טוב לכולם - ארוך אבל חשוב

../images/Emo42.gif טוב לכולם - ארוך אבל חשוב

התלבטתי האם ומה לכתוב בבוקר זה ולו מהסיבה שלי עצמי התמונה המדוייקת לא ברורה אבל חשוב לי להתייחס למה שקרה אתמול כל מה שקרה אתמול אני אזכיר שניה תופעה מעולם הספורט אין דבר יותר מאכזב מאשר לעלות למשחק הגמר ולהפסיד בו לפעמים נדמה שגם לאוהדים וגם לשחקנים עדיף לא להגיע למשחק הגמר מאשר להגיע למקום שני וזה אולי מה שקרה כאן, נכון לרגע זה הורמו כוסות שמחה ואז התברר שהגישה שאמרה "חכו רגע, זה לא נגמר לפני שנגמר, וסימני נפט אינם נפט" היא הנכונה א-ב-ל ו א-ב-ל גדול המשחק לא נגמר הרי נאמר כאן לא פעם על ידי רבים הצבעה ראשונה מובטחת לעבור המגרש שלנו תחום רק בשלב הועדה ואולי (וכאן אני שם את יהבי על כך שהאולי לא יתקיים בכלל) רק בשלב ההצבעות השנייה והשלישית אז היה גל של תקווה שבאופן טבעי מלווה בגל עכור של אכזבה וזה היה צפוי גם הראשון וגם השני ולכן נמנעתי מאוד מלעצור את כל פרץ השמחה וגם נמנעתי במכוון מלהתערב בגל של האכזבה כולל העכורות שבהודעות טוב לפרוק הרגשות של הצלחה כי מאבק ארוך ללא סוכריות אינו שווה וטוב היה לפרוק את רגשות התסכול של כמעט הצלחה מוקדמת מהצפוי חזרנו לנתיב המקורי הנתיב שבו יש עשייה מול חברי הכנסת בועדות אותן פגישות שתואמו בעבר יתואמו שוב רק למועד חדש במהלך היום נקבל תמונה מדויקת של מה היה אתמול וברגע שתהיה תמונה ברורה נפרסם אותה כפי שהיא אני חושב שבהודעות השמחה (שהיו רבות מאוד כולל רבים שהעידו על עצמם שישבו בצד על הגדר) ובהודעות האכזבה יש מסר אחד ברור המאבק אינו תיאורטי וככזה הוא זקוק לכל יד ולכל פה ולכל כתף בזמנו טענתי שיבוא היום שבו נתעורר כולנו וההתעוררות תהיה מאוחרת ואז נגלה ששמרנו על אלמוניותנו ושילמנו בתמורה את מחיר הגזרות יעשה כל אחד את החשבון שלו מה יקר לו יותר האלמוניות והפרטיות או היכולת להגדיל את משפחתו ובהתאם לחשבון זה יחליט האם הוא פונה ל זוהרה האחרת או ל שלומי של אסנת ששתיהן אחראיות על גיוס כח אדם למאבק. או להבדיל יחליט שהוא פונה לכל חבריו, משפחתו, מוקירי זכרו, כפופיו, בוסיו, שכניו, שונאיו וכולי ומעביר להם את כל מה שיש לספר על המאבק. הגענו לישורת לפני האחרונה יש שתי דוושות דוושת תאוצה ודוושת בלם יבחר כל אחד על איזו דוושה הוא לוחץ וילחץ עליה על כל המשתמע ממנה ולמען הסר ספק מאבקים פנימיים שמוציאים לאנשים את החשק להאבק זהים לדוושת בלם מבטיח לכולם שאחרי תום המאבק יהיה זמן ל 1. לחפש מי אשם, להסביר כמה טעה, איך יכל לעשות אחרת 2. לשבח את כולם מחקו את המיותר בוקר טוב לכולם
 
