מייל חדש מג'ארד

[A Modern Myth]

../images/Emo41.gif../images/Emo41.gifמייל חדש מג'ארד../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif

So here we are, after almost a year at war, and the time has come. The time to make peace, to move ahead, and to begin again. We are finally and thankfully at a place where we are excited and relieved to put behind us one of the most challenging battles of our entire careers. אז הנה אנחנו כאן. כבר כמעט שנה במלחמה, והזמן הגיע. הזמן להשלים, להמשיך הלאה, ולהתחיל מחדש. אנחנו סופסוף ותודה לאל במקום שאנחנו נרגשים והוקל לנו לשים מאחור את אחד המאבקים הכי מאתגרים של כל הקריירה שלנו. For almost a year now we have been in Los Angeles, California, putting our hearts, hopes, and dreams into making a record that means absolutely everything to us. In addition to this incredible and creative adventure, we have had the added challenge of carrying the rather heavy burden of a 30 million dollar lawsuit filed against us by EMI records. Not the most ideal of conditions to make a record under but an integral part of our story nonetheless. כבר כמעט שנה שאנחנו נמצאים בלוס אנג'לס, קליפורניה, משקיעים את המחשבות, התקוות, והחלומות שלנו בלהכין את האלבום הזה שמסמן עבורנו לגמרי הכל. בנוף להרפתקה היצירתית והלא תאומן הזאת, היה לנו את האתגר הנוסף לסחוב על גבינו את הנטל הכבד של תביעה בסך 30 מליון דולר שEMI records הגישו נגדינו. לא המצב הכי אידיאלי להכין בו אלבום, אבל אף על פי כן הוא חלק בלתי נפרד מהסיפור שלנו.

 

[A Modern Myth]

../images/Emo41.gif../images/Emo41.gifהמשך../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif

We are now nearly finished with our new record and have found ourselves in a place ready to accept an end to the arduous conflict with our former label. There are many reasons that have contributed to this decision but overal l the willingness and enthusiasm by EMI to address our major concerns and issues, the opportunity to return to work with a team so committed and passionate about Thirty Seconds to Mars, and the company's dedication to changing the status quo of the business of recorded music made this choice possible. We have decided it best for the music, for the fans, and for Thirty Seconds to Mars to accept a resolution with EMI. ברגע זה אנחנו כבר מאוד קרובים לסיום של האלבום החדש שלנו ומצאנו את עצמינו במקום של מוכנות להשלים עם סוף לקונפליקט המייגע הזה עם חברת התקליטים הקודמת שלנו. יש הרבה סיבות שתרמו להחלטה הזאת אבל באופן כללי הנכונות וההתלהבות מצד EMI לפנות לדאגות ולבעיות שלנו, ההזדמנות לחזור לעבוד עם קבוצה כה מסורה ולהוטה כמו 30, וההחלטה של החברה לשנות את הסטטוס quo של העסקים של מוזיקה מוקלטת הפכה את הבחירה הזו לאפשרית. החלטנו שהדבר הטוב ביותר עבור המוסיקה, עבוק המעריצים ועבור 30 שניות למאדים הוא לקבל החלטה עם EMI. Throughout, we always looked for opportunities to make peace, and stayed open to compromise and resolution. But not at any cost. We were prepared to continue down this path as long as we needed to. This was a fight we believed in wholeheartedly. A fight about art. A fight about truth. A fight about fairness. And a fight about freedom. לטווח הארוך, תמיד חיפשנו אחר אפשרויות לעשות שלום, ונשארנו פתוחים לפשרות ולהחלטות. אבל לא בכל מחיר. היינו מוכנים להמשיך לאורך הדרך הזו לכמה זמן שנצטרך. זה היה מאבר שהאמנו בו בכל ליבנו. מאבק למען האומנות. מאבק למען האמת. מאבק למען ההגינות. ומאבק למען חופש. This was the first time we had to defend ourselves in litigation and hopefully our last. It was never for a single moment something we wanted, something we enjoyed, or something we treated lightly. A 30 million dollar lawsuit is serious business and we always respected the trepidatious path we were walking down. But we knew this was an important and worthy fight, and unfortunately unavoidable. זו הייתה הפעם הראשונה שהיינו צריכים להגן על עצמינו בהתדיינות ונקווה שגם הפעם האחרונה שלנו. זה לעולם לא היה, אף לא לרגע אחד, משהו שרצינו או משהו שנהנינו ממנו, או משהו שהתייחסנו אליו בקלילות. תביעה על סך 30 מליון דולר זה עסק רציני ואנחנו תמיד כיבדנו את הדרך הtrepidatious בה הלכנו. אבל ידענו שהמאבק הזה הוא חשוב ושווה, ולצערינו גם בלתי נמנע.

