בוקר טוב לכולם....

NELLY

New member
../images/Emo42.gifבוקר טוב לכולם....

ממממ אני רוצה לשתף אותכם עם מחשבה שהתעוררתי איתה מהבוקר....איך שפתחתי ת'עיניים שלי חשבתי על אמא גם בגלל שאני כבר מתגעגעת ורוצה שיחזרו כבר וגם שעכשיו אני מרגישה מה היא עוברת כל יום בזמן שאני (הפינוקית של הבית) יושנת עד מאוחר.... התעוררתי מ 7 בבוקר להילחם עם אח שלי (בן 21) שיתעורר לעבודה (כמובן שקשה לו כי נשאר ער עד מאוחר עם החברים והחברות שלו)....בזמן שעשה את עצמו מתעורר...שאלתי אותו מה בא לו לאכול הוא לא ענה אז הכנתי לו מה שהיה...סנדביץ בהשקעה שחבל על הזמן....חזרתי לנער ולהעיר אותו... בינתיים סידרתי את המטבח ושטפתי כלים במים קפואים
....הוא נכנס להתקלח הדלקתי מזגן בחדר שיוכל להתלבש בלי לקפוא מקור...כמובן הכול כמו מרתון כי הוא קם מאוחר וכשבא לצאת בדק מה יש בפיתה (פסטרמה וחומוס וסלט כרוב עם עגבינה ומלפפון ומלפפון חמוץ) הוא אוהב אבל דווקא באותו יום לא בא לו ..צרח עלי ויצא מהבית בלי לאכול...הייתי בהלם. התלבשתי וגם אני יצאתי לסידורים (לסדר ציפורניים ולבנק ולקניות) והינה השעה כולה 12:24 ואני כבר גמורה מעייפות....ועוד חושבת מה להכין לו ארוחת צהריים....והיום שלי עדיין לא נגמר יש לי משמרת מ 3 עד 11 וחצי... עשיו התהייה הגדולה שלי....כשאתחתן וכבר לא אתפנק כמו שאני מפונקת עכשיו ככה יהיו החיים שלי? כל היום להתרוצץ ולרצות את בעלי וכשיהיו לי ילדים אני אפנק ואטפל ואנקה בלי אבחנה ובלי לחשוב על עצמי??? והגבר שלי הוא יעזור לי??
 

Angel Of Moon

New member
מממ...

אח שלך קצת לא פייר כלפייך
אבל בטח כשתתחתני תצטרכי לסדר, לנקות וכאלה.. אני חושבת שהשיגעון לניקיון וכל זה יבוא עם הניסיון... שיהיו לך ילדים אז הכל יהיה כבר ברור מאליו.. אבל למה שלא תחשבי על עצמך? שהילדים יגדלו קצת תוכלי לעשות מה שאת רוצה.. ואני לא מדברת על גילאי 18-20... אני מדברת כבר כשיהיו בני 6-7.. גם אני לפני כמה זמן היתי צריכה לטפל בסבתא שלי (אמא של אמא) ואחותה... והייתי פשוט מותשת
ככה זה כשאת מפונקת ורגילה שעושים הכל ... אני גם בת יחידה בבית (אבל שלא כמוך - אין לי אחים ואחיות אני בת יחידה לגמריי) אל תדאגי יותר מדיי... אמא שלי הסבירה לי שהכל תלוי באיך תראי את הדברים, וכמו שתסדרי את הדברים בראש ככה הם גם ייראו במציאות... המשך יום נעים
 

THE WIZARD 55

New member
היי לך..

למה שתחשוב על עצמה רק כשהילדים יהיו בגיל 6 או 7 למה שהבעל לא יעזור לה, או שהוא יטפל בילדים ובבית, ובנקיון. בכלל הייעוד של האישה לא לנקות את הבית. בזמננו גם האישה וגם הגבר עובדים בחוץ. חייבים להיות שותפים למטלות הבית. במקרה שלי אני מאוד מקווה שרק הוא ינקה:)
 

THE WIZARD 55

New member
בוקר טוב נלי, נושא מעניין ומעצבן

אז קודם כל, איך שתלמדי את הגבר שלך להתייחס אליך זה מה שיהיה, אם תלמדי אותו להתייחס אליך כמו למלכה או שפחה זה כבר תלוי בך. לקום מוקדם יותר בשביל להדליק לו בויילר וחימום? להכין לו אוכל, להעיר אותו?..למה מה קרה? אני נולדתי בבית שכולם שווים בו, אמא שלי פינקה את כולם וכן, טעות חמורה שלה, אמא ואבא עושים הכל יחד, מבשלים קניות, סידורים, אין מצב שאמא עובדת כמו חמור ואבא יושב רגל על רגל. אני גם מאוד מפונקת, אף פעם לא הרמתי צלחת משולחן, כי ככה אמא הרגילה אותנו, תמיד אמרה לנו, אתם תלמדו, ואל תתעסקו בבית בכלל. רק שייצא מכם משהו
אבל עם הבעל או הבן זוג, אין ספק, שהוא יעשה וינקה, ויבשל ולהעיר אותו בבוקר, ממש אין מצב, אם זה פינוקים הדדים אז סבבה, הוא יקבל פעם ארוחת בוקר..ואני אלף במקום
שובנזם לא בבית ספרי.
 