עבור מי שחושב שהגענו לנחלה

והכוונה למי שמסתכל בטווח קצר ואומר כרגע אין לי ילדים, אז מה שמצטייר כרגע (ילד ראשון ללא הגבלה, שני בהגבלות מסויימות) זה נהדר עבורי שים
פשרה שכזו פירושה שחיטת רגלי הפרה הקדושה מרגע זה כל חלקי הפרה כשרים למאכל היום רגליים, מחר עטינים ומחרתיים הלב
 

moshp

New member
סיכום מצב נוכחי

ראיתי אתמול הרבה אמוציות, טרוניות ומעט מידי פרגון של אנשים היושבים על הטריבונות. ראיתים מוחאים כף בהבקעת גולים, מקללים את השופט ואת השחקנים כשהתוצאה איננה לרצונם, ובין לבין מספרים מה לא בסדר. רק שבמנוגד מכדורגל, כאן אין נבחרת שמשלמים לה, כאן אין נבחרת שזה עיסוקה הקבוע, כאן אין נבחרת עם מאמן שאותרה ונבחרה על ידי גורם חיצוני. כאן הנבחרת זה אותם אלה שהחליטו לרדת מהטריבונות, לעלות על המגרש ולתת את כל יכולתם, לא רק שללא תמורה אלא במחיר אישי, במרץ ובתנדבות, באמונה ובשליחות טהורה. יתירה מכך, אם אותם מתי מעט שאכן ירדו למגרש לא היו יורדים מהטריבונות, כנראה שגם לא היו כלל צופים, כי מן הסתם, לא הייתה נבחרת שהייתה משחקת... לעצם העניין: כעת, יום אחרי שהתפוגג מעט הערפל, ובראייה מעט מאוזנת יותר, ניתן לסכם את מצבנו כעת, באופן הבא: משפטית,משהודיע השר שטרית בנאמו בכנסת טרם ההצבעה על חוק ההסדרים, כי ההגבלה על הילד הראשון מוסרת ובטלה, וכי ההגבלות תחולנה - מבלי שפירט זאת, וכנראה טרם גובש העניין - רק עלה הילד השני, המשמעות היא: לא עברה בקריאה ראשונה הצבעה על הגבלת טיפולי הילד הראשון, ובמלים פשוטות, ההגבלה על הטיפולי לילד הראשון ירדה מסדר היום. (משפטית, גם אם תיאורטית, לא יימחק הסעיף הנ"ל, הרי שמאחר ולא התקיימה הצבעה בקריאה ראשונה לגביו, לא יהיה לסעיף זה גם אם לא יימחק, תוקף חוקי). ניתן לסכם ולאמר,שהמאבק נחל הצלחה רבה והסיר מסדר היום את הגבלות הילד הראשון,וכעת המאבק יעבור בוועדת הכספים לעניין הילד השני. כאמור, מסתמן לנו רוב יחסי בוועדה למאבק במגבלת הטיפולים בילד השני, כך, שמבלי להתחייב, ניראה שהצלחתנו הגדולה לא הסתיימה ועוד נכונו לנו הישגים נוספים. משה היועץ המשפטי "הזכות להורות"
 

