אימון ילדים - דעות המאמנים

[oridoron77]

../images/Emo41.gif../images/Emo41.gifאימון ילדים - דעות המאמנים../images/Emo70.gif

הדיון נערך בין חברי הפורום, ותומצת. כושר מאוזן: "חוששני שמרבית המאמנים אינם מוסמכים לאמן ילדים ואין כוונתי מההיבט החוקי אלא מההיבט המקצועי...יחד עם זאת ברור שבתקופה כזאת, בה כ 30% מהבנים ו-25% מהבנות סובלים ממשקל עודף, סדרי העדיפויות משתנים ויש צורך דחוף לטפל בבעיה זו." יש לזכור שבמצב מתוקן, היה לנכון לפתוח קורסים והתמחויות נפרדות לקהל היעד של הקטינים, או אנשים בעלי תואר לחינוך גופני בלבד (אני הייתי מעדיף קורס ספיציפי). מאחר והמצב איננו כזה, ובפועל ילדים כבר מתאמנים עם מאמן אישי, כל מה שנותר לנו הוא לנסות לעשות את העבודה בצורה הטובה ביותר. יש להבין שבעיית ההשמנה (וכל הסיכונים שנלווים עליה) הגדילה את ממדיה בשנים האחרונות, מה שמחייב אותנו, לא להתעלם מפלח האוכולסיה הנ"ל, ולתת לה מענה. יש להזכיר שמבחינה חוקית הנושא איננו אסור, מאחר ובקורס מדריכי חדר כושר יש התייחסות לגבי שלבי ההתפתחות של ילדים וילדות, ותשומת הלב לגביהם בהקשר של פיתוח רכיבים שונים בפנטציאל הגבוהה ביותר בכל תקופת התפתחות. ועכשיו לדיון

בתור מאמני כושר, לרובנו אין אפשרות לאמן ילדים בתוך חדר הכושר (עקב סיבות שונות). כשאני אומר ילדים, אני מתכוון לרוב לילדים וילדות מתחת לגיל 13. מה עושים? מתאמנים בחוץ. מטרת הדיון, היא להביא את היצירתיות שלנול רעיונות חדשים, שיתנו לכולנו דרכים מגוונות לעבוד עם הילדים. יש לזכור שהדיון כרגע לא מדבר על קבוצות של ילדים, ועל אימון של מקסימום 2 ילדים (שיכולים לעבוד במשותף עם רעיונות נכונים). רעיונות לתרגילים:

1. אפשר לקחת בפארקים את המתקנים ולהשתמש בהם למסלול כלשהו. אביזרים שימושים יהיו: דילגית + גומיה + כדורים. עם שלושת האביזרים הלאו אפשר להרכיב אימון שלם שכולל תחנות: תחנה ראשונה: דילגית, תחנה שנייה+ גומי - לבצע תרגיל חתירה כנגד מוט עומד, תחנה שלישית: כדורים + 4*10 כלומר לרוץ 4 ספרינטים הלוך וחזור כאשר יש כדור בכל צד, וצריכים להחליף בין המקומות של הכדורים עד ששני הכדורים בקו הסיום. שכיבות שמיכה מאוד קל לבצע עם גומי, כאשר כורכים סביב הגומי מגבת, ובאים מעל הגו של הילד (הגומי נכרך סביב איזור הבטן צלעות) ופשוט לעזור לילד לבצע את התרגיל, כל אחד ברמתו. (אני) 2. 2. תרגילים לאימון ילדים: כוח פלג גוף עליון- משיכה על ספסל שוודי כוח פלג גוף תחתון - ניתורי צפרדע או ארנבת כוח פלג גוף תחתון- ניתורים לטפיחה בבלון שקשור על גומי אלכסוני לרמות אתגר שונות. כוח פלג גוף עליון- כדור יד בהליכות 4. קואורדינציה- קפיצה בחבל או סולם כושר כמובן כל משחקי הכדור! התמצאות במרחב- ריצה לפי הנחיות של כיוונים כליים וכיוונים אישיים. ("הר ניר 29") 3. 1) "מריצה" - אתה מחזיק ברגלים והוא הולך על הידיים. 2) "לרוץ מכאן ועד לעץ בכל המהירות" - אתה לוקח זמן, הוא צריך לשפר. 3) ללמד להתגלגל (אם הוא לא יודע). 4) "כמה קפיצות אתה מצליח לעשות על רגל אחת תוך כדי התקדמות" (ולהחליף רגלים כמובן...). 5) "בכמה קפיצות צפרדע אתה יכול להגיע מכאן לשם..." 6) "בוא נבדוק כמה עליות בטן אתה עושה" 7) "בוא נבדוק כמה שכיבות סמיכה אתה עושה" 8) משחקי קורדינציה שונים... 9) "נסה לתפוס אותי" - לעבוד על שינויי כיוון. 10) דייי !! אמא שלו קוראת לו הביתה.... (רונן לין) 4. הדגש צריך להיות על תנועה ומשחק אך גם תוך כדי קידום שליטה מוטורית, הגברת המודעות הגופנית ומודעות עצמית והתאמת האימונים לשלב ההתפתחותי בו נמצא הילד. (כושר מאוזן). שיטות להעלאת המוטיבציה לילד לפעילות ספורטיבית

