הבליינד-דייט האחרון של סיוון

neuron

New member
../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif הבליינד-דייט האחרון של סיוון

סיפור שהיה סיפור של הווה, סיפור שיהיה... סיוון נולדה בשלהי חודש חשוון שנת 1977 בגבעתיים לאימא שעבדה כמורה בבית-ספר יסודי ואבא עורך-דין. היא הייתה להם בת הזקונים- הבכורה והיחידה. עוד טרם סיוון נולדה, הוריה פנו לטיפול פסיכולוגי מונע בכדי ללמוד להיות להורים טובים שיוכלו לעצב את התינוקת העתידה לבוא לאדם מושלם ונוח לבריות. כשסיוון התבגרה, הוריה דאגו לספק לה את כל צרכיה ונענו לכל תביעותיה הקטנות של ביתם. סיוון למדה בחוג באלט (אבל הילדה השמנמנה מעולם לא ידעה לנוע בחן), חוג ציור ופיסול (אך מעבר להפנמה של כמה עקרונות טכניים סיוון לא ממש ביטאה כשרון ויצירתיות), חוג נגינה בחליל (שהעלה אבק בארון תוך פחות מחודשיים לאחר שנרכש) והוריה אפילו צירפו אותה לצופים (אך סיוון לא ממש התחברה לילדים האחרים ונשארה תמיד בצד). בתיכון, סיוון למדה במגמה ההומנית והיא סיימה את לימודיה בציונים נאים. היא אפילו הצליחה בעזרתו של המורה הפרטי לסיים בהצלחה את בחינת הבגרות ב 3 יחידות במתמטיקה. אימא של סיוון ידעה תמיד להתגאות בביתה הקטנה והמושלמת... ...לאחר שסיוון סיימה את שירותה הצבאי כמשקי"ת חינוך בבקו"ם, אימא של סיוון קיוותה שביתה תגשים את החלום שלה ותלך ללמוד פסיכולוגיה, אך סיוון נדחתה ונאלצה להסתפק בלימודי ספרות אנגלית ופילוסופיה באוניברסיטת חיפה. לחברותיה המעטות היא סיפרה שזה מה שבעצם היא רצתה מעולם... ...במהלך לימודיה באוניברסיטה החליטה סיוון להיאבק בחוסר הפופולריות שלה בקרב בני המין השני ובקרב בני האדם בכלל. היא ידעה מה עליה לעשות בכדי לזכות בפופולריות- עליה להשיל את מעטה השמרנות מבית ולגבש לעצמה תדמית של אישה עצמאית, פתוחה ופלורליסטית. היא הצטרפה לתא הסטודנטים של חד"ש, שם היא הכירה את מסעוד, סטודנט לסיעוד, שלמד על הפתיחות של סיוון למיעוטים רק מהאופן בו היא פיסקה בפניו את רגליה. בהפגנה נגד ניסויים בבעלי חיים מול שערי הטכניון היא הכירה את אסף הממושקף מהחוג ללימודים קלאסיים שמיד ידע שסיוון לא תיתן לאף חיה לאבד את פרוותה וזאת רק מלהתבונן בערוותה. בכינוס בנושא "בריאות וטיבעונות" הכירה סיוון את גדעון, טיבעוני מקריית-טבעון שעם גופו הרזה הוא נהנה לחכך לסיוון את החזה. כדי להרחיב