kasa

New member
משה,

בדבריך מיום 31/10/03 נאמר (ואני מצטטת): "אני חייב לשתף אותכם במעט אופטימיות (ואולי אפילו הרבה אופטימיות..) 1. בשיחה שהתקיימה אתמול מול בכיר מאוד במשרד האוצר, עולה כי לגבי הילד הראשון ישנה כבר התחייבות של האוצר לסגת מהעניין. הובטח לי שאקבל השבוע התחייבות זו מטעם לשכת האוצר, בכתב!!!" (סוף ציטוט) מה עלה בגורלו של אותו מכתב ? האם התקבל ? האם הוסרה הבטחה זו של אותו בכיר מאוד ? אני מצפה לעדכון לגבי המכתב הנ"ל, שזרע בליבי תקוות רבות, (ואף מצביע על הכרת האוצר בפעילותו של מטה המאבק). 2. אני חייבת להתוודות שצר לי מאוד שכל ביקורת או דרישה להבהרה/הסבר - מתקבלת כאן כקריאת תיגר על עבודת המטה. אף אחד לא קורא תיגר על עבודת המטה, ואף אחד לא מזלזל בעבודה חשובה, חיונית, ומאומצת זו. כולנו לגמרי מלאי הערכה והוקרה כלפי העוסקים במלאכה. (זוהי תחושתי האישית, ואני בטוחה שכולם כאן שותפים לה). עם זאת, נוצר לעיתים הרושם כי הינכם מצפים שנלך שבי אחרי דבריכם, בעצימת עיניים, בלי לחקור, בלי לברר, ובלי לשאול. וכבר אמרתי את דבריי בעניין זה בעבר - כל אחד כאן הוא חשוב. בין אם הוא מתראיין בעיתונות ובין אם הוא פועל מאחורי הקלעים. ברגע שבחרתם, התנדבתם, ונבחרתם להיות מייצגים אותנו - סביר כי תידרשו גם להשיב לשאלות, לתהיות, ומענות. ואין לכם לראות זאת כקריאת תיגר על עבודת המטה, כי זה לגמרי לא כך. פעילות המטה חשובה, ברוכה, מבורכת, ומגוּבה לחלוטין ע"י כל אחד מאיתנו. עם זאת, כנציגינו, אנו מצפים לעדכונים לא רק בדבר ההצלחה מסחררת, אלא גם בדבר העדרה של הצלחה זו (ועושה רושם שיש גם מזה וגם מזה). אשמח לקבל תשובתך בעניין המכתב ממשרד האוצר.
 
כתבת מכל ה ../images/Emo23.gif, אז גם אני רוצה

אז הנה משהו אצלי מה
ואני מתייחס רק לסעיף האחרון ברגע שבחרנו,נבחרנו,התנדבנו לייצג הרי גם לנו יש ציפיה לקבל גיבוי, השתתפות, הרתמות לעשייה. והציפיה הזו היא מכולם (למרות שהתגובה היא להודעה שלך) אם יש הערות או ביקורת - היא מוזמנת. לרוב הטענות הן על רוח הכתיבה וכמעט לא על התוכן. תאמינו לי שאין יותר בוץ מלוכלך לפנים מאשר לקבל ביקורת מגעילה לאלו שטרחו להופיע בטלוויזיה (גם אם בהסתרה של פרגוד וגם אם לא), או שאלות למה ולמה ולמה (לקרוא בסגנון קנטרני פולני מצוי) אין עשייה כזו או אחרת מצד מי שעשייה אינה קיימת אצלו וכך הלאה יש כאן טנגו וכשדורכים על הרגל זה כואב
 

