וואלה נאווה זה מסביר לי כמה דברים
לפני כשבועיים אולי שלוש הוזמנתי להופיע במסגרת אירוע חברה בפוסידון. לא הכרתי את המקום ולא היה לי מושג... המקום נראה פשוט ג'יפה, מוזנח. כשעליתי להופיע (ואני חייבת לצייין שהזמינו אותי שתי עובדות של החברה, שטענו שלבוס יש יום הולדת וגם עושים כבר אירוע "גיבוש" לכל החברה). חשוב לציין שהאירוע היה משפחתי (הוזמנו הנשים/בעלים והילדים של החברה....). אני לא הבנתי למה הזמינו אותי או מה רצו או יותר למה ציפו, כי זה מה שקרה: הקימו את הבוס וסביבו חבורת נשים. לא היה מקום לחלק האומנותי, לסולו. אמרתי לעצמי טוב הם רוצים חפלה ושמח סבבה - נזרום איתם. ואז חשתי שהם לא שומרים על מרחק ונהיה לי קרוב מידי. כדי לבדל את עצמי מההתקהלות (גם לא רואים אותי רוקדת מרוב התקהלות), עליתי על כסא. ומהמרום יכולתי לראות בוודאות שהריקוד שלי פשוט לא מעניין אותם. לפי המבטים וחוסר העיניין בריקוד הרגשתי שהגוף שלי מאוד מעניין אותם אבל בדרך אחרת ובהחלט אין להם פרטנרית לכוון. לעומת זאת אנשים שישבו בשולחנות מסביב מאוד נהננו מהריקוד והיה להם מבט טוב כזה של וואוו ועייניים פתוחות ומבסוטיות. אז הפנתי את עצמי לאנרגיות החיוביות. אבל אז נגשה אחת הבנות ואמרה לי "אל תתייחסי לכל אזורי האולם, האירוע שלנו זה רק השולחנות האלה", אמרתי מה? זה מועדון? חשבתי שאולם אירועים. אז הסבירו לי שבחמישי שישי זה הופך למועדון. טוב אז מכוון שלא עיניין אותם הריקוד שלי ואת החלק של החשפנית אני שומרת רק לבעלי, לא נותר לי אלה להגיש להם את הליצנית או המגבשת. אז הקמתי את כל מי שאפשר לרקוד, עודדתי את כל הנשים שרצו להפגין את כישורי הריקוד, מידי פעם נתתי איזו תנועה או רקדתי עם אחת הנשים. נתתי בצורה מקצועית וקרה את ה- 20 דקות שהתחייבתי וכמו שעון מדוייק עפתי משם, בלי נקיפות מצפון או אכזבה. לבנות ששילמו לי היה מבט מאוכזב על הפנים. את הסחורה שכנראה הן ציפו לה לא סיפקתי. תוך כדי הופעה גם התברר לי שהגיעו אלי דרך מסיבת רווקות שעשיתי לפני כשנה לאחת העובדות. היא דאגה לגשת אלי כל שתי שניות ולשאול אם אין מוסיקה יותר קצבית ולמה אין לי מזרחית ולציין שבמסיבה שלה עשיתי ממש שמח ולמה כאן זה לא קורה. מה אני אתחיל להסביר לה שאנשים התבלבלו בין חשפנית לרקדנית, לא היה עם מי לדבר. היה מגעיל. אז יש לפעמים גם כאלה. תודה לאל שזה קורה רק לעיתים רחוקות. העיניין הוא שלי אין שום בלבול מי אני או מה אני משדרת. ולמקומות הנמוכים שרוצים לקחת את הריקוד הזה, אני לא שותפה. באחד האירועים שבעלי התלווה אלי אמרו לו האורחים: "זו בעיה, אישתך רוקדת בדרך אומנותית כזו שזה לא מתאים לדחוף לה שטרות, לא מתאים בכלל לגשת באמצע". אז בעלי הנחמד אמר: "נכון, אז למה לדחוף טיפ? אם אתם מבסוטים תגידו לה, או תנו טיפ ביד בסוף הערב" וככה היה. בכל מקרה, ולאור הנסיבות, לא הייתי הולכת "לבלות" או להנות מלהקה בפוסידון. לקום לרקוד שם, אפילו כאורחת נראה לי בעייתי.
