"מה מסתתר בתוך שניה מתוקה.."

[m757]

../images/Emo42.gif"מה מסתתר בתוך שניה מתוקה.."../images/Emo63.gif

קורין סיפרה פעם שכשיצא האלבום "כשזה עמוק" לא כל כך השמיעו אותו ברדיו, היה לה קשה מאוד והיא התאכזבה נורא מהעניין. אני חושבת שזה אחד האלבומים הטובים ביותר של קורין, יש שירים פשוט מדהימים כמו השיר הבא שאותו כתבה דפנה ערוד.

יין ישן ים ועשן הנה הזמן בואי תהיי כאן בואי אל תבכי שוב מה זה חשוב מה שעצוב שוב לא ישוב בואי בואי אל תוך הפלא שם את שלי בואי אלי פה בין ידיי בתוך עיניי את כל חיי בואי בואי אל תוך הפלא שם את שלי. אז איזה אלבום של קורין אתם הכי אוהבים / מתחברים ולמה?

 

[shlook]

אוי זו שאלה קשה אבל טובה!

אני אישית מתחבר הכי הרבה ל'כחול של השמים' - שמעתי אותו ברצף אינסוף פעמים. אני אוהב את העיבוד האלקטורני שלו, המילים שם פשוט מדהימות וקורעות את הלב (במיוחד הילדה שבשק, סל המטבעות, זה בא אלי, יום אחד, כשאבריא אמריא), הלחנים מיוחדים ולא שגרתיים. פשוט מושלם וזהו בעצם האלבום שדרכו התאהבתי בקורין לפני כמה שנים. אבל כמובן שבסה"כ זה קשה להחליט כי אני חושב שהאלבום הראשון הוא פשוט מטריף וכל כך אנרגטי, וגם תנינענק האלטרנטיבי והקשה, ואיך אפשר בלי זן נדיר ואנטארקטיקה...

 

[m757]

"כן זאת שאלה טובה אך אין תשובה.."

הכחול של השמיים באמת מטריף, כל שיר שם מדהים, זה באמת האלבום הראשון של קורין ששמעתי כאלבום ולא שיר פה שיר שם. אחריו קניתי את תנינענק דווקא בגלל שהוא לא כל כך הצליח ואהבתי אותו מאוד. גם פשוט כל כך מצויין עם השירים פרשדונה, השקט, קורים דברים. ושלא נדבר על כשזה עמוק ושפת אימי.. באמת קשה להחליט.

 

[הילדה שבשק]

"וזה פשוט כל כך...לא להישאר לבד.."

אני מאוד אוהבת את האלבום האחרון של קורין "פשוט כל כך" זה אחד האלבומים בעיניי הכי טובים שלה..... זה בעצם מראה שצריך להנות מהחיים ולקחת הכל בפשטות ובכיף... (קצר מידי...)

 

[tomerldt]

שאלה קשה ללא כל ספק!

ברמת העיקרון אני חושב שלכל אלבום יש את הטריק שלו שגורם לי להתאהב בו... תנינענק תפס אותי בכמה שירים עם האלקטרוניות שבו והנגיעות שיש בו ממוזיקה ערבית, פשוט כל כך תפס אותי עם האופטימיות המדהימה בו, שפת אימי עם האומץ שיש בו, שיר כמו "גולגולת" לא כל זמרת תצליח לבצע או תסכים לעצמה לבצע, במיוחד לא את הסיום שלו, או שיר כמו בירבורים שהוא שיר ללא כל ספק - מוזר, הלחן של "זאת לא חכמה לומר ז'ה טם"... אלבום מיוחד.. "קורין" האלבום הראשון שלה תפס אותי בעזרת ההומור שלו ("כתובת ברכבת התחתית", "בננ") שמופיעים לצד הרצינות שבו ("תמונה בכחול", "חיה בתוך קופסא"), פירות אסורים עם הדרמטיות שלו - דוגמא מוצלחת תהיה "אמסטרדם", "פירות אסורים" או "לילה נופל על העיר", "הכחול של השמיים" עם המתיקות החמוצה שבו ללא כל ספק זה אחד האלבומים האהובים עליי באופן כללי! אנטרטיקה הצליח לחדור אליי בזכות מס' השירים המוכרים שיש שם ובזכות השיר "Le dejeuner du matin" שמבחינתי הוא יצירת מופת של קורין. לצערי את זן נדיר לא יצא לי מספיק להכיר ולכן קשה לי להגיד מה דעתי עליו ואיך הוא תפס אותי. אבל אני יכול להגיד שעד כה הכי תפס אותי "כשזה עמוק", ללא כל ספק אלבום מופת - אמנם יש בו כמה שירים שהם לא מהפייבוריטים הגדולים שלי כמו "יום שישי" ו "שאלה טובה", אבל אני מקבל פיצוי ענק משירים כמו "בואי אליי", "אל תלך", "אגמים" ובעצם כל השאר. האלקטרוניות הרגועה שבו, הגיוון המוזיקלי שבו, הליריקה המעניינת של השירים. הייתי מקווה שהאלבום הבא של קורין יהיה בסגנון כזה או כמו "הכחול של השמיים".