kasa

New member
לפחות בתחושה האישית שלי

(ונדמה לי של עוד רבים אחרים) קיים גיבוי מלא. ובמה זה מתבטא ? כשמישהו מהמטה קם ומבקש לכתוב מכתבים לריבלין על פועלו, או לעיתונאי כלשהו על כתבתו או על דבריו בשידור, או בתגובה לכתבה כלשהיא - יש הענות לא מועטה. מה זו אם לא עשייה והשתתפות ?? זו עשייה, אך לא פומבית. אני יודעת שיש למטה גיבוי מלא, ויש השתתפות ויש עשייה. גם אם אינה פומבית מעל דפי הפורום. ולא כל מי שמבקר או שואל או תוהה - בהכרח קורא תיגר על עבודת המטה. רק בכדי להבין את דבריך יותר לעומק - האם הציפיה שלך כראש המטה היא שלא תשאלנה שאלות, ולא יאמרו טענות, הצעות, תהיות ומענות, ודבריכם יתקבלו כמוחלטים, בלא עוררין ?? האם הינך מצפה שלאחר קריאה כמו זו של משה (בדבר המכתב הנ"ל) לא נעקוב, לא נברר, ולא נשאל ? כי אם כך זה הדבר - הרי שאינכם מייצגים איש פרט לעצמכם. אם הינכם מייצגים - הרי שגם למיוצגים יש חלק, ויש עניין בהבנת הדברים לאשורם, ולא רק בזריקוֹת אופטימיות מפעם לפעם אודות נצחוננו הקרב. כפי שאני רואה את הדברים, הביקורת המגעילה (מודה שלא ממש מבינה למה התכוונת) היא שולית. הבעיה, בעיניי, היא שגם ביקורת לגיטימית נתפסת כמגעילה וכאסורה. לגביי אישית - אני חוזרת ומדגישה שאני מלאת סימפטיה, הערכה, והוקרה לכל העוסקים במלאכה. מכוון שאני עוסקת בה לא באופן פומבי, ומכוון שאני בכל זאת רואה בכם את מי שמייצגים אותי - אני רואה זאת כזכות לבוא לבקש הבהרות והסברים לסיטואציה שנוצרה גם ביוזמתכם כמנהיגי המאבק הזה. אם נשללת זכות זו ממני - הרי שכל אחד פועל כאן באופן אינדוידואלי ועצמאי, בלא מחוייבות הדדית, וללא גוף מייצג כלשהוא. אני מניחה שלא לכך שנינו מייחלים. לשנינו ברור שהצלחתכם היא הצלחתנו, ושיתוף פעולה מצידנו הוא הצלחתכם. אכן, לטנגו (מוצלח) צריך שניים.
 
אני עונה ומבהיר בקצרה

ביקורת היא רצוייה, מחוייבת ונדרשת ואגב, לא מדובר על לחפש סימפטיה אכן טנגו מורכב משניים, לא סתם בחרתי את הביטוי טנגו אני אתן את הדוגמא הכי פשוטה מחפשים מרואיינים לכתבה אין לא מוצאים גם אלו שהתפקדו קיבלו רגלים קרות אבל זה לא מונע מיושבי הכסאות לשאול "למה לא רואים אותנו בתקשורת ?" אני פשוט חוזה את מה שיקרה ב 1/4/2004 או לפני הגזרות עוברות המטה מצליח לבלום רק חלק פתאום מחלחלת לכולם ההבנה של ההפסד של הפגיעה ביכולת להקים משפחה ההבנה שב 2004 קיצצו בילד השני -> ב 2005 יבטלו את הילד השני -> ב 2006 יגבילו לגבי ילד ראשון -> ב 2007 יבטלו את הילד הראשון ואז מתעוררים למה ולמה ולמה ולמה אתמול קיבלנו כולנו שידור פרומו לכך אני רוצה שהתסריט שציינתי מעלה לא יקרה אני רוצה שאנשים יפנו ל זוהרה האחרת ול שלומי של אסנת ויציעו לעזור בכל דרך אפשרית אני רוצה שלא יהיה אחד שיגיד עוד פחות מ 5 חודשים "טוב, ממילא לא יכולתי לעזור אז אני לא אשם שהמאבק נכשל" הטנגו הוא של כולנו גם של המייצג וגם של המיוצג ואם מטרת נותן הביקורת היא לקדם אזי הוא מוזמן לתת ביקורת רק שיחשוב האם בניסוח וגם באופן הצגתה הוא תורם או מחבל דוגמאות ? אני לא אלכלך מקלדתי בהדגמות מתוך דוגמאות לא מעטות בפורום ולו רק בימים האחרונים
 
