בוקר טוב, אפשר להצטרף?

[אמא של מיכל]

../images/Emo42.gif בוקר טוב, אפשר להצטרף?

 

[חגית של אורן]

בטח ../images/Emo140.gif ברוכה הבאה

 

[אמא של מיכל]

../images/Emo6.gif איזה יופי, ככה סתם גלשתי במקרה.

אני אמא לילדה בת 4.5 חודשים מ-ק-ס-י-מ-ה. הכנסתי אותה למעון וחזרתי לעבודה ומה אני אגיד ... אני ממש לא שלמה עם זה. מה עושים כשאין שום ברירה אחרת?

 

[ורד של שירה]

משאירים אותה המעון וחוזרים לעבודה

קודם כל ברוכה הבאה גם אני ניצבתי בפני הדילמה הזאת לפני חצי שנה ככשירה היתה בת שבעה חודשים והייתי חייבת לחזור לעבודה שירה נשארה עם מטפלת ואני חזרתי לעבוד אני יכולה להגיד לך שהזמן יעשה את שלו, היא תהיה מבסוטית במעון ואת תהיי מבסוטית בעבודה ועוד מעט את גם לא תחשבי על זה כל הזמן בכל אופן בהצלחה לשתיכן

 

[אמא של תומר]

אכן, בעיה קשה

ראשית, ברוכים הבאים. גם אני נאלצתי להכניס את תומר למעון בגיל 4.5 חודשים, הייתי חייבת לחזור לעבודה בשל אילוצים כלכליים, למרות שרציתי להישאר יותר. היה מאוד קשה, ומה שהקל עלי, זה עצם העובדה שהמעון של תומר נמצא במקום עבודתי, כך שאני רואה אותו הרבה, גם היום כשהוא כבר כמעט בן שנה, ויש לי אפשרות לפקח על מה שקורה בגן, ואני שקטה לגבי המצאותו שם. אם אין לך שום ברירה, החשוב ביותר הוא לשים את הילדה במעון שהכי נראה לך, שמתאים לציפיותיך, ויתן למיכל את הסביבה האלטרנטיבית הטובה ביותר. מכיוון שהיא כבר במעון, אני מניחה ומקווה שאכן מצאת לה מעון מצוין. את יכולה לעודד את עצמך בכמה דרכים: ראשית, לפחות אצלינו ובלי להכליל, המעון תרם מאוד להתפתחותו של תומר, גם התפתחות חברתית, גם התפתחות מוטורית וקוגניטיבית. הוא לומד בגן דברים שלא הייתי מעלה על דעתי לעבוד איתו עליהם, אם הייתי איתו בבית. דבר שני, ברור לי לחלוטין שמגיל 6-7 חודשים ומעלה, הוא היה מטפס בבית על הקירות משעמום, והגן מספק לא תעסוקה רצופה. דבר שלישי, בגן הצליחו להרגיל אותו לסדר יום ושיגרה קבועה, בנושא אוכל ושינה, דבר שאני לא בטוחה שהייתי מצליחה לעשות בעצמי (מטעמי נוחות ומטעמי התאמה שלי לתינוק). דבר רביעי - אוכל. זה אולי נראה לך זניח כרגע, אבל בגן, בעדינות ובהתמדה הרגילו את תומר לאכול אוכל מוצק (בהתחלה הוא היה סרבן אוכל מוצק, היום הוא בקושי מוכן להסתכל על בקבוק) ולימדו אותו להכיר סוגי אוכל שונים, והיום הוא אוכל כמעט הכל (חוץ ממה שאסור) אז יש למעון יתרונות בולטים, ויש גם חסרונות משמעותיים - מחלות, תשומת לב פחותה לעומת מה שהילד היה מקבל בבית ועוד דברים רבים, אבל היום בסה"כ אני מרוצה שתומר במעון, הייתי מעדיפה אולי לצמצם את השעות, אבל בגדול, אני ותומר מרוצים, ואני מקווה שעודדתי אותך קצת.

 

[חגית של אורן]

משלימים עם המצב

כמובן שלמים עם העובדה שמצאת עבור ילדתך את המקום הטוב ביותר אחרי טיפול של אמא. את תראי שהשד לא נורא כל כך, נורא מתגעגעים וכייף לפגוש אותם אחה"צ כשהם מאושרים לקראתנו.

 

[רותי ע]

ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

ולגבי המעון - מסתכלים על חצי הכוס המלאה ונהנים בזמן שיש איתה...

 

[אמא של מיכל]

נכון, אבל,../images/Emo5.gif

היא כבר הייתה חולה ובנוסף, המטפלת מתחלפת. עם המטפלת הראשונה הסתדרתי, את החדשה אני לא מכירה, אני מקווה שהיא תהיה בסדר...

 

[zimes]

כשאין שום ברירה, אין שום ברירה

אבל האם זה המצב? אם כן - מנסים להיות אופטימיים. אם את רוצה לחפש אפשרויות אחרות - תנסי לראות - האם את באמת חייבת לחזור לעבודה? אולי את יכולה לעבוד במשרה חלקית, והיא תהיה בפעוטון רק יומיים-שלושה בשבוע, אולי את רוצה למצוא מטפלת (למשל מישהי שנמצאת עם ילד שלה בבית, ותשמח להכנסה נוספת), או אולי את יכולה לעבוד בשעות שונות מאלה של בעלך, ועליו את סומכת יותר מצוות חדש של גן. העולם מלא באפשרויות.

 

[טלי של גלי]

אהלן אמא של מיכל!

אין לי מה לתרום בנושא המעון. אני לא אזרתי אומץ עדיין! מיום ליום זה יהיה קל יותר, אני מקווה. בינתיים

לעידוד!

 

[ענבל30]

אם אין ברירה, אז משתדלים לראות

את החיובי שבזה - וכתבו על כך בהודעות שקדמו לי פה... אני אישית בחרתי להשאיר את רומי במעון גם כשפוטרתי, גם כדי לא לטרטר אותה ע"י הוצאה והכנסה למסגרות (ומי יודע מתי אמצא עבודה) וגם בגלל שפשוט טוב לה שם! אם את לא מאמינה, בואי איתנו בבוקר למעון, תראי איך העיניים של רומי נדלקות, ואיזה חיוך מדהים נשפך לה על הפרצוף הזורח מאושר, כשאנחנו נכנסות למעון...

היא התרגלה מהר יחסית (היא שם מגיל 5 חודשים והיום בת 10 חודשים) תוך יומיים אכלה ארוחות מוצקים מלאות (בית לפני זה היו רק טעימות), לא היתה לה בעיה להירדם שם, למרות שבבית נרדמה רק תוך כדי הנקה... היא אוהבת לשחק עם הילדים האחרים, מתה על המטפלות (וגם הן עליה

) וגם... עושה נחת לאמא שלה, שבאה לקחת אותה מהמעון בסוף היום ומקבלת חיוך ענק וידיים מושטות...