1. אני לרוב מתחיל לעלות עם הילד את כל הפנטזיות שיש לו, ומשם מוצא דרך. רוב הילדים רוצים להיות חיילים, גיבורי על, שוטרים\מכבי אש וכו'... לרוב אני נותן לילד כבר להיות את אותו כוכב שהוא רוצה להיות, ואני מציב בפניו משימות. הילד די מרגיש בתוך החלום שלו, ואז אפשר לקבל ממנו הרבה. לבנות הדברים טיפה פחות קיצוניים, אבל גם להן אפשר תמיד לקשר את החלום לגוף יציב, עם כושר גופני טוב. נקודה חשובה מעניינת היא לתת משובים חיובים כבר מההתחלה (אפילו עם הדבר איננו מדוייק). ישנם ילדים שמגיעים עם עודף משקל קיצוני, ולכן מרגישים שהם גרועים בהכל. אם אני מצליח לתת להם תקווה לגבי יכולת גופנית שהם טובים בה, הם הרבה יותר נלהבים ומוכנים לתת מעצמם (רק בגלל היתרון היחסי). מיותר לציין שעם קהל של ילדים תמיד מצאתי לנכון לתת מחמאות, ולמנות יתרונות. נקודה נוספת היא היכולת לדבר עם הילד פתוח כמו אדם בוגר. בסוף האימון לשאול אותו איך הוא הרגיש, האם הוא נהנה, ואם יש דברים שהוא מעדיף לא לעשות. ילדים מופנמים וסגורים לא יגידו ישר אם הם לא נהנו מחלקים מסויימים עקב בושה, או סתם חוסר יכולת להביע עמדה מול דמות סמכותית. התקשורת עם הילדים יכולה לגרום לכך שהילדים יעריצו אתכם כיוון שהם לא מכירים הרבה אנשים מבוגרים שרק מדברים איתם על היתרונות שלהם, חלומות שלהם, ונותנים להם צ'אנס אפילו לגעת בהם במהלך השיעור. (אני) 2. כדי למצוא את המוטיבציה אצל הילד יש למצוא מה הוא אוהב כמובן. למצוא מהו הגירוי שיש לו בעולם של משחקים ממוחשבים ולנסות לחקות את הריגוש לעולם המשחק. לילדים לא חסר דמיון אנחנו כמאמנים או מדריכים צריכים לזכור להיות קצת יותר ילדים כשאנחנו עובדים עם אוכלוסיה בגלאים אלו. (הר ניר29) 3. לעבוד עם ילדים זאת אומנות בפני עצמה, על אחת כמה וכמה עם ילד בודד, ילדים בקבוצה מתפקדים טוב יותר בדרך כלל, אבל אם אין קבוצה ועדיין רוצים להפעיל ילד בודד, אני מקבל את מה שאורי אמר: ללכת עם הפנטזיות שלו..., להפוך את האימון למשחק, "לשפר את השיא העצמי...", "לעשות כל פעם עוד יותר מהפעם הקודמת...", "לפגוע/לקלוע/להצליח אלה הם כלים שיוצרים הנאה ואם הילד יהנה הוא יתאמץ ולא ירגיש אפילו. הכי חשוב זה להתאים לכל ילד בדיוק את מה שהוא צריך/רוצה/אוהב, מזה הוא יצמח. ללמד את הילד לדבר, להביע רגשות, לשתף בקשיים בבית הספר, או בבית, או עם האחים. דרך הגוף אפשר ללמוד המון על החוויות שהילד עובר, ושוב אני מסכים עם אורי - לחזק את מה שחזק !! לא להתעסק עם החולשות, זה יעלה בזמן ובמקום אחר. רק הערת אגב לטעות נפוצה: כותבים "שכיבות סמיכה" מלשון: "סמוך קום" לא מלשון "שמיכה לשינה"... (רונן לין) משחקים מודרניים או מסורתיים?

1. לפי ניסיוני, אני מסכים עם המשפט. מצאתי שלרוב קל יותר לתת ילדים "משימה" שהם צריכים לעמוד בה. בגני שעשועים זה מאוד קל, כי אפשר ליצור מסלול מכשולים מהנה (לעלות, לעשות שכיובת שמיכה על הברכיים, לרדת דרך המגלשה, לבצע 10 חזרות סקוואט, לזחול דרך הדשא עד לנדנדות וכו'...). (אני) 2. אני מסכים עם זה העובדה שבאימון ילדים לעתים אנחנו יוצרים תחפושות לתרגילים בכדי להשיג מוטיבציה. אולם גם בשכבות גילאים יחסית נמוכות אני מוצא שיש מקום לתרגילים "מסורתיים" שמעלים את המקום של התמודדות עם שבלוניות ושעמום. (הר ניר29) 3. רונן לין פירט בתגובה משולבת גם לסעיף הזה עם הסעיף הקודם. אורי

 

[הר ניר29]

../images/Emo45.gif

 

[נתן.ל]

../images/Emo45.gif תודה אורי

 

[רונן לין]

../images/Emo229.gif סיכום נפלא לדיון טוב

 

[ניניש1]

ספורט לילדים

ישנם קורסים לספורט ילדים עד גיל 6 בלבד- וזו אכן בעיה. עם זאת אותם כללים החלים על מבוגרים חילם על ילדים- בניית אימונים מדורגים, התאמה לכושר, בניית מטרות וכו'. הבעיה "הגדולה"- היא אכן בעיית המוטיבציה ובמקביל אליה הדגש על אי העמסה ועל ביצוע נכון של התרגילים. אני חושבת שיש ליצור מומנטום בתחילת כל אימון לצד הגעה למטרות קטנות לאורך הדרך. בסופו של דבר ילדים גאים מאוד בהישגיהם ובדרך שעשו.