 

[A Modern Myth]

../images/Emo41.gif../images/Emo41.gifהמשך../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif

In case anyone is wondering, litigation is not fun. At all. My suggestion; avoid it at all costs. We tried. And tried, and tried again. Unfortunately, we eventually arrived at a place where it was impossible to continue working with EMI and necessary to terminate our contract. Citing a California labor law that protects the individual against unfair contractual obligations we gave notice to EMI of our intention. (http://en.wikipedia.org/wiki/Olivia_de_Havilland#Career) למקרה שמישהו תהה, התדיינות זה לא כיף. בכלל. הצעה שלי; תמנעו מזה בכל מחיר. אנחנו ניסינו. וניסינו, וניסינו שוב. למרבה הצער, לבסוף הגענו למקום בו היה בלתי אפשרי להמשיך לעבוד עם EMI והכרחי שנסיים את החוזה בינינו. אם לצטט את עמל ידו של החוק בקליפורניה שמגן על היחיד מפני הסכמים וחוזים לא פיירים, הודענו לEMI על כוונותינו. A little back story. קצת סיפור רקע. All of this started once we had finally, and thankfully, achieved some success around the world, only to learn that although we had sold millions of records we would never see a single solitary penny. On top of that, we were then told that we were also millions of dollars in debt. As you can imagine, that was more than confusing so we began to educate ourselves and started to discover what a strange situation we were in. For more of the reasons we went to war in the first place, here's a link to the previous letter I wrote addressing it all. כל זה התחיל כשסופסוף, ותודה לאל, השגנו קצת הצלחה מסביב לעולם, רק כדי ללמוד שלמרות שמכרנו מיליונים של תקליטים לעולם לא נראה פני יחיד ובודד מהם. בנוסף לכל, אמרו לנו אז שאנחנו נמצאים בחובות של מליוני דולרים. כפי שאתם יכולים לדמיים, זה היה יותר ממבלבל אז התחלנו לחנך את עצמינו והתחלנו לדלות באיזה מצב מוזר אנחנו נמצאים. לעוד סיבות ללמה יצאנו למלחמה מלכתחילה, הנה קישור למכתב כותב שכתבתי שמתייחס להכל http://thirtysecondstomars.forumsunlimited.com/index.php?showtopic=312534 Over the past eight months, there was plenty of internal debate about our future, about how far to take this fight, about what is important to us as artists, as individuals, as a band. About whether to put our new album out through a traditional record company or to experiment and break new ground. Many feel that the system now is antiquated and that with the help of new technologies and available platforms the conventional method is quickly on its way out. Others feel no one does it better than the experienced companies that have serviced most of us with the majority of music we love. It's a great and endless debate. We are in the death throws of one system and the birth of another, which is as exciting at times as it can be painful. במשך שמונת החודשים האחרונים, היו הרבה ויכוחים פנימיים לגבי העתיד שלנו, לגבי כמה רחוק ניקח את המאבק הזה, לגבי מה חשוב לנו שאמנים, כאנשים יחידים, כלהקה. על אם לשים את האלבום החדש שלנו בידי חברת תקליטים מסורתית או לחוות ולשבור את הגבולות שלנו. הרבה מרגישים שהמערכת עכשיו היא מיושנת ובעזרת טכנולוגיה חדשה ותכנית מושגת השיטה השגרתית תהיה בדרכה החוצה במהירות. אחרים מרגישים שאף אחד לא עושה את זה טוב יותר מהחברות המנוסות ששירתו את רובנו עם רוב המוזיקה שאנחנו אוהבים. זה דיון נהדר וחסר סוף. אנחנו נמצאים בהוצאתה להורג של שיטה אחת ולידתה של אחרת, שזה דבר מרגש לפעמים אבל יכול להיות גם מכאיב.

