שאלות לשרית הפסיכולוגית

[יפ1]

כיצד להכין ילדה בת שנתיים להעדרות

לא יודעת אם זה המקום אבל מנסה. כיצד רצוי להכין ילדה בת שנתים להעדרות אמה לחמישה ימים של נסיעה?

 

[ענת סימון]

../images/Emo41.gif ../images/Emo41.gif שאלות לשרית הפסיכולוגית

 

[oferandi]

התנהגות ילדה בת 3

הבת שלי בת שלוש וחודשיים. אחות גדולה לתיקונת בת 6 חודשים. מאז ומעולם היתה ילדה שובבה אבל זה"כ ילדה טובה. קשה לשים את היד מתי זה התחיל (אם לפני הלידה של אחותה או אחריה) אבל הילדה הפכה לבלתי נסבלת - הרבה יותר שובבה, מציקה, ללא גבולות, עקשנית, בוכה מכל שטות, נעלבת מכל דבר, לא מקשיבה לנו כלל. בהתחלה חשבנו שזה אולי בגלל הלידה של אחותה ושזה נובע מקנאה אבל לא היו גילויי קנאה כלפיה אלא ההתנהגות השתנתה בעיקר כלפינו ההורים. היא אוהבת את אחותה - מתה עליה. מרעיפה עליה נשיקות וחיבוקים כל היום - אבל אכן קיימת אהבה שהורגת ... היא כל הזמן רוצה לשחק איתה, ללטף אותה, לשתף אותה אבל כמו מרבית הילדים בגיל הזה היא לא עדינה כלל ולא פעם היא מכאיבה לאחותה שלא בכוונה. לנו ההורים היא לא מקשיבה בכלל. כל דבר הוא סיבה לבכי ומכי מרורים. היא מבקשת דברים בבכי, היא מגיבה על כל דבר בבכי, צועקת חזרה, נעלבת, עושה דברים בכוונה (מספיק שנגיד לה משהו כדי שהיא תעשה הפוך). ההתנהגות שלה גורמת לנו לאבד את הסבלנות מהר ולא פעם אנחנו מגיבים בצורה חריפה מדי כבר על ההתחלה - הרמת קול כבר מתחילת הסיטואציה (הכוונה לא לאלימות כמובן). אני מרגישה שאני משתגעת מהבכי ומההתנהגות. לפעמים ניתן להרגיע אותה ולדבר איתה אבל היא שוכחת את מה שאמרנו עד הפעם הבאה. אנחנו מודעים למרד של הגיל אבל זה נראה לנו קצת מעבר. איך אפשר להתמודד עם התנהגות כזו. איך לא לאבד את העשתונות ואת השפיות? תודה מצטערת שזה יצא ארוך

 

[נגה אר]

עופרנדי

הסיטואציה מאוד מוכרת לי מהבת שלי, בת שלוש וחצי ואחות לתינוק בן חצי שנה. כל הכעס והתסכול מופנה כלפינו, ההורים, ולא כלפי אחיה הקטן. אני הגעתי למסקנה שזו קנאה בו וכעס כלפינו. היא משוגעת על אחיה והוא מטורף עליה. כאשר היא מתחילה בהתנהגות שכזו, אני קודם כל בודקת אם היא רעבה או עייפה. במידה ולא, אז זו תשומת לב ולכן, למרות שהוא קטן וצריך תשומת לב מיידית, לפעמים, כאשר אני מתחילה משהו איתה, אני אומרת לו שהוא צריך להמתין ואז אתפנה אליו. אנחנו מנסים ליצור מצב שבו היא תבין שלא רק היא צריכה להמתין כאשר עושים משהו איתו, אלא גם להיפך. וכאשר ההתנהגות היא ממש בילתי נסבלת, הטיפול בה הוא כמו לפני הלידה. "כשתפסיקי לבכות, נוכל לדבר ולפתור את הבעיה", אם אלו צעקות/ תנועות הרבצה, אני לוקחת אותה לחדרה שתחשוב על ההתנהגות שלה וכתירגע תחזור ותגיד לי לאיזה מסקנות הגיעו ואם כדאי להמשיך בזה. שיהיה לך בהצלחה והמון סבלנות.

