תחרות המכתבים הוארכה עד יום ד' 4/9

[hag70]

תחרות מכתב "מאבא לאבא"

עכשיו כשאתה עצמך אבא ואתה רואה את הדברים אחרת, מנקודת מבט של בוגר, שיש לו אחריות על ילד/ה משלו, זו ההזדמנות לכתוב מכתב לאבא שלך. דברים שמעולם לא אמרת לו (ואולי כבר כן): לטובה ואולי לרעה, איך החינוך שלו השפיע עליך כאבא, אילו דברים למדת ממנו שכדאי לעשות ומאילו דברים כדאי להמנע, מה היה חסר לך בקשר שלכם ועל מה לא היית מוותר בשום אופן. את המכתבים ניתן להעלות החל מהיום ועד יום א' הבא, 2/9. הזוכים המאושרים יוכרזו ביום ב' הבא, 3/9. הזוכים בשלושת המקומות הראשונים יקבלו מוצר של שילב.

שרשרו את המכתבים להודעה זו וסמנו כל מכתב באייקון

.

 

[schlomitsmile]

זה לshno כמובן

 

[shno]

../images/Emo41.gif מכתב מאבא לאבא - התחרות נמשכת ../images/Emo41.gif

 

[hag70]

תקנון התחרות

תקנון התחרות

 

[the white ranger]

../images/Emo30.gif אבא על הנייר ../images/Emo30.gif

אבא, יש ילדים שגדלו עם אמא ואבא. יש ילדים שגדלו רק עם אמא, כי לא היה להם אבא. אולי הוא נפטר, אולי הוא עזב, אולי הוא מעולם לא ידע שיש לו ילד. ואני גדלתי עם אמא ואבא, אבל אמא הייתה אמא, ואבא היה רק על הנייר. אתה לא נעלמת לשום מקום. תמיד היית שם, ברקע. אבל לא באמת היית שם. אתה הלכת לעבודה מוקדם בבוקר, לפני שהתעוררתי, וחזרת משם מאוחר בערב, רק כדי להגיד לילה טוב לפני שנרדמתי. לפעמים לא הספקת. בכל בעיה או שאלה שהייתה לי, שלחת אותי לאמא. היא נשארה איתי בבית כשהייתי חולה, היא באה איתי לימי הורים. היא הייתה שם כל הזמן, אתה לא. זו הסיבה שכששאלו אותי "את מי אתה אוהב יותר, אמא או אבא?", חייכתי בביישנות ולא עניתי, אבל התשובה הייתה ברורה. אומרים שאני יותר דומה לאבא, חיצונית. אבל האמת היא שגדלתי בצלמה ובדמותה של אמא, כך שאני בכלל לא דומה לך, מבפנים. אני לא מכיר אותך. מעולם לא סיפרת לי על עצמך, מעולם לא שאלת אותי על עצמי. גם היום, אחרי יותר מעשרים ושמונה שנות היכרות, אנחנו לא מסוגלים לנהל שיחת חולין נטולת שתיקות מעיקות. אני לא רוצה להיות אבא על הנייר. אני נחוש בדעתי לעשות הכל אחרת. אני אהיה שם בשביל הבן שלי. אני אתמודד כשיהיה לו חום גבוה, אני אענה לו גם על השאלות המביכות או הטיפשיות ביותר, אם יבחר לשאול אותי ולא את אמא שלו. אני אהפוך עולמות כדי לעבוד בשעות הגיוניות יותר, כדי לבלות איתו את כל הזמן האפשרי. אני אגדל אותו, יחד עם זוגתי, כדי שיהיה בו גם ממני וגם ממנה, ובעוד עשרים וכמה שנים, כשנשב יחד לשיחת חולין, שנינו לא נשתוק אפילו לרגע. וכשישאלו את הבן שלי "את מי אתה אוהב יותר, אמא או אבא?", הוא יחייך בביישנות ולא יענה, כי הוא לא יוכל להחליט.

* גילוי נאות: הפורום הוא פורום "להיות אבא", אבל הכותב איננו אבא, עדיין. רגשות אבהיים התעוררו בו בגלל שהפך בשבוע שעבר לדוד טרי לאחיין ראשון. במידה והמכתב יישא חן בעיני חבר השופטים בתחרות, הפרס יינתן בשמחה ובאהבה גדולה לאחיין הנ"ל. תודה.

