היחס, היחס...
הזמנו מקום ל 8 בערב במסעדה שהכרנו בעבר בתור מקום חביב (היינו צריכים לאכול איפושהו א. ערב אחרי שהיינו אצל חברים והם לא יכלו לארח אותנו לארוחת ערב). הגענו ב8:15. חיכינו יותר מ 5 דקות שיושיבו אותנו. הזמנו מיד מנת פסטה לילדה שהיתה מאד רעבה ועיפה וגם לחם הבית כדי שיהיה מה לנשנש בינתיים וביקשנו שזה הדבר הראשון שיצא. כל זה קרה בערך ב8:27 אחרי תזכורות רבות הלחם יצא ב 8:45, המנות שלנו לכמה דקות אח"כ והמנה של הילדה לקראת 9:00 (וזה היה לא קל לגרום להם להוציא את המנות החוצה
). הילדה כמעט נרדמה על הצלחת (מזל שהזמנו לחם, שהיא יכלה לטחון כאילו אין מחר אחרת היינו כולנו מטפסים על הקירות). המנהל הגיע והתנצל והבטיח שהקינוח יהיה על חשבון הבית. את הקינוח לא הזמנו מעולם (זה כבר היה ממש התעללות בילדים חסרי ישע
) אבל את החשבון קיבלנו בלי שום הנחה או משהו שיביע חרטה. זהו