 

[ש ר י ת י1]

מזדהה - וגם אצלנו יש מצב דומה

מצטרפת לתשובה הקודמת ומוסיפה מנסיון אצלינו, אתם צריכים תמיד לזכור שמדובר בקינאה והיא מנסה להשיג את תשומת לבכם בצורה שלילית. * אתם צריכים להתייחס לדברים החיוביים שהיא עושה בצורה מאוד מודגשת- חיבוקים, מילה טובה וכו' ולנסות להמנע מהתיחסות להתנהגות השלילית - כמה שזה קשה כמובן. (להתיחס רק אם מדובר במשהוא מסוכן וגם פה לנסות להתיחס בקצרה ובתמצתיות) *להקדיש זמן נפרד לבילוי איתה - עדכמה שניתן *ולא להפסיק לראות ולהגיד לה כמה שאתם אוהבים את הילדה *הגדולה* שלכם. אצלינו מאוד עובד הפידבק החיובי שאנחנו נותנים לה על מעשים של ילדה *גדולה* בהצלחה, מאמא לבת 3 ובן 9 חודשים

 

[בטנונה1]

שינה... שינה

ביתי בת 7 חודשים בשבועיים האחרונים מתעוררת המון בלילה, בין 5-7 פעמים, בחלק מהמקרים זה רק למוצץ אבל לאחרונה מה שעוזר לה לחזור לישון זה בקבוק מים שהיא במיטה או שאני לידה ומנענעת אותה במיטה. יש גם מקרים שהיא מחליטה להיות ערה שעה וחצי באמצע הלילה אחרי שאכלה מהבקבוק. אני אובדת עיצות בדקתי שלא חם/ קר לה, היא לא רעבה... אודה לך אם יש לך עיצות או הסבר לכך.

 

[ooochy]

מעבר לחיים בארה"ב - איך מכינים?

שלום רב, יש לנו בן יחיד בן שנה ועשרה חודשים, בעוד ארבעה חודשים אנחנו עוברים לתקופה של 4-5 שנים לארה"ב. הוא נמצא כרגע במשפחתון של ארבעה ילדים, הוא הוגדר כהיפוטוני והתחיל לזחול בגיל שנה ושבועיים וללכת בגיל שנה וחצי המסגרת שבה הוא נמצא היום היא המסגרת השלישית בחייו מאילוצים שונים ונראה שיש לו תקופות הסתגלות ארוכות יחסית לילדים אחרים בגילו. מבחינת שפה - הוא מדבר עברית, עדיין במשפטים קצרים של מקסימום שלוש מילים אבל יש לו אוצר מילים מאוד מאוד רחב. אשמח לעצות והמלצות איך להתכונן למעבר לארה"ב שאומר שאנחנו עוברים למקום שהוא לא מכיר את השפה, לא מכיר את הרחובות (גם אני לא מכירה וגם אני אגיע לשם יחד איתו בפעם הראשונה, אבא שלו כבר מכיר קצת). אין לנו שם משפחה או משהו מוכר אחר. נצטרך להיפרד מהכלבה שלנו. כמה זמן לקחת בין הנחיתה שמה עד לרגע שאנחנו נכנסים למסגרת חדשה? (מסגרת שתיהיה עם מספר גדול יותר של אנשים וייתכן שגם לא יהיה שם מישהו דובר עברית) אודה על כל הכוון ( אולי יש איפשהו חומר לקרוא בענין?) ושיהיה יום טוב

 

[KK15s]