 

[A Modern Myth]

../images/Emo41.gif../images/Emo41.gifהמשך וסיום../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif

After carefully considering all of our options, what would be gained, what could be potentially lost, we ultimately decided that reuniting with EMI/Virgin would be the absolute best route for the music and that no matter what, sharing this latest creative adventure with you all in the most timely manner possible is the most important part of any of it. אחרי ששקלנו בקפידה את כל האפשרויות שלנו, מה שהיינו מרוויחים, מה שיכול להיות והיינו מפסידים, בסופו של דבר החלטנו שלהתאחד עם EMI/Virgin יהיה ללא ספק הנתיב הטוב ביותר עבור המוזיקה ושלא משנה מה, לחלוק את החוויה היצירתית הזו בדרך הכי מהירה ובזמן הכי נכון שאפשר זה החלק החשוב ביותר בכל העניין. In the future, whether there are record companies or not, whether you put your music out only through the internet or sell it from an ice cream truck, you still need the help of individuals. And at the end of it all the biggest reaso n for us to reunite with EMI is exactly that. The people. It isn't for business or finance or contracts or the end of lawsuits. It is for the chance to rejoin the people who remain, who have been a part of our phenomenal journey throughout, and for the limitless possibilities of those wonderful new individuals who will be helping us along this new path. בעתיד, אם יהיו חברות תקליטים או לא, אם תפיצו את המוזיקה שלכם רק דרך האינטרנט או תמכרו אותה מתוך משאית גלידה, עדיין תצטרכו עזרה של הפרט. ובסופו של כל העניין הסיבה הגדולה ביותר עבורינו לחזור ולהתאחד עם EMI זה בדיוק זה. האנשים. זה לא בשביל עסקים או כלכלה או חוזים או הסוף של התביעה. זה עבור ההזדמנות להתאחד עם האנשים שעודם, שהיו חלק מהמסע המדהים שלנו לאורך כל הזמן, ועבור האפשרויות הבלתי מוגבלות של האנשים החדשים והנפלאים האלה שיעזור לנו בדרך החדשה הזו. We are more than happy that this has all come to a close and we can begin to put it behind us. It's not only a good thing, it may even be great. We always left the door open for resolution and peace throughout this process, and we are thankful it did not fall on deaf ears. We look forward to a new beginning with EMI, and to sharing our new music with you in the very near future. אנחנו יותר משמחים שכל זה הגיע לסיום ואנחנו יכולים להתחיל לשים הכל מאחורינו. זה לא רק דבר טוב, זה יכול להיות גם דבר נהדר. תמיד השארנו את הדלת פתוחה להתפשרות ולהשלמה לאורך כל התהליך הזה, ואנחנו מודים על כך שלא דיברנו לאוזניים אטומות. אנחנו מצפים להתחלה חדשה עם EMI, ולחלוק את המוזיקה החדש שלנו איתכם בעתיד הקרוב מאוד. We will never forget the unrelenting support from all our friends, family and fans around the world. A very wise man once said "We make war that we may live in peace." And I suppose sometimes we m ust fight in order to be free. לעולם לא נשכח את התמיכה הנחושה מצד כל החברים שלנו, המשפחה שלנו והמעריצים שלנו מסביב לעולם. איש מאוד חכם אמר פעם "אנחנו הולכים למלחמה על מנת שנוכל לחיות בשלום". ואני מניח שלפעמים אנחנו חייבים להלחם על מנת להיות חופשיים. With love Jared Leto באהבה ג'ארד לטו

 

[LoveJared16]

תודה רבה על התרגום וההשקעה ../images/Emo140.gif

"לעולם לא נשכח את התמיכה הנחושה מצד כל החברים שלנו, המשפחה שלנו והמעריצים שלנו מסביב לעולם." - אוחח הוא כזה מקסים

 

[30stm boo]

אני משרשרת לפה עוד כתבה..