בפלורליזם ובפתיחות, במצעד הגאווה מצאה לעצמה סיוון עוד אהבה, הפעם בדמותה של איילת שבחיל האוויר הייתה חיילת והיום היא באל-על דיילת. שנה אחר כך באותו המצעד היא אימצה לעצמה מיד את שלמה שכיום הוא מתאבק סומו אך בעברו הוא היה הומו. שלמה וסיוון, שכלל מכך לא חששה, צירפו אליהם מפעם לפעם לשלשה את עודד טיבי שבעבר הצביע לביבי ...והיום הוא רק 'בי' עם וואחד זיבי. עם סיום לימודי התואר הראשון, לאחר שנה של השלמות, החלה סיוון את לימודי התואר השני בחוג לחינוך באוניברסיטת תל-אביב. היא למדה להתמחות כפולה בייעוץ חינוכי וניהול מוסדות חינוך. סיוון, שמעולם לא הצליחה להחזיק מעמד בתוך קשר זוגי, החלה לחוש את השנים נושפות בעורפה. היא הבינה שעליה לצאת ולחפש בן-זוג אמיתי. לאחר סידרת כישלונות בלממש קשר אמיתי, או בכלל בלזכות בתשומת ליבם של "הגברים השווים" בסביבתה הקרובה, החליטה סיוון להירשם למספר אתרי הכרויות. בכרטיסים שהיא הכינה לעצמה באותם אתרי הכרויות סיוון תיארה עצמה כבעלת עיניים ירוקות, שיער חום, מבנה גוף בינוני ...היא הציגה עצמה כבחורה איכותית, אשכנזית, משכילה וחכמה אוהבת ספורט ...אשת העולם הגדול שראתה כבר הכל. היא נמנעה מלשים תמונה והיא תירצה זאת בכך שהיא מחפשת בן זוג שידע להעריך את העומק שיש בה... סיוון נהגה להתעלם ממרבית הפניות אליה באותם אתרי הכרויות. היא אף פיתחה תחושות של כעס ובוז כלפי אלמונים שונים על כך שהעזו בכלל לפנות אליה. יחד עם זאת, היא נענתה לכמה פניות, אך גם כאן לא הצליחה לממש קשר אמיתי עם אף אחד מאותם "גברים נבחרים". כעבור מספר חודשים, במהלך שיטוט שיגרתי ממושך באחד מאתרי ההיכרויות, פגשה סיוון בכרטיס חדש- בכרטיסו של יונתן. יונתן היה גבר בן 33, בגובה של 185, מבנה גוף אתלטי, שיער שטני קצוץ ועיניים חומות. התמונות בכרטיסו הציגו גבר בעל תווי פנים נאות ונעימות וגוף מזמין. יונתן העיד על עצמו כמי שמתמחה בפסיכולוגיה קלינית לצד היותו דוקטורנט בחוג לביולוגיה וחובב מושבע של ספורט אתגרי. "הספק נאה" חשבה לעצמה סיוון, במיוחד בהתחשב בעובדה שיונתן גם כתב שהוא טייס מסוקי קרב במילואים. בפעם הראשונה הייתה זו סיוון שיזמה את הפניה לגבר מאתרי ההיכרויות. יונתן דרש תמונה, אך סיוון התחמקה מכך משיקולי "עומק". הוא תיאר עצמו כסובלני והחליט שהוא לא רוצה ללחוץ עליה והסכים לפגישה מבלי שבקשתו לתמונה תיענה. המשך תיכף יבוא...
 