פחד מתינוקות

ירדן בן 9 וחצי חודשים. ילד פעיל ,מפותח,אוהב מאוד אנשים,וסקרן מאוד. ירדן נמצא איתי בבית אני מתכונת להכניס אותו לפעוטון לחצי יום כאשר יהיה בן שנה. אנחנו נפגשים פעם בשבוע עם קבצה של כ 10 אימהות עם הילדים (כולם בני גילו של ירדן) כל פעם בבית של משהיא אחרת. מלבד זאת אנחנו נפגשים עוד כפעמים בשבוע עם חברה שגם בנה בגילו של ירדן. עד לפני כשלושה שבועות ירדן הרגיש בנוח עם הילדים הוא שיחק לידם והתעניין במה שעשו. לאחרונה הוא ממש בורח מילדים האחרים. אם ילד זוחל לעברו או מדבר אליו, ירדן פורץ בבכי נוראי ורועד כולו. הוא נשכב על הרצפה מפוחד או שבורח מהר אחורה ומש בהסטריה מחפש אותי וכמובן בוכה ונורא קשה להרגיע אותו. הוא נרגע ומוכן להתקרב לילדים רק אם אני יושבת איתו כשהוא על הברכים שלי וגם זה רק בתנאי שהתינוקות לא מתקרבים אליו.השבוע הוא התחיל לזחול לכיוון ילד ששיחק בצעצוע שלו זה היה אצלנו בבית אבל ברגע שהילד הסתכל עליו הוא פרץ בכי ורעד. מה שמוזר הוא שירדן נפגש אם אותה קבוצה מאז שהיה בן 4 חודשים. ממבוגרים הוא א מפחד כלל להפך הוא נורא אוהב לשחק איתם וצוחק לכל מי שהוא רק רואה. לא שמעתי על פחד מתינקות מה כדאי לעשות? איך אפשר לעזור לו? האם תופעה כזאת היא נפוצה? סליחה מראש על האורך ותודה!

 

[KK15s]

מקפיצה

ומחכה לתשובה תודה

 

[שיגצה]

שלום שרית!

רתם (בן שנה ושלושה חודשים) הוא ילד שמח, חברותי וחייכן. הוא נמצא בגן כבר ארבעה חודשים, אחרי שהיה איתי בבית כשנה. נוצר הרושם שהוא מאוד אוהב את הצוות ונהנה מהשהייה שם. לפני כשבוע שמנו לב לתופעה מדאיגה (?): כאשר אנו משכיבים אותו להחלפת חיתול הוא פורץ בבכי היסטרי

גם אם רגע לפני היה לו מצברוח מצויין

נדמה היה לי היום שיש "החמרה" במצב: באמצע משחק דיגדוגים ונישוקים

השכבתי אותו על הגב והמשכתי לדגדג אותו, אבל הוא מיד התחיל לבכות בכי היסטרי

(והכוונה היא לממש בכי, לא ליבבות קטנות) ונרגע רק אחרי הרבה זמן, תוך דרישה להישאר צמוד אלי "על הידיים". ניסינו לבדוק אם יש משהו שגורם לו אי נוחות בשכיבה על הגב (כמו פצע) חשבנו שאולי יש צריבה בישבן, אבל המצב רייחני כרגיל

(למעט היום: יש שם אדמומית שנראת לא משהו

. אולי זו הסיבה ל"החמרה"?) שאלתי את הצוות אם הן שמו לב- חלק טענו שלא, וחלק אמרו שלפעמים הוא בוכה אבל לא באופן חריג, והן תמיד מנסות להסב את תשומת ליבו בזמן ההחתלה בשיר ובדיבורים. אני חייבת לציין שבעבר הייתי נוכחת כמה פעמים בזמן החלפת חיתול בגן, ורתם התנהג כרגיל (כלומר חייך...) בדיוק כמו שפעם הוא היה מתנהג בבית... אני מודה שאני כאמא עדיין לא הסתגלתי לגן

(לא שיש לי סיבות ממשיות, פשוט קושי כללי מהשינוי) ואולי זו הסיבה שלי לחשד שאולי משהו שם אינו מתנהל כשורה... אנחנו "סתם" הורים היסטריים

? האם יש לנו סיבה ממשית לדאגה שמשהו קורה בגן? יכול להיות הסבר אחר למה שקורה לו? תודה רבה