רוצה לחזק.../images/Emo24.gif

ליאור אני לא יודעת האם היינו מגיעים להשיג הזה בלעדי כושר ההתמדה,העיקשות,החריצות והלויאליות הטוטלית למשימה כפי שהפגינו מנהלי המטה עד היום. צר לי שנשמעים כאן דברי ביקורת צורמים מצד חברים שלרב יושבים בחיבוק ידיים וממתינים לתוצאות. בזכות הכריזמה שלך אפשר בהחלט לקבל השראה ולמרות שבכל דרישה לחשיפה תקשורתית לי ולאחרים יש רגליים קרות אני חושבת שבהזדמנויות הבאות לא תהיה ברירה. כפי שכבר אמרת אף אחד ואחת לא יוכלו לישון טוב בלילות אחרי ה-1/4/04 אם ההתנהלות של החברים תמשיך להיות כפי שהיא מוצגת כאן. אתה ושאר ראשי הצוותים עושים עבודת קודש כולי תקווה שלא תתיאשו. תודה על הכל.
 
קאסה, ובתחושה האישית שלי...

אף אחד לא עובד במטה ומחוצה לו כדי לזכות בקרדיטים או בסמפטיה. "אלטרואיסטית" ככל שאהיה, המאבק חשוב לחברי המטה גם באופן אישי. לי למשל, כידוע, אין ילדים, גמרתי מכסת טיפולים גדולה, ואני רוצה משפחה עם לפחות שני ילדים. על כך אנחנו נלחמים, לא על דבר אחד פחות. כך שהאינטרס האישי בהצלחה של המאבק הזה הוא מעל לספק, אני מקווה. ביקורת היא דבר ראוי ורצוי, גם שאלת שאלות. הערות של חברי המטה לטענות היו לרוב בנוגע ל"איך" ולא ל"מה". הערות ענייניות הן חשובות ורצויות, כי אנחנו רוצים לשפר כל הזמן, כדי להשיג את המטרות במלואן. זה מה שחשוב ובכך מתמקדים. אני לא מצפה פה לרעות עדר צאן (אני לא עומרי שרון
) ושילכו אחריי באש ובמים (כי אני לא עמוד האש). אני כן מצפה להגינות, ופה היא לא תמיד נשמרת. ביקורת הוגנת ברוכה ורצויה, רפש לא. את תגידי שזה שולי או בשוליים, אני אגיד שכשזורקים עליי או על מי מחבריי בוץ בפנים, אני נעלבת. וכן, מספיק תפוח אחד רקוב (אלמונית, או פגיעה מתחת לחגורה) כדי לקלקל סל שלם. נכון, אני רגשית, לוקחת באופן אישי ובלה בלה בלה. כזו אני, ובעיניי, טוב שכך. אם לא הייתי לוקחת באופן אישי, לא הייתי חברה במטה הנהדר הזה. ביום ראשון, אנשים, כולל אנוכי, היינו אופטימיים, נוכח הידיעות שקיבלנו, והעברנו אותם כלשונן, והרוב פה (אני יודעת שלא את) מצצו מהסוכריה המתוקה בתאווה וראו עצמם חלק בהצלחה. אתמול, כשלכמה שעות, ולחלוטין לא מבוסס, היתה תחושה שנכשלנו, מייד יצאו החיצים והחרבות המורעלים. למה? פשענו במשהו? הולכנו שולל? זה מה שמגעיל. אני מקווה שנגיע לכלל התוצאות שייחלנו אליהם, אבל גם אם לא, ההשגים אינם מבוטלים, בשלב זה של המהלך, ובהתבוננות אחורה למה שהיה אך לפני שבועות מעטים.
 