על 30.. http://www.mtv.com/news/articles/1610180/20090428/30_seconds_to_mars.jhtml

 

[adiiiXD]

וואו איזו כתבה מפרגנת!

כל הכבוד להם על הנחישות, כל כך מעורר השראה ... אין לי שום ספק שהאלבום הזה הולך להיות מדהים בצורה יוצאת דופן .

 

[BuddhaForScarlett]

שאתרגם?

 

[BuddhaForScarlett]

אופס. שלח לי את ההודעה לפני שהתחלתי לתרגם

הנה משהו שבטח לא ידעתם על ג'ארד לטו: הוא אדם של חיבוקים. גיליתי זאת ביום שני, כאשר ביליתי את אחר הצהריים עם 30 שניות למאדים (סליחה נו. אין לי כוח להפוך לאנגלית) בביתו המדהים של לטו שבלוס אנג'לס. כאשר אני חבוק בזרועותיו לא פחות מתריסר פעמים. בחדר הישיבה למעלה, ליד הבריכה, בחדר הבקרה של הסטודיו שלו..לטו חיכה לי בזרועות משוכות.ברצינות, זה היה כמו לבקר את סבתא שלי, אם סבתא שלי היה א' עיצוב פנים פוסט מודרני כולל מבחירה ו ב' הייתה ידידה של קניה ווסט להגיד שזה היה אחר הצהריים הכי סוריאליסטי בכל הקריירה שלי זה בלשון המעטה באופן גורף. וזה היה לפני שלטו הושיב אותי והביט בי בעיניו הכחולות קרות, ליטף את ברכי (מ פ חיד) והגיש לי מתנה: קופסא עם שיבולת שועל (כיוון שהתבדחתי בבלוג שהוא הורג אותנו עם המאפינס שהוא שולח לנו בחדר החדש של אמטיוי). אוי כן, והוא גם צילם את הרגע הזה בשביל סרט שהוא עובד עליו והכריח אותו לחתום על טופס. וזה מביא אותי לנקודה שעליו מדבר הטור של השבוע הזה: לא רק שג'ארד לטו הוא אוהב חיבוקים שלעולם לא נמאס לו מכך וקונה מתנות מתחשב, הוא גם במשוגע באופן טוטאלי במוחלט... במובן הכי טוב של המילה. בגלל שבשנה האחרונה, למרות התביעה בסך 30 מיליון דולר שתלויה מעל ראשו (התביעה הגיע לפשרה רק כמה שעות אחרי שכתבתי את הטור), לטו היה סגור 18 שעות בחדר חסוף עצמות (?) אך עתידני באופן מוזר שהוא וחברי ללהקה- האח שאנון והגיטריסט תומו מילישביק - בנו ומימנו מכיסם שלהם, עובדים על אלבום מגה אמביציוני (או שאפתני.. חח), מוזר באופן מודע שממשיך את ABL, אלבומם מ2005.