 

[אמא אסתי]

לא אוהב לאכול -בן שנתיים../images/Emo137.gif

אני גם מקוה שהגעתי למקום הנכון. יש לנו ילד אחד מתוקי מתוקי בן שנתיים..(באיזור פסח תצטרף אלינו עוד אחת למשפחה) הקטן באמת קטן-שוקל בערך 11 קילו...מתחת לאחוזון....אבא ואמא לא קטנים בכלל. הנקתי אותו עד שהיה בן שנה ועשרה חודשים . היום הוא הולך למשפחתון עם עוד 4 ילדים בגילו ושם הוא אוכל ארוחת בוקר וצהרים(חמה-בשרית) אבל בערב או בימי שישי ושבת כשאין גן הוא עושה לי קצת בעיות עם האוכל... הוא יכול לאכול רק ביצה וכפית גבינה או אפילו לא את זה וכלום...ואז דייסה בערב(וגם לפנות בוקר לצערי ,בערך ב4:30)בקיצור לא אוכל כמעט כלום ....כל בוקר אגב,אנחנו אוכלים בצוותה קורנפלקס(הרגיל)עם חלב והוא אוכל יפה יפה! התחלתי משהו שאני לא אוהבת בכלל אבל מביא אותו לאכילה. בשבת -אם הוא לא אוכל את מה ששמתי לו(ממש לא מלא)אז הוא לא מקבל עוגה (או מנה אחרונה)ואילו סצנות רצות בבית ...הוא כל היום סביב זה...השבת הוא ישן צהרים בלי לאכול אוכל או עוגה וכשהתעורר הוא רצה עוגה אז שוב אמרתי לו חזור ושנה שאין עוגה בלי אוכל...בסוף הוא אכל (ואילו פרצופים-כאילו אני מרעילה אותו שאני מכינה אוכל זוועה)וגם קיבל עוגה.... העניין הוא שאני לא רוצה שככה יהיה מעתה כי זה לא נראה לי לתת גמול על אוכל ...הוא אמור לאכול כי הוא רעב....אין בבית שטויות(מקסימום חטיף גרנולה או תמרים שהוא אוכל בצורה מבוקרת...לפעמים קוביית שוקולד ) וגם בערבים אני לוקחת סנדויץ' לאמבטיה ונותנת לו ביסים תוך כדי אמבטיה ...ואומרת לו שאמא תהיה עצובה אם הוא לא יאכל....אני מרגישה שכל העסק ממש לא לעניין וזקוקה להכוונה מה לעשות. רק אצין שבגן הילד אוכל יפה מאוד(יש וידאו מתועד

)וגם שכל הנושא נהיה יותר "מתוקשר "בבית רק בשבועיים האחרונים או קצת פחות. עצות-אשמח לכל רעיון יום נעים אסתי

 

[מיכל מור דיאטנית]

שלום לאמא אסתי

מנסיוני מה שקורה אצלכם זה קצת דאגה שלך שתורגמה והובנה אצל בנך כמקור כח שלו מולך. בנך הבין שנושא האוכל חשוב לך מאוד והוא יכול לשרתו למטרות שונות ומגוונות ... בגן הוא אוכל היטב ,סביר שאין לו כל בעיה הקשורה למזון. ממליצה לך להוריד הילוך בכל הקשור באוכל שהרי בגן הוא אוכל ואם יהיה רעב הוא יאכל. ממליצה בחום להפסיק להאכיל באמבטיה ובכל מקום שאינו מתאים לאכילה. ממליצה לך להפסיק לומר לו שתהיי עצובה אם לא יאכל וכו'.. מבינה את מצוקתך אך נסי להתאפק ולתת לזמן לעשות את שלו. אם יראה שאת לא עושה ענין מנושא האכילה או האי אכילה שלו, הוא גם יפסיק לעשות מהאוכל ענין. הציעי לו מזונות שנאכלים בביתכם ,יאכל יופי, לא יאכל, לא נורא. אמרי לו- יש כך וכך לאכול, מה אתה בוחר? לא רוצה כלום? בסדר . אני יודעת שאתה גדול וכשתהייה רעב תדע לבוא ולבקש ממני או לקחת לבד. במידה ויש מריבות על העוגה, דאגי שלא תהייה עוגה בזמן הזה או שתחליטי שעוגה כיום זה אוכל ומסכימה שיאכל עוגה. בהצלחה ומחכה לעדכונים

