בוקר טוב בוקר אור, איך לדעתכם

[אור חבצלות]

../images/Emo42.gifבוקר טוב בוקר אור, איך לדעתכם

צריך לנהוג עם עובדת שהיה עובד מצטיין, השתנה ועתה כמות טעויותיו גדולה. הערות מהשטח לא עוזרות, והטעויות פוגעות בטיב השרות ובעבודה בכלל. לשתף את ההנהלה? הרי אז סיכויי העובד לפיטורים גדולה, ואנחנו הרי לא רוצים שזה יקרה, מעריכים אותו כאדם ומהימים הטובים שלו. ושינוי לטובה בעבודתו כפי הנראה לא יקרה כי האדם חולה ובהשפעת תרופות. כלומר בעייה מוסרית קשה. בינתיים אנחנו מכסים עליו.

 

[לביאה בפעולה]

בוקר טוב ../images/Emo42.gif

אכן זו בעיה לא פשוטה. מצד אחד כואב לכם עליו כי הוא חולה ובהשפעת תרופות שכניראה גורמות לו לבילבול בעבודה. מצד שני הוא לא משתדל מספיק למרות שאתם מעירים לו. אם תשתפו את ההנהלה הוא יפוטר וזה משהו שאתם לא רוצים שיקרה. המלצות:

אולי כדאי לנהל איתו שיחה רצינית ולנסות למצא לו תעסוקה שבה גם אם יטעה זה לא ישפיע על העבודה בטווח הקצר, כך שתוכלו לכסות עליו בזמנכם החופשי ולא בלחץ.

אין לי מושג בן כמה הוא. אולי הוא לפני פנסיה. אז אין לכם עוד הרבה זמן להיות איתו. אם זה המצב, אז כדאי להבליג. כי בכל מקרה של פניה להנהלה אתם חורצים את גורלו לחובה. יום ניפלא לכולם

 

[a girl named tal]

לא הבנתי בדיוק

אם מבחינת דרג יש ביניכם הבדל, אם את אחראית עליו במידה זו או אחרת ומגבה אותו בעיני אחראים מעליכם, או פשוט הוא חלק מהצוות שעובד איתך. בכל מקרה ההבדל הוא לא מאוד גדול, ואם את מרגישה משמעותית שיש בעייתיות שפוגמת בתפוקה ובכלל, יש מקום לשיחה. אני מציעה ליזום איתה שיחה, רצוי לא בשעות העבודה, אלא בצורה רגועה ונעימה, על כוס קפה. שיחה שלא באה בטענות אלא מראה לו איך הוא נראה ואיך המצב נראה מהצד. יכול להיות שהוא לא ער לחלוטין למצב או חושב שאנשים פחות שמים לב, ויהיה לו קשה יותר לצאת מזה אם לא יעירו אותו... פשוט להגיד לו "אני מרגישה שבזמן האחרון עוברים עליך דברים, וזה גורם לכך וכך וכך וכך, ואני יכולה להבין אותך כאדם אבל אתה צריך להבין שהפגיעה היא ישירה בי/בנו/בעבודה , וכחברים ,אנחנו רוצים שיהיה לך טוב, אבל כעובדים קצת קשה לנו עם המצב החדש ואנחנו לא כל כך יודעים מה לעשות, וחשוב היה לי לשתף אותך בזה ולראות מה אתה מציע, ואיך לדעת אפשר להחזיר קצת את המצב לקדמותו כי אין כל כך ברירות. מה אתה אומר? " אני בכוונה נתתי דוגמא פחות או יותר של איך השיחה אמורה להתנהל, כי מבחינה פסיכולוגית נורא חשוב שהשיחה תועבר בצורה כזו שמראה שהעניין הוא לא שאתם באים אליו בטענות, אלא שאתם במצוקה עקב המצב ואתם צריכים את עזרתו... והגישה הזאת יכולה לעזור יותר מכל גישה אחרת. עם כל זה, במידה ותראו שזה לא יעזור, כי אולי אין ביכלתו להשתנות כרגע עקב המצב שאתם נתונים בו, ואם העבודה נפגעת בצורה שלא מאפשרת להמשיך כרגיל, לא יהיה מנוס מליידע ממונה, שיעקוב אחר העניין . מעבר לזה, עם כל הכבוד לחברות שלכם, וזה מאוד יפה שאתם מגבים אותו, זה יכול להתפוצץ כי אם לא תגידו כלום ולא תעשו כלום, אתם תצברו תצברו תצברו ויום אחד פשוט תפוצצו הכל .. אז עדיך עכשיו בצורה נעימה ורגועה ולהבהיר שזה לא אישי, כי בעבודה, מה שלא יהיה , העבודה היא מקום ראשון ולא כל המסביב. בהצלחה

 

[a girl named tal]

והנהלה הוגנת וחכמה

ובמידה וזה אפשרי ולא פוגע בעבודה ברמות בלתי נסבלות , לא ממהרת לפטר עובד טוב בגלל תקופה... למרות שזה באמת משתנה ולא כולם עובדים עם מוח או עם סנטימנטים

 

[אור חבצלות]

הבעיה היא בין נאמנות לחבר לנאמנות

למקום העבודה, בנסיון ללכת בין הטיפות, או לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, תגדירו את זה כרצונכם. השיחות לא שיחות כבר נערכו מזמן, העובד לא מתקרב לגיל פנסיה, ותחת השפעת תרופות הוא יהיה עד סוף ימיו. נשמע קודר. אבל לא כל כך. ואם תכירו את הבוס שלנו, תבינו למה אנחנו חוששים לספר. אדם בלי נקיפות מצפון. וכבר היתה איה חכמה שאמרה ספריה זה לא בית חולים- אף אחד לא ימות מפשלה שלכם. בינתיים הולכים על זה.

 

[לביאה בפעולה]

../images/Emo45.gif זה בדיוק

מה שחשבתי. "ספריה זה לא בית חולים- אף אחד לא ימות מפשלה".

 

[a girl named tal]

../images/Emo13.gif

טוב, עכשיו זה קצת פחות דרמתי... לא זכרתי שהיא עובדת בספרייה, והיא לא ציינה את זה בשרשור הנוכחי, כך שלא לקחתי את זה בחשבון בתגובות שלי. אם כך, השד באמת לא נורא

 

[לביאה בפעולה]

../images/Emo127.gif../images/Emo13.gif

 

[a girl named tal]

אם זה לא גובה מכם יותר מידי

סבבה... אבל לא הייתי מסתכנת לגבות על דברים שהם מאוד לא לעניין הם מאוד אקוטיים, כי אם תכסו על נזק משמעותי מחר מחרתיים אם וכאשר זה יוודע (ותמיד תזכרי שלשקר אין רגליים והאמת שואפת לצאת החוצה) אז העובד ההוא עלול למצוא את עצמו בחוץ, ואתם אחריו.... אני מניחה שהדוגמאות שלי מוקצנות, אבל את גם לא משתפת בדיוק באופי העבודה שלכם ומה בדיוק הזקים הנגרמים, אז כנראה שאני קצת מתפזרת... בכל אופן, מקווה שיסתדר לכם

 

[אור חבצלות]

סיכום: המח יודע מה יש לעשות אבל

הלב לא נותן.

 

[zoe2004]

אם אני מבינה

לאילו תרופות את מרמזת, יש לציין שלתרופות מסוג זה דרושה תקופת הסתגלות שלאחריה התפקוד נעשה טוב יותר, או שיש שינוי של המשטר התרופתי, שום דבר הוא לא סופי או לנצח.