kasa

New member
זוהרה,

ביום ראשון (וגם כמה ימים עוד קודם) - אכן כולנו היינו אופטימיים, עקב ידיעות מרובות שנכתבו בתקשורת לפיהם הגזירות בטיפולי הפוריות בטלות ומבוטלות (להלן הידיעה). ידיעות שגם אנשי המטה התבססו עליהן, וביקשו אישור מהחכ"ים לכך. כבר כמה ימים קודם לכן, התקבלה הודעתו של משה, שהפיחה אופטימיות ואופוריה מחודשים. כמו גם אמון רב בהודעה זו. אתמול, משנוצר הרושם כי הדברים רחוקים מאלו שפורסמו כאן בימים האחרונים - הובעה דרישה להבהרה והסבר - על סמך מה ביססו גם אנשים המטה את דבריהם ? האם על סמך התקשורת (כמונו), או שמא יש בידיהם מקורות אמינים ומוסמכים יותר ? האם המכתב שהובטח אכן קיים ? האם היה קיים אישור רישמי וכתוב לידיעות אלו (שוב, כפי שהובטח בהודעתו של משה) ? אני רואה שאלות אלו כלגיטימיות לחלוטין כלפי ראשי המטה, ונדמה לי שהידע הנ"ל היה אמור להיות בידיכם, ולהיות מוצג לנו, פשוטי העם.
ואם אינו קיים - נדמה לי שראוי גם להודיע זאת (לאחר שהוצהר שיהיה בימים קרובים מכתב רשמי). אותי עדיין מעניין מה עלה בגורלו של המכתב המובטח. ואין לזה כל קשר להערכתי לכל פעילות המתבצעת בעניין.
 

שווערצה

New member
לא הבנתי

לא נאמר כאן באופן מספיק ברור שכל מכתב שהתקבל - פורסם? משה אמר שהבטיחו לשלוח לו מכתב לפיו הגזירות לילד הראשון בוטלו, אך המכתב עדיין לא הגיע. לכשיגיע הוא יכניס לכאן עדכון. לגופו של עניין - מה נפקותו של המכתב היום? הודעת השר שטרית לפרוטוקול טובה אלף מונים ממכתב כזה , שכן להבדיל ממכתב התחייבות, שצריך לפרוע (הא! אנו מחזיקים את מכתבך ביד, נראה אותך מעז לא לעמוד בדבריך), משמעות ההודעה של שטרית בתחילת הדיון על התקציב היא שהסעיף נמחק. נקודה. האם מטרת הבקשה היא לבדוק את אמינות הדיווחים של המטה? משה אמר כי כי מסרו לו ממשרד האוצר כך וכך, והבטיחו לשלוח מכתב. בינתים הדברים שנמסרו לו הפכו להסכם בין ריבלין ליצחקי, שפורסם בכלי התקשורת ומצא ביטוי בהצבעה. הרי את עצמך טוענת כי רק "משנוצר הרושם כי הדברים רחוקים מאלו שפורסמו כאן בימים האחרונים - הובעה דרישה להבהרה והסבר" (דרישה שאת העלת אחרי שהתברר לך, כפי שציינת בהודעתך, שהסעיף המקורי נשאר, עם המגבלה לילד הראשון, ו"לא דובים ולא יער"). והרי ה"רושם" ההוא כבר הוכח כשגוי, שחור על גבי פרוטוקול, העננה התבהרה, נמצאו ה"ראיות בכתב" למחיקת הסעיף, והמצב דהיום שאין סעיף בחוק התקציב, ויש כוונה להכניס סעיף אחר, לגבי הילד השני, בשלבים מתקדמים יותר של הדיון בתקציב. האם המטרה של השאלה היא לבחון האם המטה דיווח על סמך ראיות בכתב? (כשאת יודעת שכל מה שהיה בכתב כבר פורסם כאן בפורום, ושמשה עצמו כתב שטרם קיבל את המכתב לידיו). האם חזרנו לדיון האם יש לנו זכות לדווח לפורום תוכנו של מידע שהתקבל אצלנו בעל-פה מגורמים מוסמכים (בין אם שנקבנו בשמם ובין אם לאו)? אין לנו "זכות" כזו. יש לנו "חובה". ויש גם גבול.
 
קאסה, כוונתך לא ברורה לי.