 

[אמא של מלק]

שלום מיכל

שאלתי אותך בשרשור תזונה אבל לא ענית לי אז אני שואלת אותך עוד פעם הבן שלי כבר בן שנה וניזן מהנקה ותוספת של מוצקים כמו אוכל מבושל מעדנים פירות ודייסת "סירילאק" (אבל בבקבוק) בשל בעית רצף שינה והתעוררות של כל שעתיים ופטריה בחזה שנדבקתי בה ממנו כי היתה לו פטריה בפה החלטתי עם כאב רב לגמול אותו מהנקה ולתת לו תחליף חלב אני מסוגלת לעמוד בקשיי הגמילה אבל האם עדיף להשאיר ארוחה אחת של בוקר או שפשוט זהו?? מה צריך להיות התפריט היומי שלו ? אגב הוא שוקל 10 קילו ואורכו 78 ס"מ תודה לכם מכל הלב

 

[מיכל מור דיאטנית]

שלום לאמא של מלק

לדעתי כדאי להשאיר אפילו ארוחה אחת של הנקה (אם זו היתה כוונתך בשאלה..). גם נעים,גם מקרב ומקשר אתכם וגם מספק הרבה דברים שקיימים ולא קיימים בתמ"ל.. מבחינת סדר יום וארוחות, עניתי פעמים רבות. נסי לבצע חיפוש, באם לא תמצאי אכתוב לך שוב בשמחה.

 

[אמא של מלק]

../images/Emo7.gif מסרב לקחת תחליף חלב

שלום מיכל תודה לך על תשובתך וכן מצאתי לי תפריט בחיפוש אבל לצערי הרב כבר גמלתי אותו מהנקה ואני מתחרטת מאוד בגלל שהוא מסרב לתחליף חלב וכשהוא רואה את הבקבוק הוא מתחיל לצעוק ולבכות ניסיתי לגוון לו בטעם וסמתי לו דייסות בטעם וניל וטעם יוגורט תות אבל הוא לא מעוניין מה לעשות? האם יש טעם לחזור להנקה

האם יש הבדל בין תחליפי החלב מבחינת טעם? ולעבור למשהוא אחר (אנחנו עם מטרנה עד עכשיו) ? את מכירה את הסירילאק? האם נחשב לתחליף ????? סליחה על מבול השאלות אבל עזרו לי תודה

 

[נגה אר]

אצלנו היה אותו הדבר

והילדה כבר בת שלוש וחצי, עד שנמאס לי לנסות לשכנע. אצלי היא רוצה רק בקבוק מטרנה. אז הסכמתי. פשוט הראיתי לה שלא חשוב לי מה תאכל, אך קינוחים רק אחרי אוכל (במידה וזמן האוכל קרוב). אחרי כשבועיים שבהם קיבלה את הבקבוק שלה בלי שום תגובה שלי וכל פעם שביקשה אותו, ביקשה לאכול איתנו ארוחת ערב ונגסה באוכל. אמנם רק כמה ביסים קטנים, אך ניסתה מאכלים שלפני כן לא הסכימה כלל לדבר עליהם. אנחנו עדיין בתהליכי התאקלמות לאוכל, אך מרגע שהראיתי שלא ממש חשוב לי, חל שיפור משמעותי בבית ובגן. כמו שמיכל אמרה לך, הם הופכים את זה לעמדת כח נגדך וברגע שאת עוזבת את הנושא, אין להם סיבה להמשיך לסרב. בהצלחה.