה! אני זוכרת כמה לא הבנתי אותו, למה לעזאזל הוא עוזב דבר שאני הייתי נותנת הכל כדיי להיות בו...

לא יודעת מה משך אותי כל כך... סתומרת, אני יודעת כי זה עדיין מושך אותי...חח... אבל אז, ילדה בכתה א?! ב?! וואטס דה פאק?!? וככה בכתה ד' הצטרפתי לתנועה... הייתי חניכה... הייתי באה לכללל הפעולות, בקטע של כיף כזה לא של חובה, מתוך רצון ממש.. והייתי מבטלת כללל דבר שהיה לי בשביל פעולה. בקיצור, שנה שעברה הגיע הקטע הקשה... תמיד שילבתי בחיים שלי את הריקוד ואת התנועה... רקדתי המון שנים! אבל שנה שעברה הריקוד התחיל לקחת לי שעות מהתנועה... ולהפף

כל יום בערך היה לי שיעור, יום אחד קומפוזיציה, יום אחד קלאסי, יום אחד מודרני וכל זה... הגעתי למצב שאני צריכה להחליט... התחלתי לחפף בתנועה, וכשהייתי משקיעה בתנועה הייתי מחפפת בריקוד... אני זוכרת שהייתי יושבת ושעוות חושבת מה לעשות!?! מצד אחד, אני לא יכולה לעזוב דבר שאני אוהבת ושאני עושה עוד מהגן, אבל אני גם לא יכולה לעזוב את התנועה שהייתה החלום הכי גדול שלי

אני לא יודעת למה בדיוק, אבל נוצר מצב שפשוט לא הייתי איזה 3 חודשים בפעולות...

בסוף החלטתי שאני עוזבת את הריקוד... לגמרי! אני כבר ממש לא רוקדת! פעם רציתי ללכת למגמת מחול והכל...

(לפחות את אחד הדברים שאני הכי אוהבת בעולם אני אגשים בתיכון-אומנות!

) אז זהו.. עזבתי את הריקוד! ואני כל כך שמחה על זה! כי אם יש דבר שנותן לי הכי הרבה בעולם זה התנועה...

ומי יתן ואני אזכה גם להיות בשנת שירות בתנועה...

אמן

חח... זהו.. זה הזכיר לי את הסיפור הזה כי גם אם החלומות נראים שהם לא הולכים להתגשם, תמיד צריך שתהייה עוד תקווה... ואני מאמינה שאם אני באמת ארצה ואם עוד יהיה לי פעם את החלום הזה לעמוד על במה ולרקוד (מה שהאמת אף פעם לא היה החלום שלי

) אז אני עוד ארקוד... כרגע אני מגשימה חלום אחר שלי! שנה הבאה אני מדריכה!!!

(עוד 12 יום קורס מדצ"ים אופירה!!!

) וזייהו...

 

[shookit]

וואי גרווובייי!!!

(בתירגום חופשי לעיברית- מאגניב)! אני בשומר הצעיר=) שזה הדבר הכי חשוב לי גם כן. ואין מה לעשות הציור שלי תמיד מתנגש עם התנועה ואני מדריכה (מדצים זה הדבר הכי פאן בעולם) וחניכים שקופצים עלי ואוהבים אותי ואני חולה עליהם=)) וזה הכי כיף בעולם . במיוחד דברים קהילתיים או טיולים איתם- עושים ימבה מורל וכיף=) אממ בעיקרון-מה שאני אומרת תשקיעי בריקוד אל תעזבי את זה תמשיכי עם החלום השני שלך גם כן! וזה תמיד יתנגש אין מה לעשות. אבל תידעי לאזן בין הדברים (השנה הייתי צריכה לאזן בין שלוש דברים- בגרויות לימודים אומנות ותנועה . והלך לי לא רע) כל פעם משהו אחר קצת ניפגע..אבל לא נהרס. הכל אפשר לתקן. לכי לקורס של פעם פעמיים בשבוע תשיקיע בזה ושיתפנה לך כל פעם זמן תעשי עוד יותר ועוד יותר- ואם מתחילים פורייקטים באחד מין הצדדים תצטרכי לוותר טיפה על משהו אבל להשלים אותו אחר כך (גם בתנועה וגם בריקוד) ותמיד תזכרי ששניהם חלומות ותמיד אפשר לרקוד על שתי חתונות!

(ואם אימא שלי הבינה את כבר...זה אומר שזה אפשרי

) קיצור - ניסגור את העיניין- פאיים זה לא היה החלום שלי. החלום שלי זה לצייר ותערוכה גדולה עם הרבה אנשים נחמדים ואנשים שאני אוהבת ואנשים מבינים באומנות ושכל אחד יקבל את הציורים שלי בצורה שהוא רואה אותם. ו...זהו.

 

[אור הנצח]

זהו ש...

אין לי שום חלום שמזכיר בתוכו את הריקוד...

זה לא היה חלום שלי... פשוט אני עושה את זה מגיל קטן ותמיד אהבתי את זה... אבל זה לא כזה מושך אותי

לפחות עכשיו... ככה שטוב לי כרגע ואני מגשימה את כל מה שאני יכולה עכשיו