קטונתי, אני מצטערת. גם לצערי, לא התייחסת ענינית לדבריי. אם יש כאן בחינה של מהלך הדברים, אז שוב. ביום ראשון בערב, אחרי שהתפרסמה ההודעה בוואי נט, נכנסנו לסבב טלפונים עם פוליטיקאים ודובריהם. תעברי על כל השרשורים, ותראי בדיוק איך היו הדיווחים, מפי, ממי, ומתי. נדמה לי, שאת ההודעות האלה את מפספסת ו"מחפשת" רק להראות איפה הולכנו כאן את כולם שולל. הנ"ל כולל רמ"ט שר האוצר כפי שפורסם כאן, (אביב בושינסקי) אישרו את הידיעה, בטלפון, און ליין תוך בירור בלשכותיהם. מצב הרוח השתנה לפי מה שקיבלנו דיווח מהאנשים מהם התעדכנו. יש שם שרשורים על גבי שרשורים. למשל, אני פרסמתי ב 3/11 שתי הודעות האחת מיהודית נאות והשני מחיים אורון שהוא חבר בועדת הכספים. כשכתבנו את הדברים, כתבנו על מה אנחנו מסתמכים (שיחות עם פוליטיקאים, ואיך הם התקבלו בטלפון או אימייל). אני לא בבית משפט, ואלו הראיות שיש לי להציג, צר לי שאינן מספקות אותך, זה מה שיש. יכול להיות שאת תצליחי להוציא התחייבויות יותר מעמיקות בכתב מפוליטיקאים, אני מזמינה אותך להצטרף לצוות הפוליטי, ולסייע לנו בכך. אתמול, כאשר המידע שרץ כאן היה שגוי (כי כולנו פספסנו את ההודעה של שטרית) היו כאן דרישות להבהרת המצב, למרות שלאורך כל הדרך היו עדכונים מפורטים (ובנוסף, היו גם ירידות אישיות מרושעות שהוציאו לנו את הרוח מהמפרשים שקראת להן "שוליות"), מסתבר שלהודעה שפתחת, שבה דרשת הבהרות, לא היה בסיס למרות שהקשבת לכל הדיון. אולי היה עדיף במקום לחפש מה אמרנו יום קודם, להתבונן בעצמך בפרוטוקול הכנסת. אחרי שנבדק המצב שוב, במקורות מוסמכים ומהימנים (פרוטוקול הכנסת), דיווחנו מה המצב האמיתי. מסתבר, שהוא לא רע כל כך. עוד לא ראיתי שאת מתנצלת על הדיסאינפורמציה שאת שתלת כשפתחת את ההודעה ההיא. נמשיך להילחם בכל הכוח, דרך ועדת הכספים, או כל ועדה שהתיקון יגיע אליה כדי לבטל גם את הגזירות לילד השני. את מוזמנת ליטול חלק במאבק הזה בכל דרך שאותה תמצאי כנכונה, גם אם לא במטה. אני מקווה שזה מספיק בהיר כעת, כי אני כבר ממש מרגישה שאני עומדת למשפט אצלך, ושאת "מחפשת אותנו" במקום את הפתרונות.
 