 

[zvibalas]

../images/Emo30.gif מכתב לאבא שלי

לאבא, אני מנסה כבר מספר דקות להתחיל את המכתב הזה. אבל זה כל-כך קשה לי. אני לא מסוגל להסביר מדוע זה כל-כך קשה, הרי זו הייתה אמורה להיות המשימה הכי קלה שאני מסוגל לחשוב עליה. כמה זה אמור להיות קשה לכתוב על אבא שרק רצה שיהיה לי טוב? אתה היית שם לפרנס את משפחתנו, אבל ברגעים הכי קשים, ברגעים שרציתי לראות אותך מגיע אליי ונותן לי חיבוק הכי אוהב שיכול להיות. ברגעים האלו, אתה רק היית ליד. האמת היא שאני מעריץ אותך. אני תמיד רציתי להיות לידך, בחופשים מבית הספר הייתי מגיע לעזור לך בעבודה, רק כדי להיחשף אליך, רק כדי להיות איתך. כל חיי ניסיתי לעשות הכל כדי לגרום לך להתגאות בי, קיוויתי שאולי תבוא יום אחד ותגיד לי שאתה אוהב אותי, ושאתה גאה במה שהשגתי. השנה אני חוגג שלושים, ואני כבר אבא לשני ילדים קטנים. לילדים האלו אני מעניק אהבה מדהימה, ומנסה בדרכי שלי לתת להם, את מה שאני תמיד רציתי לקבל. האמת היא שזה די מדהים, אבל בעזרת ילדים אלו אני סוף סוף מצליח לגרום לך להיפתח, והאמת היא שרק לאחר שהם נולדו, אני סוף סוף הבנתי אותך. אני סוף סוף הצלחתי להבין שגם אתה בדרכך נתת לי אהבה מדהימה. אומנם היית בצד, ואף פעם לא התקרבת, אבל תמיד ניסית לתת לי כל דבר שרציתי. אני לא אשכח את הרגע המדהים שבו נולד הבן הראשון שלי. אני לא אשכח את המבט הגאה שלך. איך הסתובבת כמו טווס במשך שבוע. לקח לי זמן, אבל אני מבין. במשך שנים כעסתי, אבל לא עוד. אתה ואני בעצם דומים, ושנינו מנסים להשיג את אותם הדברים. אז אבא יקר שלי, רק שתדע, אני אוהב אותך מכל הלב. ואני עדיין מקווה שיום אחד גם אתה תדע להגיד לי את זה.

 

[schlomitsmile]

../images/Emo45.gifאחלה רעיון!נראה כמהאבות ירימו את הכפפה../images/Emo13.gif

 

[hag70]

זה הזמן להפיץ את הרעיון בין כל חברייך!!

 

[ferdinand]

'תה יודע מה מפריע לי... ../images/Emo3.gif

וסליחה שקצת הורס מסיבות. הפרס והחסות. אני יודע כמה פלצן וקטנוני אני נשמע, ובכל זאת. ודפקא היה יכול להיות לי מה לכתוב בנידון, אבל

הפרס הוציא לי ת'חשק.

 

[shno]

אתה לא חייב לקבל את הפרס ../images/Emo8.gif

ראשית, כדי להעמיד דברים על דיוקם - התחרות אינה "בחסות" אף אחד ושום גורם, למעט חסות הפורום. הפרסים הם כנהוג בכל תחרות, הן בתפוז והן במסגרות אחרות. ועדיין, אתה מוזמן לכתוב ולהשתתף בתחרות, ואם חלילה תזכה בפרס (

) תוכל לסרב לקבל אותו, או לקבל אותו ולתרום אותו למי שתחפוץ. אז עזוב שטויות - כתוב משהו. בשביל העניין, ולא בשביל פרס זה או אחר.

 

[schlomitsmile]

גם אני לא אוהבת את הרוח החומרנית הפושה בכל... אבל אולי תחליט שאתה תורם את הפרס לנזקקים, או סתם מתעלם ממנו, ולא תתן לזה להרוס לך את חווית הכתיבה (ולנו את חווית הקריאה../images/Emo13.gif)?

 

[schlomitsmile]

קלעתי לדעת גדולים../images/Emo13.gif כשהתחלתי לכתוב, תגובתך עדיין לא היתה שם, אבל תוך כדי הכתיבה הפשוש רצה ../images/Emo94.gif ועד ששלחתי...