neuron

New member
הבליינד-דייט האחרון של סיוון (המשך)

...סיוון הייתה נרגשת לקראת הפגישה. במהלך כל אותו שבוע מאז שיחת הטלפון הראשונה עם יונתן, סיוון לא יכלה מלהפסיק לחשוב על הרגע בו היא תנופף בבן-הזוג הנפלא שהיא דגה בפניהם של הוריה הזקנים וחברותיה המתמעטות... ...ביום הפגישה עצמו סיוון חרגה ממנהגה כאישה משוחררת וטרחה אף לגלח את רגליה. היא הקדימה לבית הקפה והמתינה בחוץ ליונתן כפי שתכננו. בשעה 22:00, בדיוק בשעה המתוכננת כיאה לטייס במילואים, יונתן הופיע. הוא מצא חניה ללאנד-רוור שלו ממש ליד בית הקפה. הוא יצא מהג'יפ ולאחר סריקה מבולבלת סביב, כשהוא מוצא את זוג העיניים המחכות שאותן חיפש, הוא החל לצעוד לכיוון סיוון כשחיוך נעים על פניו. "סיוון?" הוא שאל. "כ... כן, כן" ענתה לו סיוון בחיוך מטופש כשהיא בולעת את הרוק מגרונה. יונתן פתח לסיוון את הדלת והם נכנסו לבית הקפה. הם התיישבו. יונתן הזמין לעצמו קפה הפוך וסיוון הזמינה את סלט הטופו הגדול וכוס גדולה של מיץ עגבניות אורגניות. "לא הספקתי לאכול כלום כל היום" היא הסבירה כשהחיוך המטופש עדיין על פניה. "האמת היא שממש, ממש, ממש לאחרונה העליתי איזה חמש קילו במשקל ואני בסה"כ שומרת על תזונה נכונה ...אבל היום! אני מה זה מתה מרעב" היא המשיכה- "אני גם התחלתי שוב לפני איזה שבועיים ללכת פעם בשבוע לשיעור אירובי, חחחחחח ...מה שמזכיר לי שכתבת בכרטיס שלך שאתה די בקטע של ספורט... איזה מוזר זה הפגישות האלו מהאינטרנט". "כן זה מוזר" השיב יונתן עם חיוך נבוך "האמת היא שהעניין עם הספורט זה כבר לא כל כך רציני, בשירות הצבאי הייתי מתאמן יותר ועכשיו זה רק שלוש ארבע פעמים בשבוע" "יצא לך להיות בהרבה דייטים מהאינטרנט?" שאלה סיוון. "לא ממש" השיב יונתן "אני גם לא ממש מוצא את הזמן לבקר באתר הזה ואני רק מדי פעם נענה לפניות". "אההה, אוקיי, גם אני לא בקטע הרבה זמן ולא ממש יצא לי להיפגש הרבה" נידבה סיוון בחוסר כנות. "שכבת פעם עם גבר?" שאלה סיוון תוך ניסיון להישמע מעניינת. "לא!" ענה יונתן במבוכה כשהוא כמעט נחנק מהקפה "למה שאני אעשה את זה?" "אתה לא היית אף פעם סקרן? ...אף פעם לא הרגשת צורך לנסות?" שאלה סיוון. "כנראה שאני נהנה מחיים מספיק מלאים. מעולם לא יצא לי להתפנות אפילו לחשוב על זה" ענה יונתן ..."לא יותר טעים גבינה בסלט במקום טופו?" שאל יונתן בניסיון להעביר נושא. "אני חושבת שלא, וחוץ מזה אני טבעונית" ענתה סיוון "בכלל אני חושבת שבני אדם לא צריכים לנצל בעלי חיים בשום דרך" היא המשיכה לדבר כשהיא מתגאה בעצמה. "את מודעת לזה שהרצועה של שעון היד שלך היא מעור" אמר לה יונתן כשהוא סקרן. סיוון נאלמה לדקות ארוכות... ...הם המשיכו לדבר על נושאים שונים בהמשך הערב כשסיוון מנסה לנהל את השיחה כך שליונתן נותר רק להגיב... ...השעה הייתה חצות. יונתן הסביר לסיוון שהוא חייב לזוז: "יש לי יום מילואים מחר בטייסת". יונתן הוציא את כרטיס האשראי שלו ושילם למלצר. "אני הייתי משתתפת בטיפ אבל אין לי כסף קטן" אמרה סיוון כשהחיוך שהיה שם במשך כל הערב טרם כבה... ...