אפשר להגיד משהו בתור זו שאין לה

שום אינטרס אישי במאבק מלבד היותו קרוב לליבי? אני עוקבת אחרי התכתובות כאן אתמול והיום ורואה שיח חרשים. אני תוהה מה צריך להגיד כדי שהדברים יתקבלו. תוהה עוד יותר האם יש בכלל משהו שנגיד שיתקבל או שמא הביקורת היא המטרה ולכן לא משנה מה נגיד ואיך נגיד התוצאה תהיה זהה. אני אדבר בשם עצמי, למרות שאני מאמינה שכל חברי המטה יסכימו עם דברי, ואומר שאין לי שום בעיה עם שאלות, כל עוד הן מנוסחות בצורה עניינית ולא קנטרנית ואינן מכילות עלבונות אישיים; בוודאי שאין לי שום בעיה עם הצעות, נהפוך הוא, לא אחת ביקשנו הצעות וסיוע; גם אין לי בעיה עם תהיות, שוב, בלבד שאינן מכילות ירידה לפסים אישיים. כן יש לי בעיה עם טענות ומענות. לפעמים מתקבלת כאן התחושה כאילו אנחנו שכירי חרב בתשלום, שלא מבצעים כראוי את המשימה עבורה הם מקבלים תשלום מופרז. לאנשים כאלה אפשר לבוא בטענות. אל מי שעושה עבודתו בהתנדבות, תוך כדי עבודה במשרה מלאה, טיפולים, גידול ילדים וטיפולים, סתם גידול ילדים או כל וריאציה אחרת, אל מי שחוזר ומבקש עזרה לא רק בשליחת מכתבים ומיילים, פשוט מפני שהוא קורס תחת העומס, ונענה לא אחת בסגנון 'תבקשו ממישהו אחר אני רוצה לשמור על הפרטיות שלי' אני חושבת שזו חוצפה לבוא בטענות ומענות. זה מה שאנחנו יודעים לעשות. זה מה שאנחנו מצליחים לעשות. אם למישהו זה לא נראה מספיק טוב, הוא מוזמן לבוא לפגישת מטה ולקחת על עצמו אחריות.
 

kasa

New member
אכן, גם אני מרגישה שמתנהל כאן

שיח חרשים. כשם שחלק מאנשים המטה מרגישים 'נרדפים' ו'מבוקרים' עקב בקשות להבהרות והסברים (ולא משנה כמה פעמים יופיעו בצד זה מילות הערכה והוקרה), כך גם אלו המבקשים את אותם הבהרות והסברים מרגישים נרדפים, ומבוקרים. כנראה שאכן מתקיים כאן שיח חרשים, שאני לא מתכוונת להמשיך לקיימו. אני שמחה מאוד שמשה הבין את הבקשה להבהרה, הרים את הכפפה, והציג את המובטח.
 

שווערצה

New member
השר הרים את הכפפה,לא משה ../images/Emo6.gif

שימי לב לתאריך של המכתב - הוא הודפס אתמול בבוקר, 6 בנובמבר! אולי הוא עצמו גולש כאן...
 

שווערצה

New member
התמונה הכי מדוייקת שיש

אם לא היה ברור, בידינו תמונה מדוייקת של מה שקרה אתמול, רשמית ומתוך הפרוטוקול, ואני חוזרת ומצטטת את השר שטרית: "ביחס לחוק ההסדרים שמונח לפנינו אנחנו עושים עוד שינוי אחד למרות מה שכתוב בו. אני מבקש להודיע על השינוי הזה: ההגבלה שכתובה בחוק לגבי ההפריות החוץ-גופיות לילד הראשון בטלה. במילים אחרות, החוק ישונה תוך כדי הדיון כך שלילד הראשון אנחנו לא מחילים שום מגבלה לגבי מספר ההפריות החוץ-גופיות. ההגבלה היחידה שתישאר תהיה הגבלה לגבי הילד השני ואילך, לא לגבי הילד הראשון. למרות שבחוק כתוב אחרת, אני מודיע על כך, אנחנו מסכימים לזה מראש ואני בטוח שזה יטופל בכנסת" אין לנו תמונה מדוייקת של מה שיקרה בעתיד, אבל גם במשרד האוצר והבריאות עוד לא סיימו לגבש את העמדה בנושא, ועובדים עליה ברגעים אלו ממש. היא תנוסח ותובא, ככל הנראה, לועדה אשר תדון בחוק לקראת הקריאה השניה. נמשיך לעקוב ולעדכן
 
../images/Emo51.gif על ההבהרה

ואני מבין כיצד דברי יכלו להתפרש המצב הקיים בלשוני - המצב שנוצר כתוצאה מאתמול קרי לאיזו ועדה הנושא עובר ומה תכולת הצעת החוק
 

אפרת12

New member
אפשר עוד שאלה בנושא../images/Emo35.gif

הגבלה על טיפולים לילד שני - זה אומר שיהיו אבל מוגבלים, או שלא יהיו בכלל
 
למעלה