 

[דרורי56]

המכתב שלי../images/Emo30.gif

אבא אני רוצה לומר לך תודה על ילדות מופלאה.. תמיד היה לי במי ובמה להתגאות.. אומנם לא חיינו בארמון..אבל בחיים לא נתת לי להרגיש מקופח.. עשית הכל שיהיה לי מה שאני רוצה.. נתת לי המון אהבה וחום.. הראת לי מה זאת משפחה אמיתית ובריאה.. אני רוצה משפחה כזאת..אני פשוט נזכר בעבר ומנסה להעביר לילדי את התחושה של אבא מושלם כמוך.. אני מעריץ אותך,ואגדל את ילדי שיעריצו אותך,,אם אתה אבא מושלם אתה תהיה גם סבא מושלם!

 

[schlomitsmile]

../images/Emo42.gif../images/Emo141.gif../images/Emo74.gif../images/Emo13.gif

 

[דום5]

../images/Emo30.gif

עכשיו כשאני אבא.. אני לא מבין איך הורה יכול לנטוש ילד... איך אבא שלי יכל לנטוש אותי? הייתי תינוק..בלתי מזיק.. אני מסתכל על הילד שלי מחייך אליי-ומתמוסס..איך אפשר לעזוב דבר כזה? איך עזבת אותי ככה? מבלי לראות אותי מחייך בפעם הראשונה,מוציא את השן הראשונה,צעד ראשון...והרשימה רק הולכת וגודלת... אני הילד שלך! שלך! הדם שלך!אני לא יודעת אם אני דומה לך..אני לא מכיר אותך.. אני רוצה לומר לכם חברי פורום יקרים-כל הכבוד שאתם נכנסים לקהילה הזאת,זה מחמם את הלב לדעת שלא כול האבות נוראים. ואוו..לא היה קל...

 

[hag70]

נשמח אם תשאר איתנו בביתנו הקט

 

[schlomitsmile]

../images/Emo24.gif המון כאב במילים שלך. אבל בעיניי , גם תקוה- אבא שלך לא ראה את החיוך הראשון שלך, אולי לכן היה מסוגל לנטוש אותך. אבל אתה מרגיש את האהבה המופלאה הזאת, האהבה הטהורה לילד. יש ודאי נקודות דמיון ביניכם, אבל בדבר אחד אתם שונים- אתה אב מסור.

 

[לולי789]