הם יצאו מבית הקפה והחלו לצעוד לכיוון מכוניתה של סיוון. החיוך המטופש של סיוון כבר לא היה שם ואת מקומו תפסו פעימות לב מהירות ומבט מלא חרדה. הם נעצרו ליד מכונית הפיג'ו 205 שלה. "תשמעי סיוון" אמר יונתן "היה לי... האמת זה היה לי מוזר, מוזר אבל נחמד. אני לא מנוסה בפגישות האלו ואני הרגשתי ממך שאת קצת היית נרגשת ומבולבלת ואני לא רוצה למהר להחליט אז אני חושב שזה יכול להיות נחמד אם נוכל להיפגש פעם נוספת. מחרתיים זה יהיה בסדר?" "למה אתה חושב שאני הייתי מבולבלת?" השיבה סיוון "אתה תמיד חושב עבור בנות הזוג שלך?" היא המשיכה בכעס. האדרנלין שהצטבר בגופה במהלך ההליכה החל להראות נוכחות. "לא, אני לא נוהג לחשוב בשביל בנות הזוג שלי ...וזה לא שאנחנו בני זוג, לפחות לא עדיין" ענה לה יונתן כשהוא מבולבל "אני מצטער אבל כנראה שאת לא הבנת אותי" הוא המשיך. "אההה!!! יופי! עכשיו אתה גם תתחיל לקבוע בשבילי מה אני מבינה ומה אני לא מבינה" אמרה סיוון בהתלהמות "תשמע, איך אני אגיד לך את זה בלי לפגוע- לא ממש נראה לי שזה ילך בינינו. לי יש ציפיות מאוד מסוימות ודרישות מאוד גבוהות מבן הזוג שלי ואני לא רואה איך אתה משתלב לתוכן". יונתן הביט בסיוון מבולבל כשהוא מנסה להבין ..."זה מאוד מצער אותי שאת חושבת ככה ו... אני ממש לא יודע מה אני אמור להגיד". "זה בסדר מבחינתי גם אם לא תגיד שום דבר" ענתה לו סיוון כשהיא פגועה אך מנסה להישמע בטוחה ומתנשאת. "טוב אז שיהיה לך לילה טוב ואני מקווה שאולי בכל זאת את תחליטי להתקשר" השיב יונתן כשהוא עדיין מבולבל. "ממש לא נראה לי" השיבה סיוון תוך שהיא נכנסת למכוניתה. היא החלה לנסוע, יונתן נותר שם עומד מבולבל דקה ארוכה נוספת לפני שהחל לצעוד חזרה למכוניתו. סיוון הגיעה לרחוב בו היא גרה והחלה לחפש חניה. היא הצליחה למצוא חניה גדולה מספיק בכדי לתמרן פנימה את מכוניתה הקטנה רק בקצה המרוחק של הרחוב. היא יצאה ממכוניתה והחלה לצעוד לכיוון הדירה שלה כשדמעות חונקות את גרונה וכשהיא מנסה להבין מה לעזאזל היא חשבה לעצמה שם בסיום הפגישה עם יונתן. "למה זה שוב קורה" היא מלמלה לעצמה. "מה זה שוב קורה אההה בובה?!" שאל קול מאחור במבטא כבד של ערס. סיוון הסתובבה וראתה ערס קטן ושחור יושב על המעקה בצד המדרכה כשהוא מעשן סיגריה. הגורמטים שלו נצנצו באור תאורת הרחוב. "מה שאלת?" שאלה אותו סיוון. "שאלתי אם מתאים לך איזה סיבוב אצלי על הפרונט" השיב לה הערס בחיוך עם שיניים צהובות. סיוון נעצרה לרגע מבולבלת... "נו לעזאזל, שיהיה" מלמלה לעצמה סיוון. "דרך אגב, אני חזי" הציג עצמו הערס במחווה ג'נטלמנית ...הם עלו יחד לדירה שלה. סיוון למדה על חזי שיש בו את כל מה שהיא צריכה בגבר- כלום!!! הוא לא מתוחכם מדי תכונה שעושה אותו נוח למניפולציות, הוא אומנם לא אסתטי במיוחד אבל הוא מספק זיקפה זמינה במשך מרבית שעות היום (למעט הפעמים שהיא מרשה לו לצאת עם חברים למשחק כדורגל + סנוקר)... ...הוא בטח לא יתלונן אם היא תיקח על עצמה את החינוך של הילדים והוא לא ממש נמצא בפוזיציה להלין על חברותיה או משפחתה. ומעבר לכל אלו, זה נדמה שאין בו שום דבר ייחודי שיהיה עצוב וכואב להיפרד ממנו במידה ולמשל חזי יידרס באחד משיטוטיו ברחובות השכונה. ...כעבור שלושה חודשים מהיום בו הם נפגשו, סיוון וחזי התחתנו.
 
למעלה