../images/Emo63.gif סיפור על הבוקר ../images/Emo91.gif
שַקֶר לי שֶקֶר גדול . לפני הרבה שנים, חי בעיר גדולה חאן אחד (סוג של מושל). הוא היה מאד משועמם, ואהב לשעשע את עצמו בכל מיני משחקים וחידונים, ותחרויות. יום אחד הוא הכריז: 'אני מוכן להעביר את כתרי ואת כל רכושי, למי שיצליח לספר לי שקר כל כך גדול, שיקפיץ בן אדם יושב ממקומו, ויעיר בן אדם ישן משנתו!' כל בני העיר ניסו את כוחם בהמצאת שקרים, אחד יותר פנטסטי מהשני. אנשים רבים באו אל ארמון החאן, וניסו, באמצעות השקר שהמציאו, לקבל את כתרו ורכושו של המושל. באחד הימים בא חייט אל הארמון, התייצב בפני החאן ואמר לו: 'הוד מעלתך החאן, בגשם הגדול שהיה לפני שלשום, הקצוות של השמיים נקרעו ונפרמו, ואני, עם המחט הגדולה הזאת שלי, תפרתי אותם בחזרה, והשתמשתי בגידים של חיות, שהם החוט הכי חזק לתפירה!' 'בההההה... ' קרא אליו החאן בזלזול. 'תפרת את השמיים כל כך גרוע, שהנה, אתמול שוב ירד משם הרבה גשם.' התבייש החייט על שהחאן הצליח להפריך את השקר שלו, ועזב את המקום חפוי ראש. אחריו בא רועה כבשים צעיר, שהתפאר: 'אדוני החאן, אתה יודע, לאבא שלי היה שוט פלאים ארוך שבו היה צולף בכוכבים, ומפיל אותם ארצה אחד אחד..' 'אהה, כן, אני זוכר אותו', אמר החאן ושיחק את המשחק, 'ולאבי היתה מקטרת קסמים, כאשר היה מעשן בה, יצא ממנה עשן כבד שעלה מעלה לשמיים והדביק את הכוכבים זה לזה. מאז אביך צלף וצלף, ולא הצליח עוד להפיל אף כוכב..' גם הרועה עזב את המקום בבושת פנים. ככה הלכו ובאו אנשים רבים ובפיהם סיפורי שקר רבים, אבל החאן לא התרשם מאף אחד. עד שבבוקר אחד השכם , מיד אחרי עלות השחר, התייצב בחצר הארמון איש כפרי פשוט ובידיו דלי ריק, וביקש לראות את החאן כדי לספר לו שקר. הוא הובל מיד אל חדרו של החאן, ששאל אותו: 'נו, ואתה מה יש לך לספר לי? ומה זה הדלי הריק הזה שאתה נושא אתך?' ענה לו הכפרי: 'מה, אדוני החאן, אתה כבר לא מכיר אותי? שכחת את ההלוואה שלקחת ממני? הבאתי את הדלי כדי לקבל בחזרה את מטבעות הזהב שהלוויתי לך, דלי שלם נתתי לך, איך זה שאתה לא זוכר?!' 'מה?' קפץ המלך ממקומו כנשוך נחש, 'מה זו החוצפה הזאת, אני מעולם לא לוויתי מאף אחד מטבעות זהב, תסלקו מכאן את האיש הזה, עוף, ברח, לפני שאצווה להרוג אותך!' מיד התחוללה שם מהומה, כל עוזריו של החאן פרצו בקריאות רמות כלפי הכפרי. מן הצעקות, התעוררה אשת החאן שישנה בחדר הסמוך, ובאה גם היא לראות מה קורה. הכפרי האמיץ לא ויתר. 'אדוני החאן', הוא אמר, 'אם דבריי הם שקר, עליך לתת לי את כתרך ואת כל רכושך, כי הנה הצלחתי להקים אותך ממקום מושבך, ואת אשתך הערתי משנתה.' ראה החאן כי הוא נכנס למילכוד, התעשת מיד ואמר: 'אההה.... זה אתה? נזכרתי, נזכרתי, שבאמת לוויתי ממך דלי מטבעות זהב! זה לא שקר, זו האמת לאמיתה!' 'אם כך' אמר הכפרי, 'הנה הדלי, מלא בו את מטבעות הזהב שאתה חייב לי' לא נותרה לחאן כל ברירה אלא למלא את מבוקשו, שאם לא כן, היה עליו להודות שהכפרי אכן סיפר שקר שהקים אדם יושב מכסאו והעיר אדם ישן משנתו.. הכפרי יצא משם שמח וטוב לב, עמוס במטבעות זהב, והחאן למד לקח, וחדל להשתעשע בשטויות שעלולות לעלות לו כל כך הרבה כסף..
שזורחת, על סדר יום, ועל.... רק להיום - יש לי ארבעה חודשים נקיים
תפילתי שאמשיך בדרך זו, לחיים טובים יותר, חיים של מנצחים.. אמיתיים, ומספקים. אוהבים