 

[BuddhaForScarlett]

המשך

הם הביאו את פלוד (U2, NIN, הקילרז) להפיק ולייעץ להם, אפילו כדי שיעצב את הסטודיו לפי רצונותיו שלו. (מתישהו, באמצע שלטו עשה לי סיור, לטו הצביע על סינטיסייזר בגודל מקרר ואמר בגאווה "זה אותו אחד שהוא (פלוד) השתמש בדיסק violator של דפש מוד, אתה חייב להיות מדען כדי לנגן בזה"). הם הזמינו את קניה לשיר ולנגן באחד מהשירים. הם ערכו אירוע "ניסויי שיר" שמטרתו הייתה ללקט את כל הלישות והמילמולים והצעקות בשביל סאונד רקע (ככה מתרגמים את זה?) לשירים. והם מכינים (ועורכים בבית של לטו) סרט שיתעד את עשיית האלבום. עד לפשרה שהגיעו אליה השבוע, כל זה היה ללא תימכתה של אף חברת תקליטים- או איזשהו תוכנית חלוקה, רק התעקשותו הנאמנה של שלו שיאנשים ישמו את האלבום "אפילו אם אצטרך למכור אותו מדלת לדלת". האלבום הזה, עם שירים שנמשכים גם 8 דקות, הוא ממומן מכיסם האישי באופן מוחלט, לגמרי לא מושפע או נגוע ע"י מישהו מחוץ למעגלו הפנימי של לטו (רק ברנדון פלאוארס אולי.. ). והוא- כך מודים לטו וחברי להקתו- שונה מאוד מאלבומם האחרון (יש!), כל כך זר שבו המעריצים יריגוש מנוכרים הוא כמעט בטוח. אז, בעיקרון, לטו מכין מה שיכול להיות האלבום הכי שאפתנו או הרסני שתשמעו איי פעם. ועכשיו הוא בלע את גאוותו ומצא דרך בשבילכם לשמוע אותו. והוא עושה את זה בגלל שהוא רוצה. ובאמת, למה אין לנו יותר כוכבי רוק כאלה? האם לא כל אלבום צריך להיות ניצוץ של תקוה, מבחן של כוח רצון, סיכון רציני? האם לא כך אמנות אדירה נוצרת? אנשים יורדים הרבה על ג'ארד לטו, אבל באמת, הוא אולי הבןא כוכב הרוק הכי שאפתני, מפוקס והכי אמיץ שאיי פעם פגשתי. ולהקתו, אשר לועגים לה ומתעלמים ממנו הרבה, היא אותו הדבר: למטה בסטודיו שלהם,כאשר אף אחד לא הסתכל, הם עבדו להם ללא סוף, עובדים על בצורה פרטנית ואישית לחלוטין על יצירת אומנות עצמאית. (אע. קשה לי לתרגם את זה...). זה מעשה אמיץ. זהו מעשה ראוי לשבח. כמובן אל תשכחו , שאני מבסס את כל זה על אחר צהריים אחר ויחיד שביליתי עם 30STM בביתו של לטו. לא שמעתי ולו תו אחד מאלבומם החדש- רק שמעתי אותם מדברים עליו, מסתכל כיצד הם מעריבירים את אצבעיותיהם בזקנם הפרוע (

אוי ואבוי), מגרדים את עינייהם האדומות. אין לי שום מושג איך יהיה הדיסק בסופו של דבר אם בכלל יהיה. אבל אני כן יודע שהייתי רוצה שיהיו יותר אנשים גם ג'ארד לטו, שעושים מוזיקה בימים אלה. אנחנו צריכים עוד אנשים לא שפויים, שאפתניים לכדי שיגעון, מפוקסים לגמרי, שיכולים לעמוד בעומס, שיוכלו לקחת סיכונים ולעשות אומנות. זה מה שאני צריכים לצפות מכל להקה שאנו אוהבים,אך כיום אף אחת מהן לא אמיצה (או משוגעת) מספיק כדי לנסות את זה. ג'ארד לטו כן. ואני לא יכול לחכות כדי לראות איך הכל יצא לבסוף. אסון או ניצחון, לפחות הוא ניסה. וחיבק אפילו יותר חזק

 

[BuddhaForScarlett]

אוי איזו הקלה!