NELLY

New member
גברים../images/Emo163.gif אני רוצה את דעתכם בנושא הזה !!!!

 
טוב, זה תלוי...

אותי למשל הרגילו ממש מילדות ששום דבר לא מובן מאליו.. הכלים לא נשטפים מעצמם, האוכל לא מגיע לשולחן מעצמו, הבית לא נשאר נקי מעצמו, הכביסה לא מתנקה מאליה, הכסף לא זורם מעצמו (לא פנימה ולא החוצה)... שכחתי משהו? בכל הפעולות האלה הייתי חייב לקחת חלק באופן קבוע, ולא היה שום מקום לסרב או להתפנק. רק בנושא של "להביא כסף הביתה" קיבלתי פטור גורף... בגן עוד סבתא שלי היתה מגיעה ודואגת שאקום. מכיתה א' אף אחד לא היה אחראי להוציא אותי מהמיטה בבוקר - אבא קנה לי שעון והאחריות לכוון אותו ולקום היתה שלי בלבד, פרט למקרים בודדים ומיוחדים. חסר היה לי שלא אגיע בזמן לביה"ס.. ההורים היו "קורעים" אותי אם קיבלתי הערות ביומן על איחורים/חיסורים... בקיצור, אף פעם לא הגישו לי סנדויץ' למיטה אלא אם הייתי חולה מאד (וזה קרה אולי 3 פעמים בכל התקופה שגרתי אצל ההורים)... כל העניין הזה נשמע לי פינוק גדול מאד, והכי גרוע זה כשהמפונקים לוקחים הכל כמובן מאליו ולא יודעים להעריך... אף פעם לא ציפיתי מאשתי או מכל אדם אחר שיכין לי אוכל, בטח לא על בסיס קבוע. לעיתים היא עושה את זה, ואז אני אומר תודה רבה וממש לא הופך את זה לאיזושהי ציפיה.. ואני לא חושב שאי פעם צעקתי עליה... אולי פעם פעמיים, ובטח לא בנסיבות כמו שאת מתארת... בקיצור, תני לילד להתבגר ותפסיקי להכין לו אוכל! לא יקום - בעייה שלו! והייתי ממליץ להתמיד בזה, ולא להיכנע למניפולציות מעצבנות...
 

NELLY

New member
עופר

הבעיה היא שזה מה שאני אומרת....אבל הוא פינוקי של הבית ואני תמיד תמיד מדברת איתו על זה... זה לא רק אמא שלי...חייה איתנו חברה של אמא שאין לה משפחה כאן והיא מכירה ת'הורים שלי לפני שאני נולדתי...והילד הזה היא פינקה אותו בצורה מטורפת עכשיו כל הבית סובל מזה....יש לי אח שהוא האמצעי קטן ממני בשנתיים אחראי כמוני...בחיים לא העירו אותנו לבית ספר ולעבודה....
 
מה שאני לא מבין...

מה היה קורה אם לא היית לוקחת אחריות על ההתעוררות שלו בבוקר? נניח שהוא היה שואל "למה לא הערת אותי".. והיית עונה לו "זה התפקיד שלך, חביבי, לא שלי!" מה היה קורה?
 
אוקייי

אז רצית דעה של גבר זה לא משו חכם לבקש
אבל בכל זאת בחיים שלי אפפחד לא פינק אותי ובצדק למה צריך להתפנק ככה יעני גם לי אם מישו יכין לי משו שלא באלי לאכול אני גם לא אוכל אבל לא אצעק על מי שהכין לי מקסימום אני אקנה עוגה ושוקו מהמכולת ליד הבית אבל אישית אני עוזר לאמא שלי בבית וגם אבא שלי עוזר וגם אחותי וגם האח הקטן (אח שלי הגדול לא עוזר הוא המפונק בבית) לכל אחד יש את העבודה שלו בבית ---- אני מחליף את אמא שלי בבישול שהיא לא נמצאת שהיא נמצאת אני מסדר ת'בית ככה צריכה להיות משפחה לדעתי מה אתם חושבים??
 
ממממ

אני יכול להיכנס גם בכינוי השף אני מעולה בבישול ואני ממציא דברים חדשים מידיי פעם שמצליחים לי מאוד וטעימים מאוד
 
נראה לי

שאני אכניס הרבה אבקות קסמים מכל הסוגים ואני חושב שאני אשתמש בפלפל אדום בעוגה זה יהיה משו נועז לעשות אני אתחיל עם על עוגת שוקולד נראה מה יצא עוגת שוקולד עם פלפל אדום משו חבל"ז פעם אחרונה שאכלתי משו מתוק חריף הייתי אצל חבר מהודו ביומולדת שלו הוא ביקש מאמא שלו לעשות את העוגה הזאת עם חריף רק כי אני מגיע והוא יודע שאני חולה על חריף
 
למעלה