../images/Emo30.gif../images/Emo30.gifמכתב תודה

נכון במשך שנים לא ראינו דברים עין בעין.. אך אני חושב שזה טיבו של גיל ההתבגרות (אצלי הוא נמשך יותר מהמצופה- אבל מי סופר? כיום כאשר אני אוחז את בני בכורי, אני כול פעם נמצא בדיאלוג פנימי.. ידועים לי בדיוק מה הדברים שלדעתי עשית איתי נכון, אך הרבה פחות ברורים לי הטעויות.. כן לרוב הדברים באים בסדר הפוך אבל כאן זה יוצא דופן... זה לא שהמרחק והשנים מקהים את החושים. היו טעויות את זה אני יודע, גם הייתי ילד עם נטייה לחולי (דבר שללא ספק לא תרם להתמודדות שלך איתי ועם הסיטואציה בכלל..) גם אמי לא היתה מודל לחיקוי אבל זה מה יש... ולכן אני נוטה להאמין שעם בני הדברים מתנהלים הרבה יותר תקין... (אני רוצה להאמין) ידוע לי כי כול הורה מתחיל נוטה לבטל את עצות הוריו- אני מאמין שחלק מכך נובע מהניסיון "לא להיות כמוהם" וחלק מהתחושה שנשתמרה מגיל הנעורים "i do it my way..." רק שכאן יש תודה לאל שותפה.. נכון לפעמים אנחנו לא מסכימים אבל זה טבעי כול עוד עושים את זה לא מול הילדים... לזכותך יאמר שלעולם לא הרמת עלי יד וזה אחד הדברים הכי חשובים שלמדתי- לא משנה מה גודל התסכול מעצמך הרמת יד לעולם לא תפתור את הבעיה... אז נכון שאתה מאושר שהילד שלי דומה לך אבל זה לא תירוץ לעניין אותו רק בפלאפון שלך- לדעתי בן אדם הרבה יותר מעניין ומגוון ממכשיר סלולרי נקודה למחשבה... כפי שהדברים יוצאים ניתן להניח כבר שכולי מלא ניגודים אך מי לא? ובמיוחד הורים שלכול סיטואציה יש מיליון אמצעים אבל חסר דבר אחד- מה נכון ומה פחות לילדים? אין לי הרבה טענות בעניין הלינה המשותפת (לפחות לא אליך) זו היתה השיטה לטוב ולרע.. היום אני רואה את היתרונות כלפיך אך בעיקר בולטים החסרונות לילדיך... אם יש משהו שמפריע לי זה הריחוק וחוסר היכולת להגעה- כאילו "שיחקת" דמות אב אבל לא ממש היית בתפקיד כולך... לא זכורים לי יותר מידי חוויות איתך אבל זה מה שיש, ותודה לאל שנתן לי דימיון מפותח כדי ליצור חוויות משותפות עם בני הרך... רק לשם דוגמא החוויה הראשונה החשובה איתך היא מגיל 10 שבא לימדת אותי איך מסתדרים בלילה- חוויה קסומה וחשובה- אבל מה קרה 10 שנים עד אז, לא יכולת להיות יותר במרכז התמונה? חוויה נוספת מאוד מוזרה- איך נאלצתי לישון יום אחד בביתך והרגשתי כה זר ולא שייך, שלא ישנתי כול הלילה, אז פלא שלמחרת הייתי שפוך נורא? לפחות אני מנסה לגרום לילדי להרגיש שביתו הוא ביתי עד שיבחר לעבור לעצמאות ודירה אבל שביתי תמיד יהיה פתוח לפניו כבחירה... איני משלה את עצמי אני יודע ומכיר את חולשותיי וללא ספק אם בני ירשום מכתב כזה אלי גם לו יהו דברים רבים לרשום לחובותיי, רק כולי תקווה שלפחות אצליח לשמור איתו על קשר ושפה פתוחה על מנת שכול שיכתוב לא יפול עליי כפצצה... נכון לטובת התיקון של הרושם הנורא- אני הילד הכי קרוב אליך, עובדה שאתה כול פעם מתלונן על אחיי בפניי, (איני משלה את עצמי שאתה לא עושה אותה מצווה מולם עליי...) אבל זו זכותך עובדה שכאשר אתה לא יודע מה לעשות בכול סיטואציה אתה פונה אלי כדי לשמוע את דעתי על מנת לעזור לך לגבש דעה כיצד לגשת ולפתור בעיה... אז יש בליבי המון סליחה לפחות יאמר לזכותך שלעולם לא ניסית להתמודד על תואר "אב השנה.." ידוע לי כי לאחר לכתך ישאר בליבי פצע עמוק שלא ירפא- אבל זוהי דרכו של עולם וגם אני אשאר יתום יום אחד ואולי אז אצליח להבין האם תפקידך היה יותר משמעותי בחיי- כי דברים שרואים משם, לא רואים מכאן... כולי תקווה שבני כאשר יישב לכתוב לי את אותה מטלה- יהיה סלחן כלפיי יותר ממה שאני הצלחתי בשבתי על מדוכה אני * לאלו המתעניינים איני מתכוון להראות את המכתב לאבי לצערי התנאים לכך עוד לא מתאימים אולי יום אחד אצליח להקריא לו את הנ"ל בתקווה שזה לא יעשה לפני ההלוויה...

 

[hag70]

../images/Emo41.gif../images/Emo41.gifתחרות המכתבים הוארכה עד יום ד' 4/9../images/Emo41.gif

יום ד' הוא היום האחרון לשליחת המכתבים. הזוכים יוזכרו ביום ה' 5/9. בהצלחה לכולם.

 

[טניה21]

../images/Emo30.gifלאבא היקר

מה אכתוב לך לא אדע:שיר,סיפור או אגדה אבל מה שבטוח יותר מהכל זה שהעברת אותי כל מכשול.בכל בעיה היית לי אוזן קשבת וידעת תמיד מה אני הכי אוהבת.בכל בעיה אפשר עליך לסמוך כי אתה מצדך תמיד בי תתמוך.תמשיך להיות אבא נהדר ותקח אותי אתך לטיול מחר