אני כל כך שמחה שזה עבר. אני מקווה שלפחות במסגרת ההמשך המחודש שלהם עם EMI הם הצליחו במידה זו או אחרת לשפר את התנאים שלהם- במיוחד מבחינה כלכלית. עצוב לי לחשוב שלהקה שמשקיע את כל הנשמה שלה במוזיקה לא רואה ולו פרוטה אחת על עבודה כל כך קשה. לפחות עכשיו, מבחינה קידומית וזה.. אנחנו יודעים שיש לנו עם מי לדבר. אני מקווה שעכשיו נצליח להביא אותם לכאן אחרי שבפעם האחרונה שיצא לנו להציק ולדבר אמרו לנו "בסיבוב ההופעות העולמי הבא הם יהיו גם פה" אני מקווה שלא צחקו עלינו בפנים. או עבדו עלינו. לא שזה יגרום לנו, או לי לפחות, להרים ידיים. אבל יאללה. בואו נגיד שאם דפש מוד פותחים במדינתינו הקטנה סיבוב הופעות ע ו ל מ י. שתכלס, הם לא היו חייבים לעשות, לפחות לא לפתוח את הסיבוב כאן.. אז גם 30 יכולים לבוא לאיזה גיחה קצרה בהאנגר 11 או משהו בסגנון

 

[adiiiXD]

טוב , לפחות הכל נגמר עכשיו...

 

[SimpleSecondsToMc]

../images/Emo14.gif../images/Emo115.gif ואו, ממש התרגשתי כשקראתי

את זה

אני כ"כ שמחה שזה מאחוריהם, כי בפעם הראשונה ששמעתי שאת האלבום החדש הם ידחו למאוחר יותר בגלל ריב עם חברת התקליטים הייתה בעיתון ומשש התבאסתי כי על כל דיסק שלהם הם ממש משקיעים .. תודה רבה על התרגום !!

 

[western]

../images/Emo207.gif מישהי הזמינה את ה YEARBOOK?

היי, אני אמנם לא כותבת פה בפורום אבל אני שומעת את המוזיקה של 30. רציתי לדעת אם מישהי יודעת WHAT THE F***K קורה עם ה YEARBOOK? למה עוד לא קיבלנו אותו??? תודה על התשובה, שרון

 

[BuddhaForScarlett]

היי שרון, אני הזמנתי את הספר

האמית דיברו על זה כאן. הלהקה הוציאה עכשיו תמונה של הספר הגמור. למיטב הבנתי, היה בעיות עם הספר, הם היו צריכים להחליף את כל הצוות שעבד על הספר באמצע בגלל בעיות. והחברה שמוציאה את הספר אמרה שהאנשים שהזמינו את הספר יקבלו פיצוי על הזמן הארוך שהם חיכו. יש תמונה שלו כאן איפשהו. וגם במייספייס. הוא יפיפה. לבן כזה עם תבליט של הסמל שלהם. הם גם הציגו אותו בצ'אט שהיה אתמול. אז אני מאוד מקוה שנקבל את הספר בקרוב מאוד

 

[TA127]

../images/Emo207.gif איך היה ביום העצמאות?

אני השתכרתי והפכתי את השולחן בזמן שאני צורח MARS!!! ואז צרחתי Provehito in altum עד שהביאו לי מכות D: איך היה לכם?

 

[BuddhaForScarlett]

חחחח וואו סחטיין

אצלי היה מאכזב. רוב החברים סגרו בבסיסים. הפסדתי עברי לידר והיהודים. נשארתי בבית רצוצה ועייפה מיום של ייצוג טייסת אצל משפחות שכולות. הו וול, לפחות מישהו נהנה

 

[western]

מוזר, לא קיבלתי עדכון במייל לגבי השינויים...

אני באמת מקווה שישלחו אותו בקרוב, אני מחכה לו חודשים - מיולי שעבר! תודה רבה על העדכון

 

[BuddhaForScarlett]

הם לא מש עדכנו במיל

על מצב הספר.. זה הכל מקירצוצים של אנשים. נראה לי שאת התמונה של הספר תוכלי למצוא בטוויטר. אם אני לא טועה כמובן. גם אני מחכה לו חודשים

הזמנו באותו הזמן, ושילמנו המון כסף